אושפיזין:מילה ארמית שפירושה אורחים. האושפיזין הם אבות האומה ומספרם כמספר ימות החג.שבעה אורחים קדושים, שלפי מסורת המקובלים, באים לבקר בסוכה בכל שבעת ימי החג: אברהם, יצחק, יעקב, יוסף, משה, אהרון, דוד. בכל יום עומד אחד מהם בראש לפי התור אכילת סלק: מנהג שמלווה ברכה: " יהי רצון שיסתלקו אויבינו" אכילת תמר: מנהג המלווה ברכה:" שייתמו חטאנו ומקטרגינו" אכילת גזר: מנהג המלווה ברכה:" שיגזרו עלינו גזירות טובות" אכילת רימון: מנהג המלווה ברכה: " יהי רצון שירבו זכויותינו כרימון" ארבעת המינים:בחג הסוכות מצווה האדם ליטול ארבע מינים מעולם הצומח ולברך עליהם. ואלה הם: אתרוג, לולב, הדס וערבה. מברכים עליהם :" אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על נטילת הלולב". יוצאים ידי חובת מצווה זו רק כאשר כל ארבעת המינים באים כאחד. נוטלים לולב אחד, אתרוג אחד, שלושה הדסים ושתי ערבות. לולב- ענף התמר שעדיין לא התפתח. והוא אחד מארבעת המינים הנלקחים בחג. בתורה הוא מכונה "כפות תמרים" (ויקרא כג, מ) הלולב הוא הבולט שבארבעת המינים ואליו אגודים ההדסים והערבות, לפיכך נקראים כולם על שמו. אתרוג- עץ ממשפחת ההדרים, נמנה עם ארבעת המינים.בתורה נקרא "פרי עץ הדר" (ויקרא כג,מ) נוהגים ליטול אתרוג מהודר. קופסת האתרוג הפכה לאחד מתשמישי הקדושה הנפוצים באמנות היהודית חג האסיף:החקלאי סיים לאסוף את יבולו ונח מעמלו עד רדת "היורה" חג הסוכות: לזכר יציאת מצרים והישיבה בסוכות ימים נוראים עשרת ימי תשובה: הימים מראש השנה (א` תשרי) עד ליום כיפור, ימים המוקדשים לתפילות, לתשובה ולצדקה... ימים הנחשבים לימי רחמים וניתנת הזדמנות לכפרה על העוונות. מאזניים:מזל החודש, היות ובתשרי מתאזנים אורכי היום והלילה, וגם בגלל שבתשרי נשקלים מעשיהם של בני האדם. מחזור: כינוי לספר שבו תפילות ופיוטים החוזרים לפי הסדר, שנה שנה מלכויות סליחות: קהילות ישראל נוהגים לקום השכם בבוקר לפני הימים הנוראים ולאמר פרקי תפילות שתוכנם בקשות סליחה ומחילה ראש של דג שופר:עשוי מקרן של אייל, זכר לעקדת יצחק. קולו הוא מעין הכרזה על השנה החדשה, התעוררות למעשים, חרטה על פשעים שברים: סוג של תקיעה בשופר המורכבת מקולות קצרים שמיני עצרת: חג החל ביום השמיני של חג הסוכות, החל ב- כ"ב בתשרי תפוח בדבש: מנהג המלווה ברכה "יהי רצון שתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה" תפילות לראש השנה -לראש השנה תפילות וברכות המיוחדות לו מלכויות: אחת משלוש ברכות הנאמרת בתפילת מוסף לראש השנה,ברכה זו מדברת על מלכותו של ה` על כל היקום ועל עם ישראל זכרונות: תפילה המתארת את האל הזוכר את עמו ישראל בכל מצב וזמן שופרות: תפילה המזכירה את תרועת השופרות בזמן שבני ישראל קבלו את התורה במעמד הר – סיני. בברכה זו עשרה פסוקים על תקיעת השופר תקיעה: אחד משלושת הקולות שמשמיעים בשופר, זהו קול רצוף וממושך תשרי: מקור השם מבבלית- תשרום (= התחלה) בחודש זה חגים ומועדים: ראש השנה, יום כיפורים, סוכות- שמחת תורה תשליך: מנהג של כמה עדות בישראל לומר ביום א` של ראש השנה תפילה מיוחדת. אחה"צ ליד נהר או ים. ברכה זו באה לנער את שולי הבגד ולאמר: "ותשליך במצולות ים את כל חטאותיכם (מיכה ז` י"ט) |