מהו העצב הפציאלי?
עצב הפנים הנו עצב תנועתי (מוטורי) המעצבב את שרירי ההבעה (המימיקה) של הפנים.
זהו אחד מ 12 עצבים קרניאלים היוצאים ישירות מהמוח ומגזע המוח ומגיעים למקומות שונים, רובם באזור הראש, שחלקם תנועתיים (מוטוריים), חלקם תחושתיים (סנסורים) וחלקם מעורבים משני סוגי העצבים.
עצב הפנים ידוע בשם עצב מספר 7. רובו מוטורי כאמור, חלקו תחושתי וחלקו פארה-סימפתטי העצב אחראי על תחושת הטעם בלשון ואחראי על הפקת רוק ודמעות.
לעצב יש שלושה סעיפים באזור הראש הוא יוצא מן הגולגולת אל פני השטח מאחורי האוזן ומתפצל לשלוחותיו.קצת לפני האוזן לשלושה מקומות.
- אזור המצח
- אזור הלחי
- אזור הפה
שיתוק פתאומי של עצב הפנים מתבטא ב:
שיתוק שרירים ואובדן תחושה או כבדות בחצי פנים,
חוסר יכולת לעצום את העין, צניחת זווית הפה, שמיעה מוגברת, ירידה בהפרשת דמעות
וכאבים מאחורי האוזן.
הגורם לפציאליס-
השיתוק עשוי להיגרם מזיהום ויראלי של נגיף אבעבועות רוח או הרפס, מתחים גדולים,
חשיפה לרוח חזקה וכן מסיבות רבות אחרות.
סימנים מוקדמים-
הפציאליס מתחיל בסימנים מוקדמים (כמו כאב ראש בצד אחד של הראש,
טעם מתכתי בפה, כאב מאחורי האוזן, תחושת מוזרות בעת סגירת העין או מצמוץ)
ומתפתח לדרגת החומרה המקסימלית שלו בתוך ימים ספורים.
השיתוק על שם בל
נקרא על שם רופא סקוטי מנתח לפני 200 שנה שחקר את העצב הפציאלי זוהי תופעה שכיחה יחסית המתרחשת בכ 0.2% (1:5000)
הפגיעה יכולה להתרחש באחד מצדי הפנים (ללא העדפה סטטיסטית לצד מסוים). פגיעה דו צדדית בו זמנית נדירה למדי.
הפגיעה יותר שכיחה במבוגרים זכרים.
התופעה שכיחה פי ארבע בחולי סוכרת, וגדולה יותר בשליש האחרון של ההיריון ובקרב חולי איידס.
התופעה חוזרת אצל 9-14% מהאנשים בטווח של 10 שנים.
יותר מקרים מתרחשים בתקופת האביב והסתיו ובעת חילופי העונות.
כאשר העצב נפגע בתסמונת זו בשל תהליכים דלקתיים שונים (ויראלייםאו אחרים נוצרת פגיעה בתפקוד העצב- בהולכת הדחף העצבי- ונוצר שיתוק שלשרירי הפנים בצד אחד.כ 14% יתאוששו חלקית מפגיעה זו והשאר באופן מלא.
בתסמונת ע"ש בל מדובר בהפרעה קשה מבחינה תפקודית ואסטטית: תופיע צניחה של זווית הפה(חיוך עקום) מלווה בחוסר יכולת לכווץ שגורם לקושי בשתייה והגיית צלילים מסוימים כמו שש וחח בשל חוסר יכולת להורדת השפה התחתונהישנו גם מצב של,השטחת הקפל בין האף לשפה עם חוסר יכולת להרים הנחיר, חוסר יכולת לסגור אתהעין המלווה ובנוסף, תהיה צניחה של הגבה באותו הצד והשטחה שלהמצח.
