שלוש וחצי שנים

זה הזמן שעבר מאז הכרנו לראשונה את בונבון ועד 29.4 לפנות בוקר כשהוא נרצח ע"י שני כלבים גדולים.

בונבון התחיל חייו מתחת לבית של ג`. אמו הביאה אותו לחצר של האיש במהלך "הכרות עם הסביבה" שעוברים גורים בתחילת דרכם. הוא היה הראשון שלה שהושאר בחצר בתום תקופת הלימוד.

הוא היה פחדן וחמוד.

האיש בהיותו ה"לוחש לחתולים" הצליח לגרום לו לאבד את פחדו מאנשים ולהיות חבר במועדון האקסקלוסיבי של חתוליו.

קוראי הותיקים זוכרים וודאי שהצגתי את הגעתו אלינו בבלוג הישן שלי

http://www.tapuz.co.il/blog/net/viewentry.aspx?EntryId=1838038

הוא היה מתלטף סדרתי. כל הזמן בא לקבל חיבוק וליטוף.

ואנחנו ליטפנו בכיף את גוש הפרווה המקסים.

הוא אהב לשבת על הברכיים ולקבל ליטוף צמוד

בימי החורף הקרירים אהב להתחרדן בשמש על כרית רכה

בשל פחדו מהחתולים הנוספים בבית , הוא מצא מקום מסתור מאחורי מסך המחשב שם ישן לפעמים

הוא היה מיוחד ויחיד במינו. לא התנהג כמו רוב החתולים הזכרים שהכרתי בחיי.

כשטופי ובוטש אחיו הקטנים הגיעו אלינו הוא לא התרגש במיוחד ולא ניסה לגרש אותם כמו שעושים חתולים ותיקים לחדשים בד"כ.

הוא אכל איתם יחד ולא היה איכפת לו גם להתרפק עם טופי על הכיסא.

למרות שברוב המקרים אהב להתפרש לו לבדו

אם על הכסא או בגינה

לפני שנה בערך בונבון חטף וירוס הצטנן וקיבל נזלת שלא עזבה אותו עד הסוף.

תקופה ארוכה הוא היה חולה

ועבר חודשים ארוכים של טיפולים אצל הווטרינר ובבית

הוא לא הבין מה עובר עליו אבל קיבל את הטיפולים כמעט בלי מאבק.

ועם הרבה ליטופים ופינוקים של גבינה.

הוא לא החלים לחלוטין מהווירוס שתקף אותו.

תופעות הלוואי היו נזלת , התעטשויות, הטיית הראש לצד וחוסר שיווי משקל. סביר להניח שגם שמיעתו נפגעה בתהליך.

באותה תקופה ישן הרבה בבית והייתה לו פינה קבועה על הכרית ליד האיש

כשחמדה המתוקה (אחותו הקטנה) הגיעה אלינו ואימצה אותו בחום ,בהתחלה קצת ברח ממנה אבל אח"כ כבר לא התנגד למשחקיה איתו

ואפילו הכיר בכך שהיא מטפלת טובה שמחממת אותו כשקר ומלקקת אותו כמו אחות טובה.

בכל מקום בו ישב היא הייתה נמצאת לידו משחקת או מתלקקת

הוא אפילו אימץ את אוהל המשחקים שלה וישן בו לפעמים

הטיית הראש הקטנה שנשארה לו הפכה אותו ליותר חמוד בעינינו

ולא מנעה ממנו לתפקד כמעט כרגיל כשהוא בעיקר אוכל וישן.

תמיד היה לנו טישיו בכיס לנקות לו את האף שנסתם מדי פעם.

הוא היה חתול מיוחד ואהוב שהיה כיף ללטף ולפנק.

וזו תמונתו האחרונה.

יכול להיות שהיה הולך לעולמו בשל מצבו הבריאותי בשנה הקרובה, ויכול להיות שהיה מחזיק מעמד עוד כמה  שנים.

מוות כזה היינו מקבלים בהבנה ולא בפחות צער.

אבל ביום שלישי 29.4.14 ב - 3:00 לפנות בוקר שני כלבים רצחו אותו.

לצערנו הוא העדיף לישון בחוץ באותו לילה ולא בפנים. האינסטינקט הראשוני שלו היה לרוץ הביתה, אבל הדלת הייתה סגורה. הוא ניסה להימלט למקום מסתור בצד השני של החצר אך במצבו, מול שני הכלבים הגדולים לא היה לו צ`אנס. והם תפסו אותו ושברו את מפרקתו. סתם.

חבל לי שברגעיו האחרונים עבר פחד כזה גדול.

בונבון היקר אנחנו אוהבים אותך ומצטערים שנלקחת מאיתנו בכזו אכזריות ומקווים שאתה עכשיו במקום יותר טוב.