בקיצור: נער פוגש נערה. אסור. זכר לבית המיקדש. מקור ההלכה הזאת. הסיפור על עמרם בלוי. מה העונש? מי אשם? $$$ [774]
- 3,666 איש כבר למדו על ההלכה הזאת -
אל רשימת התגיות המסודרת ( <- קליק על)
אל רשימת הפוסטים המסודרת בבלוג שלי ( <- קליק על)
אל רשימת הנושאים שלי ( <- קליק על)
תאריך הפרסום של הקטע הזה הוא 27.4.2008 ולא ככתוב לעיל
נער פוגש נערה
איש צעיר אחד הכיר צעירה נחמדה. הם הסתובבו יחד כמה חודשים ואז החליטו להתחתן. הבחורה היתה בת לאב יהודי ולאם נוכריה (אם אתיאיסטית, כלומר חסרת דת). אין בעייה, אמרה הנערה, אני עוברת קורס גיור. לאחר שאסיים את הקורס ואעבור את המבחנים – נוכל להתחתן. הבחורה שקדה על לימודי היהדות בהתלהבות מרובה, שכן היתה לה סיבה טובה לרצות להפוך להיות יהודיה, פרט למטרה שהדריכה אותה קודם, להיות חלק מן העם היהודי ומן הציבור הישראלי.
לא ניכנס לקשיים שהיו עליה להתגבר עליהם. לבסוף היא עברה בהצלחה את כל המיבחנים והראיונות, טבלה והפכה יהודיה. כשקיבלה את תעודת הגיור, הלכו השניים להירשם ברבנות לנישואין. שם נתגלתה להם האמת המרה: הבחור הוא בחזקת כהן ולכן אסור בנישואין עם גיורת. הבחור לא ידע בכלל שהוא כהן. שם משפחתו היה כזה, שכל המחזיק בו נחשב ככהן. הבחור טען כי השם אינו שמה המקורי של המשפחה, אלא שבצוק העיתים, לפני כמה דורות, אחד מאבות אבותיו החליף את שם המשפחה, כדי להימלט מיד נוגשיו, אך הוא לא יכול היה להוכיח זאת, ולכן טענתו נידחתה. לא תוכלו להתחתן, נאמר להם ברבנות, ואין מה לעשות.
זכר לבית המיקדש
המחשבה שבמאה העשרים ואחת יכול לבוא מישהו "פרימיטיבי אידיוט" (כך הם אמרו) ולהגיד לזוג אוהבים: אתם לא יכולים להתחתן, נשמע להם בלתי מתקבל על הדעת. אני לא כהן! הסביר להם הבחור, אין בית מיקדש ואם יהיה - אני מסרב להיות חלק מן הפולחן של הקרבת הקורבנות שבו. אני לא רוצה להיות כהן, אז איך אתם יכולים לאסור עלי להתחתן, מכוח איסורים שהיו חלים, לפני אלפי שנים, על הכהנים שעבדו בבית המיקדש?! אך לדבריו לא היה שומע.
מה עושים?
מה אתם עושים מזה בעייה? אמר עורך הדין שפנו אליו. תיסעו לקפריסין ותתחתנו שם. ממילא מספר החתונות בקפריסין הולך וגדל, ומספר החתונות ברבנות בארץ נמצא בירידה (באחוזים מן האוכלוסיה). לא רחוק היום וכל החתונות תיערכנה בקפריסין, או בארצות אחרות, ולא בארץ. לאחר שהתגברו על זעמם הם ערכו טקס נישואין גדול בארץ, לא-אורתודוקסי (לא נאמר לי מאיזה סוג), נסעו לירח דבש בחו"ל ודרך אגב גם נישאו שם שנית, באופן שמשרד הפנים מכיר בו. כך נוסף עוד זוג לקהילה הגדולה של אנשים, הרואים את עצמם כחלק מן הציבור היהודי בישראל, אבל הרבנות אינה מכירה בהם, משום שהם צאצאים לאם נוכריה, או גרים שגיורם לא מוכר ברבנות, או ממזרים, או יהודים שהרבנות מסרבת להכיר בתעודות שלהם מחו"ל ועכשו תוסיפו לרשימה גם: כהנים שהתחתנו עם גיורות.
