אני באמת לא מבין מה הבעיה הגדולה של הדתיים דווקא עם ההומואים והלסביות. כל הסיפור הזה של טיפולי המרה נראה לי כאילו נלקח בכלל מהנוצרים האמריקנים, ביחד עם נושא ההפלות שאני רואה יותר יותר שלטים שעוסקים בו על אוטובוסים שנוסעים ברחובות העיר.
נכון שהיהדות הרבנית אוסרת על יחסי מין הומוסקסואליים. נכון ש"מוסד המשפחה" הוא סוגייה חשובה לכל חברה שמרנית, אבל היהדות, והיהודים, מעולם לא שמו בראש עיסוקיהם את ההומואים והלסביות. להיפך, היהדות תמיד הכירה בקיומו של מרחב פרטי, בד' אמותיו של האדם, בהבחנה שבין התנהגות בקהילה ובחברה לבין עמדות ומחשבות אישיות.
מה נכנס לשר החינוך לדבר דווקא על טיפולי ההמרה. הרי הוא היה יכול פשוט לענות: בתפקידי כשר חינוך אני מקבל את כל ילדי ישראל. כרב באופן אישי אינני יכול לקבל הומוסקסואליות. אבל הוא היה צריך להיכנס לעובי הקורה ולהסביר שלא רק שהוא תומך בטיפולי המרה, שהוכחו כלא יעילים ואף מסוכנים כפי שאני מבין, אלא אף ביצע כאלה בעצמו.
זו טעות חמורה של כבוד השר. כמו בחוק הלאום, שהיה טעות, כיוון שרבים מאתנו מכירים את הדרוזים מהצבא, מהלימודים, מהקניות בשבת, כך גם הניסיון להיכנס בהומואים ובלסביות שגוי מיסודו, אנכרוניסטי כמעט, כיוון שכיום כולם מכירים אותם מהצבא, מהלימודים, מהשכונה, מהעבודה. וברגע שמכירים לא ניתן עוד להתייחס אליהם כ"אחר". מקבלים אותם כפי שהם, באופן מלא, שוויוני, אמיתי, בדיוק כפי שכל אחד רוצה שיקבלו אותו, את זהותו ואת בחירותיו בחיים. והרי זו כל התורה על רגל אחת.
הניסיון הטיפשי של שר החינוך ממפלגת הימין ללכת נגד האנשים האלה בכל הכוח עוד עלול להביא למפלת גוש הימין בבחירות הקרובות. בעקבות דברים אלה גם היד שלי כבר מתחילה לרעוד בדרך לפתק מחל.
