עלייתה ונפילתה של מר"ץ

     - 641 איש כבר התעניינו בגורלה של מר"ץ -

אל רשימת הנושאים שלי ( <- קליק על)

       מר"ץ הולכת לבחירות. ביום שלישי הקרוב (18.3.2008) תתקיימנה בחירות פנימיות לראשות מר`ץ. אני לא אהיה שם, אבל חבל לי על המפלגה הזאת שהפסיקה למלא תפקיד משמעותי בפוליטיקה הישראלית. איך זה קרה?

בעד מי להצביע?

       אינני חבר מר"ץ וגם לא מאוהדיה, אבל רוב חברי הם במר"ץ (בעבר, או גם היום) ולכן איכפת לי, קצת, ממה שקורה שם. אילו הייתי משתתף בבחירות הללו הייתי מצביע בעד רן כהן ולבטח לא הייתי מצביע בעד זהבה גלאון. בנושא ועדת וינוגרד היא מילאה תפקיד חמור ושלא בטובתה גרמה לכך שאולמרט ימשיך בתפקידו – נזק חמור למדינת ישראל.

השוליות של מפלגת שמאל

       לפני שנים רבות הייתי חבר מזכירות של התנועה לזכויות האזרח (ר"צ), שהיתה אז תנועת מרכז. באחד הדיונים אמרתי: כל רשימה שתכיל בתוכה את "מוקד", לא תקבל יותר מנדטים ממה שתקבל "מוקד" לבד. "מוקד" היתה אז מפלגת השמאל וטענתי היתה שכל איחוד שיכלול מפלגת שמאל קיצונית, בבחירות יקבל רק קולות של אוהדי השמאל, שהם קבוצה די קטנה באוכלוסית מדינת ישראל. כמה חודשים לאחר אותו דיון פרשתי מר"צ, אבל המשכתי לעקוב אחר המתרחש בתנועה שהייתי חבר בה, ובמפלגות הקרובות לה. ר"צ הלכה יותר ויותר שמאלה עד שחברה למפ"ם (מפלגת שמאל) ול"שינוי" (מפלגת מרכז) ויחד איתם הקימה את מר"ץ.

       בהתחלה ניראה היה שהתחזית שלי לא התאמתה. מר"ץ, שהיה לה אופי שמאלי ברור, זכתה במספר לא קטן של מנדטים, מתשעה ועד 12 . המעבר של דעת הקהל שמאלה גרם לכך שמר"ץ מצאה את עצמה במקום טוב בשמאל. אבל  מאז 2003 חזרה מר"ץ לממדיה האמיתיים: מפלגת שמאל קטנה.

נפילתה של מר"ץ

       איך זה קרה? כמה מהלכים גרמו להתכווצותה של מר"ץ ולמצבה הנוכחי. הגורם הראשון והמהותי היה כישלון תהליך אוסלו. ערפאת הבטיח לנו שהמאבק יעבור לשולחן הדיונים ושפיכות הדמים תיפסק. כולם (כמעט כולם) קיוו שזה יתגשם. במציאות המאבק המזוין ושפיכות הדמים לא ניפסקו אפילו ליום אחד. היות ומר"ץ המשיכה לדבר על השלום, המסר שלה חדל להיות רלבנטי.

       מצד שני, קרה התהליך ההפוך. האינתיפאדה גרמה לכולם (כמעט כולם) להבין כי חזון א"י השלמה הפך חזיון שווא. היום, אפילו "הליכוד" מדבר על שתי מדינות לשני עמים (בתנאי שיהיה שלום אמיתי בין שתי המדינות). לכן המסר של מר"ץ כבר לא מייחד אותה מייתר המפלגות. מי שנתן למר"ץ מכה קשה במיוחד היה עמרם מיצנע. הוא נתן למפלגת "העבודה" מסר שמאלני, דומה למר"ץ. התוצאה היתה מפלה גם של "העבודה", שהלכה יותר מדי שמאלה וגם של מר"ץ, שמפלגת "העבודה" גנבה לה את המסר.