מקור האיסור
האיסור של נישואי כהן עם גיורת לא היה עניין משמעותי בדורות הקודמים, בגולה. כמה גיורות כבר היו ואיזה אחוז מהן רצו להתחתן דווקא עם כהן? כיום בישראל, כשיש במדינה מאות אלפי אנשים שהרבנות אינה רואה בהם יהודים, האיסור הזה חל על עשרות זוגות. על היקף הבעייה תוכלו לקרוא במאמר קודם בבלוג הזה, בכתובת:
מה המקור של האיסור הזה? בתורה הוא חל רק על הכהן הגדול [1]. אם לא נאמר בתורה שהוא חל על כהן הדיוט (פשוט), ההיגיון (של חז"ל) מחייב שאין איסור כזה. אעפ"כ קבעו חז"ל כי גם כהן מן השורה אסור לו להתחתן עם גיורת. מדוע? משום שלפני כן היתה גויה, ולפי ה"תוספות" סתם גויה יש לחשוש שהיא זונה, כיון שבאה מן הגויים השטופים בזימה [2] ונאמר: "וגיורת כזונה היא אצל הכהונה" (תלמוד ירושלמי, מסכת קידושין, פרק ד, דף מב,א פרק ד הלכה א). זונה אכן אסורה על כהן, אפילו אם היא חוזרת בתשובה. המחשבה של בעלי ה"תוספות" היא שסתם גויה אינה יודעת שאסור לקיים יחסי מין לפני החתונה [3]. המחשבה שכל גויה היא חשש זונה, מה אתם אומרים על כך?
כששואלים רבנים (אורתודוקסיים) על הדבר הזה, הם נאנחים ומשיבים:
אין שום היתר לכהן לשאת גיורת. אנחנו לא בעלי הבית על התורה להחליט להתיר איסורים בשביל למנוע איסורים אחרים. יהי רצון שהבחור המדובר יכיר את עצמו, את נשמתו, את הקשר שלו לקב"ה ויחזור בתשובה שלמה... והוא רחום יכפר עוון!
כלומר, הם באמת מאמינים שכהן שחי עם גיורת הוא חוטא, שצריך לחזור בתשובה ולהכיר את הקשר שלו לקב"ה. אני חושב שמי שצריך לחזור בתשובה ולהכיר את הקשר שלו לקב"ה – הם דווקא הרבנים הללו. עם יד על הלב, אתם מאמינים שאלוהים באמת רוצה לאסור על הזוג הזה לחיות יחד? [4]
בזמנו, כשבית המיקדש עמד על מכונו, נהנו הכהנים ממתנות הכהנים ואכלו מן הקודשים, כלומר היתה להם פרנסה מתפקידם ככהנים. לאחר אלפיים שנה שאין הם מקבלים את מתנות הכהנים, אלא רק, לעיתים רחוקות, את מטבעות פידיון הבן, אולי הגיע הזמן לפטור אותם מן המיגבלות שהיו אז? יש לכך בסיס בהלכה, שכן הכהנים בימינו אין בידיהם ספרי יוחסין עד לימי הבית השני ולכן הם "מוחזקים כהנים", כלומר ספק כהנים, ומן הראוי לפסוק לקולא.
עמרם בלוי
האם האיסור הזה הוא באמת איסור חמור? דומני שלא. למה אני סבור כך? משום מעשה שהיה לפני כמה עשרות שנים. רבה של קהילת "נטורי קרתא" בירושלים, זאת הקהילה של האדוקים ביותר, ששונאים מדינת ישראל מתוך נימוקים דתיים, רבה היה עמרם בלוי. הוא התארס עם גיורת יפהפיה בשם רות בן דוד, שהיתה שייכת לקהילתו. היא זו שהגניבה מהארץ את יוסלה שוחמכר בפרשת "איפה יוסלה?", שזיעזעה את ישראל בשנות החמישים. עמרם בלוי, שהיה אלמן, נשא לאישה את הגיורת. זה גרם כמובן לשערוריה לא קטנה, אבל הרב בלוי עמד על דעתו. הוא נאלץ לעזוב את קהילתו בירושלים ולעבור לבני ברק, שם הוא התחתן וקיים את קשר הנישואין הזה, למרות מחאות רבים מחסידיו. אני מניח שהרב בלוי, שהיה בעל ידע נירחב בהלכה, מצא לכך היתר. [5]
מה העונש?
כל העניין של איסורי כהנים: לא לשאת גרושה, לא לשאת בת לאב גוי, לא לשאת גיורת – כולו מעיד על הגישה של הרבנים בישראל להחמיר ולהקשות על חיי האנשים. לפי ההלכה כהן יכול לחיות, ואפילו להתחתן, עם כל האסורות עליו, אבל אז יש עליו סנקציות: שלא יזכה בשוק הירך של הקורבנות, שצאצאיו ייחשבו "חללים", שלא יעלה לברכת כהנים ולעלייה לתורה ככהן, ויש אומרים אף לא לעלייה לתורה כישראל, ועוד, אבל בשאר המצוות מעמדו נשאר כבתחילה, והוא מצטרף למניין ולזימון. אני מניח שרוב הכהנים שמדובר בהם יסכימו להתחתן עם בחירת ליבם ולשאת בעונש. אלא שהרבנים היום אינם מעמידים בפניהם את האופציה הזאת.
