בקיצור: סרט "פיוטי" על החיים ועל המוות. $$$ [4202]
אל רשימת התגיות המסודרת ( <- קליק על)
אל רשימת הפוסטים המסודרת בבלוג שלי ( <- קליק על)
אל רשימת הנושאים שלי ( <- קליק על)
זה הסיפור להיום. אם זה מוצא חן בעיניכם, תבואו גם מחר. אם לא יקרה משהו בלתי צפוי, יחכה לכם סיפור חדש.
יש אנשים שאינם רוצים להביא ילדים לעולם. ישנם אנשים שפוחדים מן האחריות הגדולה. (בינינו, אנשים צעירים שמביאים ילדים לעולם ואינם פוחדים מן האחריות - אולי אינם כל כך חכמים). ישנם אנשים שאינם אוהבים את היצורים הקטנים שצורחים ועושים קקי. ישנם אנשים שאינם מבינים למה בכלל צריך את הטירחה. ישנם אנשים, בעיקר נשים, שחוששים שזה יפריע להם לעשות קריירה. ישנם אנשים שפשוט אין להם כסף כדי לשאת בהוצאות הגדולות של גידול ילדים. בהתחשב בכל הנימוקים הללו, פלא הוא שילדים בכלל נולדים.
מזלו של המין האנושי הוא שנושא הבאת הילדים לעולם הוא נושא שהרגש משחק בו תפקיד ראשי. רוב האנשים רוצים שיהיו להם ילדים, פשוט רוצים. ההחלטה, בכל פעם שמחליטים על ילד ראשון, או ילד נוסף, מתקבלת לרוב לא בתנאים של דיון שכלתני וקר. ולפעמים ההחלטה כלל לא מתקבלת, אלא הדברים קורים מעצמם, פנצ'ר, או סתם התלהבות של רגע, בלי לחשוב.
ילד מן המוכן
מה קורה לאדם, לגבר, שמתבשר שיש לו בן, או בת, מן המוכן? האישה שנכנסה להריון, לא סיפרה דבר לגבר שלא רצה בילדים, וגידלה את הילד, לבדה, או עם בן זוג, שאהב אותה מספיק כדי לקבל אותה יחד עם הילד, או הילדה, שאינם שלו. ואז יום אחד, נודע לו לגבר שיש לו צאצא. (אני לא מתכוון למיקרים שבהם אישה מודיעה לגבר שהיא בהיריון ממנו, בלי לשאול אותו, ועכשיו היא דורשת שישלם). יש שישמחו, שהנה יש להם צאצא, בלי שהיו צריכים לטרוח. יש שיתמלאו אושר, וירצו בקשר חזק עם הבן, או הבת, שנולדו להם בדרך נס. יש שיחששו, שירצו מהם כסף. ויש שיכעסו, שהכניסו אותם למצב שהם לא רצו בו, בשום פנים ואופן.
הסרט "געגוע"
אריאל בלוך (שי אביבי), רווק לא צעיר, מתבשר יום אחד שהיה לו בן, שלא ידע על קיומו. אבל רונית (אסי לוי), אהובתו משכבר הימים, מבשרת לו שבנו אדם, נהרג. הוא עוזב הכל ונוסע לעכו, שם חי הבן, שאיננו כבר. זאת נקודת ההתחלה של הסרט "געגוע", של שבי גביזון. זאת נקודת מוצא אפשרית לסרט חזק, שבו נחזה כיצד אריאל מגלה עוד ועוד פרטים על הבן שלא ראה מעולם, ולאט לאט הוא לומד מי היה הבן שהיה לו ושאבד לו לפני שנודע לו לאריאל על קיומו. אבל שבי גביזון הולך למסלול קצת אחר. בסרט "געגוע" החיים מתערבבים עם המתים, וההיגיון מתערבב עם מעשים שהדעת איננה סובלתם. יהיו צופים שיראו בסרט פיוט. יהיו צופים שיראו בסרט פנטזיה. אני ראיתי בסרט רק טירוף, טירוף שהולך ומתגבר במהלך הסרט, עד לסוף הסרט, שהיה מבחינתי בלתי נסבל.
