ביום הזיכרון הזה לחללי מערכות ישראל, אני רוצה "לשפוך אור" על סיפורם, של נוסעיה של ה "סלבדור" שספינתם נטרפה בדרך למולדת וחלומם לעלות ארצה אבד במצולות, זהו גם סיפורה של משפחתי שאיבדה תשעה נפשות באסון טביעת ה "סלבדור": אימו של סבי, שני אחיו, נשותיהם וילדיהם. יהי זכרם צרור עם כל הנופלים על תקומת ישראל בארצו!
סלבדור, (מושיע בלאדינו...) היה שמה של אוניית מעפילים אשר הפליגה ב-3 בדצמבר 1940 מנמל .וארנה שבבולגריה, ועל סיפונה 352 מעפילים שמגמת פניהם ארץ ישראל. התנאים היו קשים ביותר: והדוחק רב, כמות האנשים שהועלו עלהספינה עלתה בהרבה על קיבולתה, התנאים הסניטריים היו ירודים מאוד והמזון לא תמיד הספיק.
בשישה בדצמבר הגיעה הספינה לאיסטנבול ועקב מזג האויר הסוער נאלצה לעגון חמישה ימים במיצרי בוספורוס. אבל ב-11 בחודש ניגררה על ידי הטורקים כעשרים ק"מ אל ים השיש וננטשה שם להיאבק עם הים והגלים, בכוחות המפרשים בלבד...
באותו הלילה התחוללה סופת שלגים, ובבוקר ה-12 בדצמבר 1940 ניסה רב-החובל להחזיר את הספינה לנמל, אולם כוחה לא עמד לה, המפרש שלה נקרע והיא התנפצה אל הסלעים, ליד סיליביריה בים מרמריס, ו238 מנוסעיה של הסלבדור בכללם 66 ילדים אבדו במצולות!
טביעתה של האוניה סלבדור היתה אפופה בסוד עד לשנים האחרונות: סיפורם של יהודים שברחו מצפורני הגרמנים בבולגריה, והעפילו לישראל, על גבי ספינות מפרשים רעועות. מבצע שמומן על ידי אנשים פרטיים ללא שום סיוע מצד המוסדות בישראל..
ב-31 באוגוסט 1964 ביוזמתה של מדינת ישראל הסוכנות היהודית וארגון עולי בולגריה בישראל, הובאו עצמותיהם של מעפילי "סלבדור" למנוחת עולמים במולדת, והוטמנו בהר הרצל בירושלים,
יהי זכרם ברוך!
אוניית המעפילים סלבדור
קבוצת מעפילים חברי כל תנועות הנוער כפי שצולמו בווארנה בעת ההמתנה להפלגת הסלבדור
שרידיה הטרופים של הסלבדור לחופי העיירה סיליברי בטורקיה
קבוצה מניצולי טביעת הסלבדור
לוחית זיכרון בהר הרצל לנספים בספינה סלבדור
קבר אחים בהר הרצל של הנספים בספינה סלבדור
אנדרטת הזיכרון בהר הרצל
אנדרטה המוצבת בעתלית המנציחה את קרבנות ספינות המעפילים שטבעו בדרכן לארץ
אחרית דבר:
סבי וסבתי, שהפליגו ארצה, עם אחת מספינת המעפילים האלו שיצאו מבולגריה, (חמישה חודשים לפני אסון ה "סלבדור") הצליחו להגיע עד חופי הארץ, שם נתפסו על ידי ספינה בריטית ונשלחו לכלא. את סבתי הם שיחררו, מכיוון שהיתה בהריון, ואת סבי הם שלחו למעצר בבית הכלא בעתלית, שם הוא בילה את שנתו הראשונה בארץ, ושם גם למד על האסון שפקד את בני משפחתו. כשהשתחרר מהכלא, פגש לראשונה את ביתו הבכורה בת שבעה חודשים, שנולדה בזמן שהיה בכלא, שלוש שנים מאוחר יותר, ב 1944 נולדה ביתו האמצעית, אימי...
הודעה לידידי הקוראים: לצערי, עקב עבודתי, נאלצתי להעדר מהבלוגיה בתקופה האחרונה, היא ואתם חסרתם לי מאוד!
בשבועות הקרובים אני אעשה את כל המאמצים להשלים את קריאת הרשומות שפירסמתם בתקופה שלא ביקרתי כאן.
ואחזור לשיגרה מלאה. אני מודה לכם על ההבנה, ושמח לראות אתכם מבקרים כאן בבלוג.
שבוע טוב ![]()
