והנה אני מנסה להיענות לאתגר שהציעה עדי adi ro לכתוב מה זה להיות ישראלי בשבילי בבלוג הבית
להיות ישראלי בשבילי...זה לכתוב רשומה על מה זה להיות ישראלי בשבילי...
ולפירוט לפי חגים ועונות:
יום העצמאות-
- זה להשאיר את הדגלים לקשט את הפרגולה כל השנה כולה , או לפחות עד שהם מתקלקלים.. כי הרי לפחות יום אחד בשנה הם כן יתאימו בול בזמן הנכון ?! ... לפי האמרה הידועה שאפילו שעון שהפסיק לעבוד , צודק פעמיים ביממה.
- זה לעשות על האש כל מה שיש , שיפודי פרגיות ,קציצות ,קבבים , המבורגר, חזה עוף, סטייקים אבל בסוף מה שהכי אוכלים זה את הנקניקיות ששמים לילדים .
-זה להכניס בתוך הפיתה חומוס , סלט... וצ'יפס.
-זה להתלהב מהזיקוקים כמו ילדים ,אבל אחרי זה להגיד שהשנה הם לא היו כל כך משהו...שנה שעברה היה יותר טוב.....
ל"ג בעומר-
- זה לעשות קומזיץ בל"ג בעומר ,לשים קרטופלך על האש , לשיר סביב המדורה , לברוח מהגיצים, לחזור הביתה מסריחים מאש ומפוחמים...עייפים אך מרוצים ...
ואז להזכר שזה בעצם לא כל כך טוב לחור שבאוזון ...
שבועות-
זה לאכול עוגת גבינה , בלינצ'ס , בורקס גבינה, פיצה , פשטידה , גבינות מסריחות, פסטה בשמנת, ואז להוסיף חתיכת חסה שיהיה גם ירק...כי העיקר הבריאות .
- זה לצהול ולשמוח כשמצעד הביכורים במושב עובר בהילולה וצהלה , לסחוב צרור פטרוזליה ענק מהבמה , לקטוף אשכול בננות מהטרקטור , ובו בזמן לחטוף שקית שוקו על הראש מהרפתן שזרק שקיות בסגנון חופשי לילדים במושב... שמי שיתפוס יתפוס...אחרינו המבול...
- זה להישאר להרים כיסאות כשכל האורחים של כולם בורחים עם המארחים שלהם ....כי האוכל שכולנו הבאנו ותרמנו כבר נגמר...
קיץ, חופש גדול -
-זה לצאת לחופש הגדול בכיף ולתכנן המון תוכניות לנסוע לכל מיני מקומות , גם בחו"ל .. אבל בסוף ללכת לים רק כמה פעמים,
- זה לדרוך על זפת, להתמלא בחול בכל החורים ולשכוח קרם הגנה, אבל להגיד שהכי הכי כיף בים.
-זה למרוח קרם שיזוף בריח קוקוס ולהתבשל בשמש עד שהעור מרשרש ומתקלף מעצמו ..
- זה להגיד שזה לא בריא להיחשף לשמש אבל לא להתאפק...
-זה להדליק מזגן ולשבת עליו כמעט מרוב שחם לנו .
-זה להגיד שנורא אוהבים את הקיץ אבל למות מחום כשהוא מגיע .
-זה לשלוח את הילדים לקייטנה שעולה יותר מכל מה שעלתה לכם כל השנה בבית ספר שלהם .
- זה לעשות טיול לכנרת עם אוהלים , אבל להביא את הטלוויזיה,את הווידיאו (DVD) את הפרידג'דר הקטן , את הפרוז'קטור ואת המאוורר , שחס וחלילה לא יהיה משעמם או חם מידי , שהאוכל לא יתקלקל.. ושלא יהיה חושך...
- זה ללכת בשבוע האחרון של אוגוסט לקנות ציוד לבית ספר ולהגיע הביתה ולגלות שיש בבית חצי מהציוד עוד משנה שעברה ...
- זה ברגע האחרון לקנות תיק חדש כי הילדה שכחה את הסנדוויצ'ים שלה בתיק משנה שעברה, כי פשוט לא זיהינו שאלה סנדביצ'ים כי גדלו עליהם חיות משונות..
-זה לא להספיק להגיד "בלוז לחופש הגדול" וכבר לקבל את חגי תשרי במרוכז ...
ראש השנה-
- זה לשבת עם כל המשפחה בראש השנה ועל השולחן יש גפילטעפיש שהכינה הסבתא הספרדיה
ומטבוחה שהכינה הסבתא האשכנזיה (ולא , זה לא בטעות)
יום כיפור -
זה לגלות שביום כיפור הרחובות ריקים, ולמה? כי כל בני האדם הגיעו לחוף הבונים , כנראה יותר נעים "לצום" בחוף הים שלנו
-זה לסגור את החלונות ביום כיפור , בשביל לא להריח את כל המנגלים של "הצמים" האומללים שנמצאים בחוף, כי מסכנים ,הם הרי רעבים..
סוכות-
-זה לעשות סוכה לילדים לקשט אותה בצורה מדהימה , אבל בסוף אי אפשר לשבת בה כי יורד מבול לפתע ...
שמחת תורה-
-ללבוש הכל לבן , לאכול את התפוח שנמצא על דגל התורה ולגלות שהוא חמוץ ולא מתוק כמו שהבטיחו...
