התמונה השיקרית
הסתכלו בגראף שלעיל. אנו רואים בו עד כמה תקציב הביטחון של ישראל (7.6% מהתל"ג) הוא מוגזם ומנופח, ביחס למדינות אחרות. הוא אפילו אדיר, יותר הממוצע העולמי (2.5%), פי שלוש. למה צריך להוסיף עוד מיליארד וחצי ש"ח לתקציב הביטחון המנופח, מלא השומן? זאת יודעים לשאול רוב העיתונאים ורוב הפוליטיקאים בישראל, ממש קונצנזוס. אבל הגראף הזה מדגים את השקר בטענה שבפי כל: כמה מדינות עוד נמצאות באיום כמו ישראל? כמה מדינות יש בעולם, שיש מדינה (וכמה קבוצות שהן כמעט מדינה), שמצהירות במפורש כי בכוונתן להשמיד את מדינת ישראל ואת תושביה? כמה מדינות בעולם יש שיש הכנות לחיסולה בעזרת פצצה גרעינית? כמה מדינות יש בעולם שמשלושה צדדים יש מערכי טילים, עשרות אלפי טילים, שמכוונים כל הזמן על מרבית מקומות הישוב ומרבית בסיסי צה"ל, כך שניתן תוך זמן קצר להפציץ ולפגוע קשות בכל מערכות המדינה? יש מישהו שמאיים להשמיד את קנדה (1.2%) ואת גרמניה (1.3%)? יש מישהו שמאיים כלל על מדינות אלה? מכאן שהגראף המשכנע הזה הוא דוגמה לשקר, שרוב העיתונאים ורוב הפוליטיקאים חוזרים ואומרים אותו שוב ושוב.
הסיבות האמיתיות
ראש הממשלה, ביבי נתניהו, ושר האוצר, יובל שטייניץ, השתכנעו שיש צורך בתוספת של מיליארד וחצי ₪ לתקציב הביטחון. אינני מחסידיהם של שני אלה ואינני סומך יותר מידי על שיקול הדעת שלהם, אבל בנקודה הזאת אני מתקשה להאמין שהם החליטו על כך מתוך קוצר מחשבתם. אני בטוח, למעלה מכל ספק, כי רק נימוקים כיבדי מישקל יכלו לגרום לשניהם להחליט ללכת על המהלך הזה, ולקבל על הראש מפי כל אלה שאינם יודעים מה היו הסיבות האמיתיות להחלטה ומה הצורך החיוני בתוספת כזאת.
כולם חוזרים שואלים: מה קרה פתאום שיש צורך בתוספת, מה קרה שלא היה ידוע לפני חודשיים, כשאושר התקציב המקורי? אינני יודע מה הן הסיבות לשינוי ומה הצרכים שהתחדשו, אבל אני מוכן להציע כמה התפתחויות שיכלו לחייב את התוספת הזאת:
- איראן. כעת ברור שאיראן מתקרבת לבניית הפצצה הגרעינית ושום דבר לא יעצור אותה. הסאנקציות שמדברים עליהן לא יזיזו את איראן מכוונתה. סין לא תיתן את ידה לסאנקציות, שכן סין קשרה את גורלה עם גורל איראן והיא מסתמכת עליה כעל מקור האנרגיה העיקרי שלה בשנים הבאות (75 מיליארד דולר). אם איראן תתמוטט, תתמוטט גם סין. במצב הזה גם רוסיה לא תתמוך בסאנקציות וגם גרמניה לא תמהר לוותר על ריווחי עיסקותיה עם איראן (4 מיליארד דולר בשנה). אין סיכוי שסאנקציות יורידו את אחמדינג`אד על הבירכיים. כניראה זה ברור לנו. כניראה זה ברור גם לאובמה. אולי אובמה אמר לביבי שאכן אין ברירה וישראל תיאלץ לתקוף את איראן. אם אובמה אישר לנו להתקיף, צריך תקציב להכנת ההתקפה, תקציב שלא היה דרוש לפני שבועיים.
