אחד הירקות האהובים עלי ביותר הוא החציל. אשתי מבשלת לי אותו בכל מיני צורות וטעמים והחגיגה הקולינארית לא מפסיקה על שולחני. לפני כשבועיים כשביקרנו בשוק האיכרים המקומי הבחננו בדוכן חצילים משגע ופשוט לא יכולנו לעמוד בפני הפיתוי, מילאנו את סלינו בחצילים נפלאים ובעודנו ממלאים את השקית שאל אותנו הרוכל אם אנו מסוגלים להבחין בין חציל זכר לנקבה.
"מה, גם בין החצילים קיימים זכרים ונקבות?" שאלתי אותו.
"בוודאי" ענה לי הלה.
השתאיתי וממש לא האמנתי למשמע אזני, לעולם לא הייתי מעלה על דעתי שגם בעולם החצילים קיימים זכרים ונקבות.
תמיד חשבתי שחצילים בדרך כלל מפרים את פרחיהם בעצמם מעצם העובדה שהם מכילים את האורגניזמים הזכריים ואת האורגניזמים הנקבתיים בפרחים. אולם הפרייה לא מושלמת מניבה חצילים בעלי מספר מועט וזעיר של זרעים בתוכם הידועים כחצילים זכריים, וחצילים שהבשילו יתר על המידה מאבדים את הברק בצבעם ומכילים זרעים גדולים מהרגיל הגורמים להם להיות מרים.
"אז איך מבחינים בין חציל זכר לחציל נקבה?" הסתקרנתי ושאלתי.
"פשוט מאד " ענה לי הרוכל "הסתכל בתחתיתו של החציל (מיקומו של הפרח) ותבחין בהבדלי הצורה והשקע. השקע העגול והחלק מסמל את החציל הזכרי בעוד שהשקע הארוך והמחורר משני צידיו מסמל את החציל הנקבתי".
הוא גם שאל אותי אם אני יודע איך לבחור את החציל הטוב ביותר ועניתי לו שבדרך כלל אשתי היא שקונה אותם. למזלי אשתי עמדה לידי וגם הוא מאד הסתקרנה וביקשה ממנו את עצתו.
"אני מאד אוהב חצילים כבר שנים," הוא הסביר "ועלי להודות שככל שאני נהנה מהם לא פעם נתקלתי בחצילם שהיו מאד מרים ולא אכילים. ניסיתי כל מיני דרכים להתגבר על הבעייה להוציא את המרירות מהם, המלחתי אותם לכמה שעות בתקווה שהמלח יוציא את המרירות מהפרי, חתכתי אותם לפרוסות והנחתי על מגבת על מנת ש"יזיעו" ובצורה זו יוציאו את המרירות, כל מה שניסיתי לא כל כך צלח. יום אחד פגשתי רוכלת זקנה שהעלתה בפני את עניין הזכר והנקבה בחצילים וטענה שהחציל הזכרי פחות מר, היא גם ידעה להסביר שהטבע יצר את הנקבה החצילית כמייצרת זרעים להמשך קיום הירק ולכן היא מלאה בזרעים שהופכים את הפרי למר."
משום מה שסיפור הזה לא שיכנע אותי ודיברתי על כך לאחר מכן עם בני ג'ייקוב שאוהב לחקור כל דבר לפני שהוא מסיק מסקנות. תוך חצי שעה בערף חזר אלי ג'ייקוב עם מחקר שנעשה על ידי מדענים באוניברסיטת אילינוי שקבעה בסיומו שהחציל הינו תוצאת של הפרייה מינית ולא שהוא מין זכרי או נקבי. צמחים המניבים פרי דורשים הפרייה מפרחיהם, וכך קורה כשהפרח הזכרי מפרה את הפרח הנקבי בעזרת חרקים או רוח המעבירים את האבקנים מפרח לפרח. חצילים ידועים בהפרייתם העצמית בהכילם את האורגנים הזכריים והנקביים בתוך פירחם.
בהקשר לטעמו של הפרי כמו כל פרי אחר אם הוא בשל יתר על המידה בוודאי שהוא יכיל זרעים רבים וגדולים וטעמו יהיה מר. רצוי לכן לבחור בקפדנות רבה את החציל אצל הירקן ולוודא שהחציל קשה ובוהק בצבעו הסגול, כך תהיו בטוחים שהפרי בשל דיו וטעמו יהיה נפלא.
הקליקו על התמונות להגדלה
זו הגירסא הטוענת שהחציל מצד שמאל הוא החציל הזכרי מעצם השקע החלק והקטן הנמצא בתחתיתו בעוד החציל הנקבי מצד ימין מכיל שקע די רחב וגדול בהשוואה לזכרי מעצם הכילו מספר גדול יותר של זרעים שהופך את הפרי למר. אני לא כל כך שלם עם גירסא זו משום שהחציל הימני שאמור להיות הנקבה נראה לי בשל יתר על המידה ללא שום קשר למין. פרחי החציל מכילים בתוכם את האורגנים הזכריים והנקביים כאחד והם מפרים את עצמם.
על מנת לוודא שהחציל יהיה טעים ולא מר עליכם לוודא שהחציל שאתם קונים מהירקן או בסופרמרקט יהיה חזק בגופו ועורו יהיה מתוח ובוהק בצבעו, כך תדעו שהחציל טרי ובשל דיו, בתיאבון!