המטופלים בתסמונת זו נחלקים לשתי תתי קבוצות
- קבוצה א) nerve conduction block - פגיעה מסוג-(EMGממצאים קליניים וחסר בממצאי דנרבציה (ממצאים בבדיקתEMG של הולכה בעצב)
- קבוצה ב- פגיעה מסוג דנרבציה (ממצאים בבדיקתEMG של הולכה בעצב)
ההבדל המשמעותי בין שתי הקבוצות האלו הוא זמן תחילת ההתאוששות כך שבקבוצה הראשונה זמן תחילת ההתאוששות עומד על 10 ימים יעד 40 יום להתאוששות מלאה, ובקרבהקבוצה השנייה זמן תחילת ההתאוששות עומד על קרוב לחודשיים וחלקם אפילו אינם מגיעים להתאוששות מלאה גם אחרי חצי שנה ויותר בהעדר טיפול שיקומי בשרירי הפנים בשיטת הטריגרים ובשילוב פיזיותרפיה!
למרות זאת ניתן להשיג שיפור משמעותי בטיפול בטריגרים ופיזיותרפיה גם אם זה החל בשלב מאוחר.
הטיפול כולל:
הדרכה לטיפול אקטיבי בעזרת לחיצה של האצבעות בנקודות הספציפיים לשרירים החלשים / משותקים המותאמת לשלב התאוששות העצב.
הדרכה להתמודדות עם האפקט ע"ש בל המאפשרת שיפור בסגירת העין.
טכניקות שונות לרקמה רכה לשימור אורך השרירים בצד הבריא אשר נוטים להתקצר בהעדרעבודת שרירים נגדית בצד הפגוע הנותנת להם "קונטרה" בעת עבודתם.
שימוש במכשור ביופידבק הקורא את עבודת השרירים ללמידה מחודשת של הכווץ.
לעתים משולב טיפול ב אינפרא אדום רחוק כאמצעי להורדת הבצקת מן העצב בשלבים הראשוניים. אך אין מידע בספרות המבסס את הצורך בטיפול זה.
תרגילי פיזיותרפיה לטיפול בפציאליס
יש לבצע תרגילי פיזיותרפיה רבים ככל האפשר.
מינון - מומלץ כל שעה לעשות 5 דקות של תרגילים.
אופן הביצוע– ניתן לבצע בשכיבה, ישיבה או עמידה. אפשרי מול מראה.
רצוי לעשות את התרגילים לאט ולתת לשריר להתאמץ. יש לחזור על כל התרגילים כשלוש פעמים ברצף.
מומלץ להשתמש גם בדמיון מודרך בעת ביצוע התרגילים - למשל לדמיין שאנו מחייכים דו צדדית.
- מצח - הרמת הגבות למעלה והורדה - פרצוף "מתפלא" (5 פעמים).
- גבות - כיווץ הגבות אחת לכיוון השנייה וחזרה למצב רגיל - פרצוף "כועס" (6 פעמים).
- עין - עצימת העין בחוזקה ופתיחתה (6 פעמים).
- עין - מתיחת קצה העין לאלכסון ואז סגירה ופתיחה (מצמוץ) - עין "סינית" (6 פעמים).
- עין - מצמוץ בעין ופתיחה. יש להשאיר את העין עצומה ולא לפתוח מהר מדי (6 פעמים).
- אף ולחי - כיווץ והרמת האף כלפי מעלה וחזרה למצב רגיל - פרצוף "שפן" (6 פעמים).
- פה - אמרו "אוּ" ואז "אּי" (או "הוא" ואז "היא") פעמיים קצר ושלוש פעמים ארוך, כלומר משכו את המילה (6 פעמים סה"כ).
- פה - פרצוף עצוב (הורדת זוויות הפה כלפי מטה). לא לשכוח פרצוף שמח בתום התרגיל...
- חזרו על כל התרגילים עוד פעמיים ונוחו.
בתופעה ע"ש בל - בזמן ניסיון לסגור את העין גלגל העין מתגלגל מעלה . בשלכך לא מגיע מידע ראייתי מן העין המטופל אינו מודע לכך שהיא אינה סגורה.