ויתור על עקרונות

       זה הכל? לא, היה עוד מהלך, או תהליך, שגרם למר"ץ להיראות חסרת משיכה לקהל הבוחרים, ובמיוחד לצעירים שבו: ההתמקדות במאבק לשלום והוויתור על המסר של זכויות האזרח. בשלב מסוים התברר כי למהלך של "אוסלו" אין רוב בכנסת וכדי להעבירו יש להסתמך על ש"ס ועל אלכס גולדפארב (שפרש מ"צומת" שהיתה מפלגה ימנית). ראשי מר"ץ, ובמיוחד יוסי שריד קיבלו החלטה להתמקד בקידום מהלכי השלום, לשתף פעולה עם ש"ס, ולוותר על המאבק בנושאים אזרחיים ודתיים. מבחינתי, זה היה הרגע שהם הפסיקו להיות רלבנטיים בשבילי. זה היה הרגע שבו קהל הבוחרים פנה מהם, משום שהם וויתרו על האידיאולוגיה שלהם. אם תהליך אוסלו היה מצליח, אולי היו סולחים להם על הוויתור הזה. היות ותהליך אוסלו ניכשל, יצא שהם גם ויתרו על העקרונות וגם לא הביאו שלום. לקהל הבוחרים הם הפכו לא רציניים.

הציבור עוזב את מר"ץ

       התוצאה היתה שבבחירות בשנת 2003 הקהל הצביע בעד "שינוי" ובעד טומי לפיד, שהוכיחו נאמנות לעקרונות ונכונות להיאבק בעד הנושא הדתי. וכש"שינוי" איכזבה, וטומי לפיד נישאר בממשלה גם כשזו לא קידמה את נושא "ברית הזוגיות" ויתר הנושאים שלהם התחייבה "שינוי", לא חזרו המאוכזבים אל מר"ץ, אלא הצביעו בעד רשימת הגימלאים.

ביילין

       לזה יש להוסיף את הטעות של חיים (ג`ומס) אורון, שבבחירות הפנימיות הקודמות תמך ביוסי ביילין וקרא לחבריו, שהם רוב מניינה של מר"ץ, להצביע בעדו. ביילין התגלה כמנהיג חסר כאריזמה וחסר יכולת להוביל תנועה קדימה. בתקופתו הפכה מר"ץ לביצה ריקה. מה זאת ביצה ריקה? כשהיינו ילדים ואמא היתה מכינה לנו ביצה רכה לאכול, כדי לשגע את אמא היינו עושים בביצה נקב קטן, שותים את תוכנה, הופכים את הביצה ושמים אותה בכלי של הביצה, כאילו עדיין לא אכלנו אותה. זאת ביצה ריקה. זאת מר"ץ היום. רוב הסניפים אינם פעילים. מעט מאד פעולות בכלל מחוץ לכנסת.

כואב הלב

       אינני כותב את הדברים הללו בשימחה לאיד. כאמור, רוב חברי הם אנשי מר"ץ וכואב לי הלב בשבילם. הייתי שמח אם ערפאת לא היה עושה להם את זה. הייתי שמח אם מיצנע וביילין לא היו עושים להם את זה. אבל זאת המציאות שעיני רואות ואינני רואה כיצד יכולה מר"ץ לשוב ולהיות מה שהיא צריכה להיות, מה שחשבו מקימיה.

     האם אני צודק? אל תסכימו אתי.

       מה אתם חושבים? מה אתם מרגישים?

יוסף רגב

-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-

   המונה היומי: עד היום היו 76,479 כניסות לבלוג שלי, וזאת מאז שהתחלתי ב-22.2.2006

   אם בהמשך הקטע (הפוסט) הזה יש תגובות, קראו גם אותן. כשאנשים מתווכחים אתי, עולות נקודות חשובות, שלא נכנסו למסמך המקורי שכתבתי.

   אם הדברים שכתבתי פה מעוררים אצלכם מחשבות, והרי לשם כך אני כותב אותם, אנא, הגיבו לדברי בבלוג עצמו, ע"י קליק על "הוספת תגובה", כדי שאדע שקראתם וחשבתם עליהם. אין צורך להיות בלוגר רשום. אין חובה לתת כתובת דוא"ל. כל אחד יכול להגיב.

       את רשימת הנושאים בבלוג שלי וגם את הוראות השימוש, ניתן לראות בכתובת:

http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=897416

תגיות: אקטואליה, פוליטיקה, מר`ץ, וינוגרד, מצנע