סתיו-
-זה לקום בבוקר ולהלביש את הילדים גם בחולצה קצרה וגם מעיל , כי אין לדעת איך יגמר אותו היום שהתחיל..
חנוכה-
- זה להכין יותר מידי סופגניות , לשמור אותם עד שהם מתייבשות ורק אז לזרוק..
- זה להכין המון לביבות במחשבה שישאר למחר ולגלות שרק הסופגניות נשארו.. ...
- זה לקנות כל שנה נרות , להדליק נר ראשון ... ונר שמיני... כי פרח לנו מהראש...
חורף-
-זה להיכנס לדיכאון מהשעון חורף כאילו מינימום נחתנו בגרינלד לשנה ולשכוח שהחורף אצלנו בעצם נורא קצר , ובד"כ גם לא הכי קר .
- זה לסדר סוף סוף את ארון הקיץ לחורף, עם התלהבות מבגדים חורפיים רכים , רק בשביל לגלות שממילא עוד שנייה נצטרך לסדר את הארון שוב הפוך.
ט"ו בשבט-
-זה לקנות פירות יבשים , ולהזכיר לכולם שיזהרו לא לאכול מהם יותר מידי..כי זה משמין...
-זה לשתול עץ חדש ולהרגיש חלוצים ולשיר את " כך הולכים השותלים " ....החרוצים...
פורים-
-זה לחשוב בראש על איזה רעיון ממש נפלא לאיזה תחפושת שנעשה בשביל הילדים, אבל בסוף ללכת איתם לקנות תחפושת מוכנה ו/או כמה אביזרים נלווים .
- זה ללכת לקנות אביזרים נלווים לתחפושת שכבר הכנו להם , ובסוף לחזור עם תחפושת לגמרי אחרת שמצאה חן בעיניהם..
- זה להכין לילד משלוח מנות עם- 2 אוזני המן (רצוי עם מילוי שוקולד כי זה מה שכולם אוהבים) מסטיק אחד, חטיף אחד , וופל אחד , איזה שהיא הפתעה אחת לא אכילה , חמש סוכריות טופי שלא יהיה מסוכן לבלוע , כי זה מה שהמורה אמרה להביא .. ולמחרת הילד יקבל את אותו משלוח מנות בדיוק.......רק פחות ההפתעה...
-זה שיש סוף סוף סיבה מספיק טובה לעשות מסיבה גדולה עם יין ומשקאות חריפים עדלאידע ותחפושות של פרחות ונינג'ות למבוגרים ,
- זה לשמוע מוזיקה חזקה בלי תלונות מהשכנים , משום מה בפורים הם סולחים.
אביב-
-זה ליהנות מהפרחים שפרחו סביב , כשיש מזג אוויר נעים וחביב , בין יום חמסין ליום שרב .
-זה ללכת כבר עם גופיה מתחת לחולצה .
- זה רגע להדליק מזגן כי חם ורגע לכבות כי קר .
חג פסח ,חג שני, מימונה-
- זה לנקות ולנקות.. לנקות מצאת החמה עד צאת הנשמה.. לנקות את הארונות , הרצפה אפילו את התקרה וגם את החלונות, רק בשביל שיום לפני ליל הסדר ירד גשם וילכלכך אותם.
-זה לקנות אריזה של שניים וחצי קילו מצות שבטוח יישארו עד לחג הבא, ושלא נדבר על הפירורים...
-זה לקנות לחם ופיתות בכפר הערבי השכן (כי אנחנו חילוניים הדוקים) אבל בכל זאת לטחון כל השבוע מצות עם שוקולד שחר.
- זה לשאול את עצמנו אם בליל הסדר היינו כאן איפה נהיה בחג שני, או את מי נזמין.
- זה שבחג המימונה כולנו הופכים למרוקאים...?! עובדה , הנשיא מברך אותנו כאילו כל העם כולו חוגג את החג הזה , כאילו שזה חג לאומי. קדימה שיהפכו את זה באמת לחג לאומי ותנו עוד יום חופש.. למה לא?! אם כבר אז כבר.
יום השואה-
- זה להיזכר בסיפורים של הקרובים שלנו שנספו בשואה,
-זה לראות תוכניות בטלוויזיה על אלה שנצלו בעור שיניהם ולבכות ,
-זה לגלות מה קרה שם באמת דרך הטלווזיה, כי לצערנו לקרובים לנו לא השכלנו להקשיב מבעוד מועד..כי היינו צעירים מידי ולא הקשבנו להם הקשבה אמתית.
יום הזיכרון-
- זה להקשיב לשירים של פעם , נכסי צאן ברזל המדהימים האלה .
- זה לבכות בתוכניות שצופים בטלוויזיה .
- זה להיות עצובים , להתאבל על מישהו שמכירים , ללכת לטקסים .
ואז בערב שהכל נגמר לנסות בקושי להיזכר שבזכותם יש לנו מדינה שצריך לחגוג לה יום הולדת היום.
הכי הכי ישראלי זה לעשות את כל הדברים האלה כולם , כל פעם מחדש ...כל שנה ושנה...כל חג וחג..שוב ושוב ... ושוב...
בבול הערכת בלוגר אני מכבדת הפעם
את איילת הלו היא ayeletgazit
מהבלוג איילת מטיילת
ברשומה העכשווית והמתאימה
יום עצמאות 66 ומחשבות על שביל ישראל
7.5.2014