טיפ להקלהעל הסגירה : יש לאחוז חפץ כ 30 ס"מ לפני הפנים בגובה הפה ולמקד את המבטעליו בהתמדה תוך סגירת העין. פעולה זו מונעת גלגול העין מעלה ומאפשרת המשךהסגירה.
נקודות טריגר לטיפול בפציאליס
יש ללחוץ על הנקודות כ 15 שניות (יש מצב שמרגישים כאבים בנ"ק הלחיצה) ואחרי זה לעסות את הנקודה כ 6-12 פעמים ולחזור על זה כמה פעמים ביום
טיפים לחיי היום יום
- קח ויטמינים B1, Cוקל-מג (קלציום מגנזיום) פעם ביום.
- בצע פעילות גופנית כלשהי (יוגה, התעמלות ומתיחות, שחייה, ריצה או כל פעילות אחרת) פעמיים בשבוע לפחות.
- הישאר רגוע ושמח – לחץ נפשי ומתח יכולים להחמיר את המצב
טיפול תרופתי
טיפול תרופתי יעיל ביותר בשבוע-שבועיים הראשונים מפרוץ המחלה. ברוב המקרים בהם היה טיפול של סטרואידים מייד עם פרוץ המחלה - המחלה עברה מהר יותר ולא השאירה שום שריד. (אפילו שאני מתנגד לתרופות באופן כללי, במקרה הזה אין מה לעשות!!).
לאחר השבועיים הראשונים יש לבדוק את המצב ואם יש עדיין אז מומלץ לקחת תרופות לפי הוראת הרופא המטפל.
אם במשך תקופה אין שיפור, בקשו מהרופא הפנייה לבדיקת MRIראש לראות האם קיימת עדיין דלקת (ואז ניתן לטפל עדיין בתרופות) או שיש גורם אחר אשר לוחץ על העצב ומונע ממנו להתרפא. ןאם הבדיקה בסדר סביר להניח שהשרירים לוחצים על העצב וצריך לשחרר את נקודות הטריגר שנוצרו ולוחצות על השריר.
אבחון חומרת הפגיעה בעצב הפציאליס
קיימים מספר סולמות הערכה מהימנים ותקפים המדרגים את מצבו של המטופל ומאפשרים התאמת הטיפול לשלב ההתאוששות בו הוא מצוי. אחד הסולמות הואסולםHouse- brakman Facial Nerve Grading System שפותח בשנת 1985:
דרגה 1- תקין
דרגה 2-דיספונקציה3 (חוסר פעולה) קלה: חולשה קלה שניכרת רק בבחינה מדוקדקת. במנוחה - סימטריה של המצח יכולת לסגור עין במאמץ מינימאלי עם אסימטריה קלה יכולתלהזיז זוויות הפה במאמץ מרבי ובמינימום אסימטריה. ללא סינקינזיה1, קונטרקטורות2, או ספאזם של חצי פנים.
דרגה 3- דיספונקציה3 בינונית- הבדלים ברורים אבל ללא עוות בין שני הצדדים, ללא חסר(impairment) פונקציונאלי. סינקינזיה1 (synkinesis), ספאזם או קונטרקטורות2 ניכרות אך לאחמורות. במנוחה– סימטריה וטונוס נורמאלים בתנועה יכולתתנועה מינימאלית עד ללא תנועה במצח.יכולת סגירת עין במאמץ מקסימאליואסימטריה בולטת. יכולת להניע זווית הפה במאמץ מקסימאלי ואסימטריה בולטת. חולים שיש אצלםסינקינזיה1 קונטרקטורות2 או ספאזם של חצי פנים בולט אך ללא עוות יחשבו דרגה 3 ללא קשר לדרגת הפעילות המוטורית.
