יום א' תשרי תשע"ט - יום ראשון לשנה החדשה.
יום חגיגי שאמור לסמן טוב ולהביא טוב
ואז ככה במקרה כשמסביב שקט ורגוע אני קוראת ידיעה וזו לשונה:
"הכנסת לבג"צ:
הנכים לא הוכיחו שהקצבה של 2342 ש"ח בחודש,
לא מאפשרת קיום בכבוד"
אז יש מי שמתרעמים על כך ושואלים: איפה החמלה? איפה הערבות ההדדית?
ואני שואלת: איך יתכן שזו התשובה???!!! בלי שום קשר לחמלה או ערבות הדדית או חברה ערכית, או חברה יהודית ערכית!
מי מבין המשיבים לא יודע באופן נחרץ וברור את התשובה לשאלה האם 2342 ש"ח מספיקים לאיזה שהוא קיום של מישהו? -
שלא לדבר כלל על קיום בכבוד.....?!!
הרי אמירה כזו מביישת ראשית את מי שמעז לתת תשובה מעין זו.
שלא לדבר על ביוש האינטלגנציה של כל מי שקורא אותה או של שופטי בג"צ.
והכי הכי לבייש שוב, בעזות מצח ובגסות לב, את ציבור הנכים.
אני רוצה לראות חבר כנסת אחד! שיהיה מוכן שיורידו ממשכורתו סכום של 2432 ש"ח,
מעניין אם יצליחו להתקיים בכבוד ממשכורת של 37,687 ש"ח (כן, ברוטו) במקום 40,029 שהם מקבלים עכשיו?
איך הגענו למצב שבו החברה שלנו מאפשרת שחברי הכנסת שלה או הממשלה יתנו תשובה עלובה ומקוממת שכזו ונעבור על זה, אנחנו כולנו, בשתיקה?
אנחנו, בעיקר מנידים ראש מצד לצד, מעקמים את האף וממשיכים כאילו לא בתוכנו יושבים אותם נכים.
אז מה אני מייחלת לו בפתחה של זו החדשה שאך זה הגיעה?
שלא נתקרנף. שיהיו בנו כוחות ואמונה בכוחנו לשנות. להגיב.
להתנהג כבוד!
שיהיה לנו כוח לשנות!