בקיצור: על כלל מעניין בדיקדוק ועל המורה שהיה המחנך שלי. $$$ [3700]
- 260 איש כבר קראו את הקטע הזה -
אל רשימת התגיות המסודרת ( <- קליק על)
אל רשימת הפוסטים המסודרת בבלוג שלי ( <- קליק על)
אל רשימת הנושאים שלי ( <- קליק על)
זה הסיפור להיום. אם זה מוצא חן בעיניכם, תבואו גם מחר. אם לא יקרה משהו בלתי צפוי, יחכה לכם סיפור חדש.
בעברית, הברה פתוחה לפני הברה בלתי מוטעמת – הופכת להיות מנוקדת בשווא. לדוגמה, ביחיד אנו אומרים הָלַך. ברבים היה צריך להיות הָלַכוּ, אבל זאת לַ הברה פתוחה לפני הברה בלתי מוטעמת, ולכן ה"ל" הופכת שוואית - ואנו אומרים הָלְכוּ. זה לא חוק דיקדוקי, שחובה לשמור עליו, אלא כלל שמסביר את ההיגיון של השפה העברית, מדוע התנועות משתנות, לכאורה באופן בלתי-הגיוני.
את הכלל הזה למדתי ממורי ברוך ששון. ברוך ששון ע"ה היה מורי והמחנך של כיתתי בכל ארבע שנותי בתיכון עירוני א' בתל אביב. אני זוכר אותו בחיוב, כאחד המורים שכיבדנו, שידע לקיים שיעור, שהצליח להכניס מעט חוכמה לקודקודינו הסרבניים, ולא עלה על דעתנו "לשגע" אותו, כפי שרצינו לעשות לכמה מורים, ולפעמים גם עשינו. הוא היה איש הדיקדוק בכל ליבו, ולימד אותנו דיקדוק וגם סיפרות. את הכלל "הברה פתוחה לפני הברה בלתי מוטעמת" – לא שמעתי אי פעם מאף דקדקן אחר, וגם לא ראיתי בכתובים בשום מקום. זה ניראה לי כלל פוקח עיניים, ותהיתי מדוע אף אחד אינו מזכיר את הכלל הזה. היה לששון גם ספר, ליתר דיוק חוברת, שממנה הוא לימד אותנו. בחיפוש באינטרנט גיליתי שהיה לו ספר בשם "לשון עברית". אולי זאת החוברת ההיא.
תמונה של ברוך ששון בשיעור (שמצאתי באינטרנט)
מה פתאום נזכרתי בברוך ששון ובכלל שלו? לפני כמה ימים יצא לי לפגוש את איש השפה העברית רוביק רוזנטל. שאלתי אותו אם הוא שמע על ברוך ששון והוא אמר שלא. ניסיתי להיזכר, אבל באותו רגע לא הצלחתי להיזכר, מה היה הכלל החשוב שהוא לימד אותנו. כמה ימים הסתובבתי עם השאלה הטורדנית מה היה הכלל שהוא לימד אותנו, ולפתע, באמצע הארוחה זה קפץ לתודעתי, ואני ממהר להעלות אותו על הכתב ועל הרשת, לזיכרו של המורה שלי - וגם שתדעו.
האם אני צודק? אל תסכימו אתי.
מה אתם חושבים? מה אתם מרגישים?
יוסף רגב
-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-
המונה היומי: עד היום היו 621,542 כניסות לבלוג שלי, וזאת מאז שהתחלתי ב-22.2.2006
אם בהמשך הקטע (הפוסט) הזה יש תגובות, קיראו גם אותן. כשאנשים מתווכחים אתי, עולות נקודות חשובות, שלא נכנסו למסמך המקורי שכתבתי.
אם הדברים שכתבתי פה מעוררים אצלכם מחשבות, והרי לשם כך אני כותב אותם, אנא, הגיבו לדברי בבלוג עצמו, ע"י קליק על "הוספת תגובה", כדי שאדע שקראתם וחשבתם עליהם.
אם התגובות שלכם מתייחסות לנקודה מסוימת במה שכתבתי, סמנו אותה בשדה "נושא" ע"י מספר בסוגריים מרובעים כפולים, לדוגמה [[1]], ואני אכניס את המספר הזה בתוך הטקסט שלי.
כיתבו תגובות. אל תהססו. אין צורך להיות בלוגר רשום. אין חובה לתת כתובת דוא"ל. כל אחד יכול לכתוב את שמו – ולהגיב (עד 17 שורות).
אם האותיות קטנות וקשה לכם לקרוא – לחצו על מקש ה-CTRL ביחד עם מקש התו "+" (פלוס), ואז האותיות יוגדלו.
את רשימת התגיות בבלוג שלי, רשימה מסודרת לפי סדר אלפאבתי, ניתן לראות בכתובת:
את רשימת הנושאים בבלוג שלי וגם את הוראות השימוש, ניתן לראות בכתובת:
תגיות: עברית, ברוך ששון, דקדוק, תיכון עירוני א' ת"א, זיכרון, תובנות,