תגידו לי אתם. יש ארוחה שבה אפשר לדלג בישראל על חמוצים ? לא נראה לי. ולא רק בישראל. בכל מקום בעולם ולכל עם יש את החמוצים שלו. אלה מחמיצים לפת וההם מחמיצים כרוב ואלה עגבניות ועוד ועוד... בבית סבתא היו תמיד חמוצים מסוגים שונים. לפת אדומה (שלראם בעיראקית) וכרוב עם גזר (טרשי בעיראקית) וכל מיני ירקות שסבתא עליה השלום החמיצה בחביות גדולות מפלסטיק במחסן באמצעות חומץ מתוצרת בית שהכינה מפירות שעבר זמנם והושלכו לחבית משלהם ושם תססו ובאיזה שהוא אופן שעד היום לא ברור לי הצליחה ליצור חומץ עבור החמוצים שלה. אני תפקידי כמובן היה לארוב לה כשהיא יוצאת לתת אוכל לתרנגולות ואז לגשת לפתוח את אחת החביות ולאכול חמוצים במהירות.
שנים שאני מכין איזה שהוא סוג של חמוצים ......פעם או פעמיים בשנה. השנה החלטתי לעשות את זה באופן קבוע. קניתי צנצנת בינונית והלכתי על מלפפונים במלח. גם אתם יכולים לעשות את זה ולהנות מחמוצים ביתיים נפלאים.
אז ככה :
מה שצריך :
צנצנת לכבישת חמוצים שיש בכל חנות כלי בית
כל גודל מתאים בהתאם לכמות של החמוצים שתכינו.
מלפפונים קטנים וחזקים (לא רכים ועייפים )
לפי כמות הצנצנת
מי מלח לפי כפית על כוס מים ולערבב עד להמסה.
כפית של גרגרי פלפל אנגלי
ארבע חמש שיני שום מקולפות
עלה דפנה
צרור שמיר
ואפשר גם כמה פלפלים חריפים קטנטנים או
פלפל ירוק חריף חתוך.
ההכנה :
שוטפים את הצינצנת ומייבשים (אני לא מעקר ולא בטיח )
שמים בתחתית מחצית מהשמיר ומתחילים לסדר את המלפפונים יפה
זה ליד זה בצפיפות (אני מעמיד אותם )
זורקים פנימה את גרגרי הפלפל , השום ועלה הדפנה.
ממיסים את המלח במים לפי מה שכתוב למעלה
ושופכים לצנצנת עד לכיסוי המלפפונים.
שמים את שאר השמיר וסוגרים את המכסה.
פעם ביום הופכים בזהירות (שלא תיפול הצנצנת) ושוב הופכים ומחזירים למקום
אחרי ארבעה ימים (לא לפני ) מוציאים מלפפון ובודקים את הטעם
בדרך כלל זה מספיק זמן ואז יש להעביר למקרר
אם לא מרוצים אפשר עוד יום אחד על השיש
המהדרים שמים ליד החלון שאליו מגיעה שמש.
אני לא משתמש בשמש והכל בסדר.
בתיאבון.
ואף מילה על פוליטיקה