מה זה "חללים"? צאצאים של כהן שנשא גרושה, או מישהי אחרת שאסור היה לו להתחתן אתה. ה"חלל" יש בו פסול קטן ואין לו זכויות של כהן, כלומר הוא במעמד של "ישראל". ה"חללה" יש בה פסול, שאסור לכהן להתחתן איתה.
החלפת שם
היו כהנים שניסו להתחכם והחליפו את שמם, לשם שאינו חשוד על כהונה. הרבנים גילו את התופעה הזאת ומי שבא להתחתן, הם בודקים את שמו הקודם, ותופסים את "הרמאים".
מי אשם?
מי האשם בתופעה המוזרה הזאת? לא הרבנים שפועלים לפי מה שהם מאמינים שזאת ההלכה. מי שאשם הם הפוליטיקאים החילוניים, מ"קדימה", מ"מפלגת העבודה" ומן "הליכוד", שמתגוששים ביניהם על השילטון במדינה, ומוכנים למכור את זכויות האזרחים, מסורבות הגט, הכהנים, ה"אחרים" שהם בנים לאב יהודי, הבנות לאב שאינו יהודי, מסורבות החליצה וכל יתר האומללים, שהרבנים ממררים את חייהם – משום שהפוליטיקאים החילוניים מכרו אותם.
הערות
[1] על כהן הדיוט נאמר: אשה וונה וחללה לא יקחו, ואשה גרושה מאישה לא יקחו. (ויקרא כא,ז) ואילו על כהן גדול נאמר: כי אם-בתולה מעמיו יקח אשה. (ויקרא כא,טו)
[2] לפי רש"י גיורת שלא נבעלה מותרת לכהן. הרמב"ם קיבל את דעת בעלי ה"תוספות" וכך מקובל כיום.
[3] יש פרשנות שאומרת כי זונה לענייננו היא כל אישה שמקיימת יחסי מין שלא במסגרת נישואין כדת משה וישראל, "ר` אלעזר אומר: פנוי הבא על הפנויה שלא לשם אישות - עשאה זונה. אמר רב עמרם: אין הלכה כרבי אלעזר".
[4] תשובה מפורטת יותר ניתן לקרוא בכתובת:
[5] את הסיפור על ר` עמרם בלוי ופרשת אהבתו בניגוד לפסק ההלכה של בית הדין של העדה החרדית תוכלו לקרוא בכתובת:
[6] מה עם בת של גיורת? אם אביה יהודי, יכולה להינשא לכהן. אם אביה גר, אסורה לכהן עד כמה דורות (שולחן ערוך, אבן העזר, סימן ז, סעיף כא)
[7] מי עוד? אסור לכהן להתחתן עם מי שקיימה יחסי מין עם גבר אחר, למשל במסגרת נישואין אזרחיים. אסור לו להתחתן עם כותית, כלומר שומרונית. (לאחרים מותר?) אסור לכהן להתחתן עם מי שעברה גיור לחומרא, כלומר היתה יהודיה, אבל עברה גיור כדי להסיר ספק. כהן שאשתו נאנסה, אסור לו להמשיך לחיות אתה. (חישבו על זה)
[8] סיפור אנושי מעניין ודיון הילכתי מעניין עוד יותר תוכלו לקרוא בכתובת
האם אני צודק? אל תסכימו אתי.
מה אתם חושבים? מה אתם מרגישים?
יוסף רגב
-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-
המונה היומי: עד היום היו 83,268 כניסות לבלוג שלי, וזאת מאז שהתחלתי ב-22.2.2006
אם בהמשך הקטע (הפוסט) הזה יש תגובות, קראו גם אותן. כשאנשים מתווכחים אתי, עולות נקודות חשובות, שלא נכנסו למסמך המקורי שכתבתי.
אם הדברים שכתבתי פה מעוררים אצלכם מחשבות, והרי לשם כך אני כותב אותם, אנא, הגיבו לדברי בבלוג עצמו, ע"י קליק על "הוספת תגובה", כדי שאדע שקראתם וחשבתם עליהם. אין צורך להיות בלוגר רשום. אין חובה לתת כתובת דוא"ל. כל אחד יכול להגיב.
את רשימת הנושאים בבלוג שלי וגם את הוראות השימוש, ניתן לראות בכתובת:
תגיות: דת, הלכה, מסורבות הגט, בית הדין הרבני, נגד חרדים, כפייה דתית