רוב האנשים בסרט הזה הם אנשים שחיים בעיקר בעולם הריגשי שלהם, ופחות מחוברים לעולם שהעיניים רואות. יש בסרט – אהבה. אהבה גדולה. אבל זאת אהבה חד-צדדית. בעיני - אהבה חד-צדדית היא סוג של נוירוזה. אהבה אמיתית היא רגש שפועם בליבו של אדם שרוצה שיהיה טוב למושא אהבתו. האהבה בסרט "געגוע" היא מיטרד מעיק - בעיני מושא אהבתו של "האוהב הנלהב", ומקור של צרות - לאוהב. ישגם קטעים רבים, עם פרטים חסרי-היגיון, פרטים קטנים, שלי הפריעו. דבר נוסף, אין רגעים קומיים בסרט, אין אתנחתא. הכל רציני עד אימה.
השחקנים טובים. נטע ריסקין, בתפקיד יעל, יפה ואמינה. גם הופעה קצרה של אירמה סטפנובה בתפקיד קטנטן נעמה לי. בעיני היה הסרט הזה אטיוד, בבית ספר למישחק, כיצד לשחק, בפנים רציניות, בקטע שההיגיון אינו ממלא בו שום תפקיד. והם מצליחים בזה, כולם. אני מבין שיש אנשים שנהנו בסרט הזה, שיצאו ממנו בחווייה ריגשית. אני – לא!
המלצה
אם לא קראתם עדיין, או שאינכם זוכרים את מה שקראתם מזמן, אני ממליץ בפניכם לשוב ולקרוא את
קטע ש-184 איש כבר קראו אותו.
האם אני צודק? אל תסכימו אתי.
מה אתם חושבים? מה אתם מרגישים?
יוסף רגב
-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-
המונה היומי: עד היום היו 734,978 כניסות לבלוג שלי, וזאת מאז שהתחלתי ב-22.2.2006
תגובות
אם בהמשך הקטע (הפוסט) הזה יש תגובות, קיראו גם אותן. כשאנשים מתווכחים אתי, עולות נקודות חשובות, שלא נכנסו למסמך המקורי שכתבתי.
אם הדברים שכתבתי פה מעוררים אצלכם מחשבות, והרי לשם כך אני כותב אותם, אנא, הגיבו לדברי בבלוג עצמו, ע"י קליק על "הוספת תגובה", כדי שאדע שקראתם וחשבתם עליהם.
אם התגובות שלכם מתייחסות לנקודה מסוימת במה שכתבתי, סמנו אותה בשדה "נושא" ע"י מספר בסוגריים מרובעים כפולים, לדוגמה [[1]], ואני אכניס את המספר הזה בתוך הטקסט שלי.
כיתבו תגובות. אל תהססו. אין צורך להיות בלוגר רשום. אין חובה לתת כתובת דוא"ל. כל אחד יכול לכתוב את שמו – ולהגיב (עד 500 מילים).
אם האותיות קטנות וקשה לכם לקרוא – לחצו על מקש ה-CTRL ביחד עם מקש התו "+" (פלוס), ואז האותיות יוגדלו.
תגיות
את רשימת התגיות מסודרת לפי מספר הפוסטים תוכל לראות אם תרדו למטה.
את רשימת התגיות מסודרת לפי סדר אלפאבתי, ניתן כאמור לראות בכתובת:
את רשימת הנושאים בבלוג שלי וגם את הוראות השימוש, ניתן לראות בכתובת:
תגיות: קולנוע, ביקורת והמלצות, אהבה, עכו, לפעמים זה כל כך נכון, ציטטות, תובנות, פתגם, ילדים, משפחה, הורים וילדים, פסיכולוגיה, מוות, מחשבות והגיגים,