"זכרתם ניגונים לי אמי ואבי, ניגונים מזמורים שכוחים
גרעינים גרעינים נשאם לבבי -עתה הם עולים ופורחים..."
זאת היתה תחושתי למשמע מנגינות העוד ,כפי שקוראי הקבועים יודעים מוצא משפחת אימי הוא מטטואן במרוקו הספרדית ושם נחרטו והוטבעו הניגונים בנשמתי
המחזמר סוליקה כולו אפוף ברקע מנגינות ילדותי
זוכרים את ארז ביטון מדברי רקע ראשונים "הייתי משנן מיסות של בך ביהודית מרוקאית"
העלילה עלילה ידועה - בן נכר הפריץ / השליט מתתאהב ביהודיה יפהפיה
( זוכרים את הסוחר מוונציה ( שייקספיר) שיילוק ובתו שהמיטה עליו כיליון בלכתה אחרי לורצו - אהובה הנוצרי?
זוכרים את בת הרב ואמה (טשרניחובסקי "בתי בתי ,בך יסתכל מן הגזוזסטרה עת יזרקוך לאש")
העלילה - איני יודעת למה ציפיתי אבל העלילה מתקדמת בתלם הידוע של הנכרי מממעמד גבוה אשר מתאהב ביהודיה המסרבת להמיר את דתה,והקשר ביניהם בסופו של דבר גורם לקיצה - להוצאתה להורג
לפי המסורת המרוקאית סוליקה היא הקדושה ללה סוליקה שסירבה להמיר את דתה
כאשר צפינו בקיצה של הנערה הפורחת זלגו עיני ידידתי דמעות, אני - קהת רגשות - לבי הרטיט רק כאשר ראיתי את הגיבורה לובשת את השמלה הגדולה שמלת החתונה של בנות טטואן
לנו בבית היתה שמלה גדולה שהסבנו אותה לפרוכת בבית כנסת (וכתבתי רשומה על קורותיה*)
תמונת השמלה הגדולה -עותק ממנה ניצב במוזיאון ישראל בירושלים
בתחילת המחזמר מוצגים חיים בדו קיום אידיאלי בין הערבים ליהודים בטנג'יר -מרוקו
אולם עד מהרה נחשפת ערוות הדו קיום שהוא כקצף על פני המים : היהודים - מיעוט החי בחסדי השליט והרוב המוסלמי
אולי כפרטים מתאפשר דו קיום אבל ככלל?...חיים בדו קיום?
מדינה דו לאומית? - ראינו את הנוצרים והמוסלמים בלבנון, את הקרבות (בהפרדות צכוסלובקיה לסרביה ) העקובים מדם בחבל קוסובו בו מוסלמים ונוצרים, את קפריסין עם האיזור היווני נוצרי והתורכי מוסלמי
כל אלו מובילים למסקנה אחת : דו קיום - מדינה דו לאומית - אוטופיה, נסיון שנידון לכישלון - כישלון ידוע מראש
בלהט ההגיגים לא שכחנו - זה מחזמר! והקולות אדירים
נסרין קדרי בתפקיד סוליקה שרה נפלא, וחורה - האשה המוסלמית החכמה - מרעידה את אמות הסיפים בקולה המדהים
*ניסיתי להדביק קישור ולא הצלחתי
מומלץ לחפש בגוגל בלוג פנינים באפר פרוכת השמלה הגדולה