דרגה 4- דיספונקציה3 בינונית – חמורה – חולשה ניכרת או אסימטריה עם עוות. במנוחה– סימטריה וטונוס נורמאליים. בתנועה – ללא תנועה של המצח. - חוסר יכולת לסגירה מלאה של העיןבמקסימום מאמץ. חולים עם סינקינזיה1, תנועה מסיבית(mass action), או ספאזםחמור של מחצית הפנים שמפריע לפונקציה ידורגו 4 ללא קשר לדרגת הפעילותהמוטורית.
דרגה 5- תנועה ניכרת לעין בקושי קיימת. במנוחה– תתכן אסימטריה עם צניחה של זווית הפה וירידה או חסר של קפל נחיר – שפה. בתנועה- ללא תנועה במצח,סגירה חסרה של העין ותנועה מינימאלית של העפעף במאמץמרבי, תנועה מינימאלית של זווית הפה. בד"כ ללא סינקינזיה1, קונטרקטורות2 וספאזם של מחצית הפנים.
דרגה 6-אובדן טונוס, אסימטריה ללא תנועה , ללא סינקינזיה1, קונטרקטורות2 או ספאזם של מחצית הפנים.
בדיקה עצמית פשוטה:
עמוד מול מראה. אם אתה עונה למרבית השאלות"לא" קרוב לוודאי שאתה סובל מפציאליס-
- עין- האם העין נסגרת לחלוטין?
האם אתה יכול לקרוץ? - פה- האם אתה יכול לשרוק?
האם אתה יכול לחייך? - אף- האם אתה יכול לכווץ את האף (בתנועה הדומה לחיקוי "שפן?("
- מצח- האם אתה יכול להרים את הגבה כרגיל?
האם יש לך קמטי הבעה שווים בפני צדי הפנים?
אם ענית "לא" למרבית השאלות, קרוב לוודאי שיש לך פציאליס.
אך אל דאגה, במרבית המקרים הפציאליס חולף לחלוטין כמעט ללא טיפול ולא משאיר סימן!
לא מדובר במאמר לייעוץ רפואי. המידע כאן לא נועד להחליף טיפול טוב ומקצועי
דעתך חשובה לי, רק כך אוכל לדעת האם כללתי את המרכיבים החשובים במאמר וכיצד להעביר את החומר כך שניתן יהיה ליישם אותו במהירות ויעילות אצלך.
נא להשאיר את תגובתך מתחת למאמר וללחוץ לייק אם אהבת, תודה על הזמן שלך
מילון מונחים:
1.סינקינזיה (synkinesis): תנועה בלתי רצונית של חלק בגוף בעת ביצוע תנועה רצונית אחרת ולהפך.
2.קונטרקטורות (contracture):שריר היא התכווצות מתמשכת, בלתי רצונית של שריר .ויכול לגרום לכאבים
3. דיספונקציה- חוסר פעולה
ביבליוגרפיה:
1. Does electrical stimulation improve motor recovery in patients with idiopathic facial (Bell) palsy? Physical Therapy 2006 Nov; Vol 86 (11)1558-64.
2. Physical Therapy for Facial Paralysis: A Tailored Treatment Approach. Physical Therapy 1999 Apr; Vol 79(4) 397-404.
3. Effect of facial neuromuscular re-education on facial symmetry in patients with Bell's palsy: a randomized controlled trial. Clin Rehabil. 2007 Apr;21(4):338-43
4.The merck manual of medical information home edition 2002
קישורים שימושיים:
אתר בי"ח הדסה - מידע אודות המומחה פרופ' אברמסקי
השיתוק על שם בל באנגלית אתר מידע על
אלי בן דוד- מעסה רפואי וטיפול בספורטאים,נמנה עם אנשי המקצוע המובילים בישראל בתחום הטיפול בכאב מיופציאלי
מומחה בשיטת Trigger Point Therapy
☜טיפול בכאבים מוקרנים, כאבים מיופציאלים,עיסוי ספורטאים ועיסוי שיקומי☞
✉ קליניקה: בת-ים, קבלת קהל בימי רביעי וחמישי בתאום מראש
טלפון להזמנת תור:052-572-9070 או באינטרנט