- סכנת הטילים על ישראל. אולי השתנה משהו במצב של האיום ושל האמצעים נגד הטילים? אולי כעת הבינו קברניטי מערכת הביטחון כי אם אנו הולכים למהלך של התנגשות גלויה עם איראן, נהיה צפויים למטר של טילים על ערינו ועל מיתקני האנרגיה והמים שלנו. כיוון שכך יש להשקיע יותר באמצעים כנגד האיום הזה, כיפת ברזל, נאוטילוס, פאטריוט, מה שלא יהיה. נכון, האיום הזה כבר קיים מאז המפלה שלנו במלחמת לבנון השנייה, אבל כעת זה נעשה איום ברור, שאי אפשר לעצום את העיניים ולהגיד "לא נורא", ולכן גם שר הביטחון, גם ראש הממשלה וגם שר האוצר השתכנעו לעשות יותר בכיוון הזה.
- לבנון. רשת הריגול שלנו בלבנון נפלה בידי הלבנונים בשל מערכת איתור מידע שהמערב העביר ללבנונים כדי לאתר את רוצחי חארירי. את רוצחי חארירי הם לא גילו, אבל את המרגלים שלנו הם גילו. עכשו צריך באופן דחוף לבנות מערכת ריגול חדשה בלבנון, שתדווח לנו על מה שהחיזבאללה עושה והיכן הוא מסתיר את הטילים שלו.
- גוגל. מזה כמה שנים שאויבי ישראל אינם צריכים לשלוח מרגלים כדי לאתר את כל בסיסי צה"ל ואת כל המיתקנים האסטרטגיים של מדינת ישראל. חברת גוגל, בעזרת הלווינים של מערכת Google Earth , מאפשרים לאויבינו לתצפת על כל שיטחי המדינה ולראות הכל. אולי מדינת ישראל החליטה לעשות משהו כנגד זה?
נתתי לכם ארבע סיבות אפשריות לכך שיש צורך דחוף בתוספת תקציבית, כתוצאה מאירועים שאירעו בזמן האחרון. אולי התקציב הנוסף כולל כמה מהעניינים הללו, ואולי הוא נועד לטפל באיום אחר, שמערכת הביטחון גילתה, והיא שומרת את הגילוי הזה בסוד, אבל דורשת תקציב לטפל בו.
הנזק בקיצוצים שהיו
קל מאוד להתגולל על ראשי מערכת הביטחון ולהציג אותם כקבוצת אוליגרכים מטומטמים. הטענות העיקריות באות נגד "נערי האוצר", ראשי האגפים במשרד האוצר, שרוצים להקטין את התקציב הכללי, ותקציב הביטחון הגדול מפריע להם. כדי להבין מי צודק בוויכוח ראוי שניזכור את הקיצוצים שכבר היו:
- הקיצוץ בבניית הגנה כנגד טילים: בגלל הקיצוצים בתקציב הביטחון לפני מלחמת לבנון השנייה נאלצה מערכת הביטחון לקצץ את פרוייקט בניית האמצעים נגד טילים. התוצאה: במלחמת לבנון השנייה היה חלק ניכבד מאוכלוסית ישראל תחת אש טילים. אנשים נהרגו ונפצעו. החיזבאללה יצא מן המלחמה מנצח, שכן אנו לא הצלחנו להפסיק את מטר הטילים. ניגרם נזק מדיני. ניגרם נזק כלכלי, שעולה בהרבה על הסכום ש"נערי האוצר" הצליחו לחסוך. גם שמונה השנים של קסאמים על שדרות היו נימנעות אם היה לנו אמצעי הגנה בפני הקסאמים. רק אחרי המלחמה הוחלט להיכנס לפרוייקט הזה ועדיין אנו נמצאים חשופים בפני הטילים שיכולים לבוא מלבנון, מעזה ומסוריה.
- איתור מינהרות: באונ` בן גוריון יש מדענים שיודעים לאתר מינהרות. בגלל קיצוצים בתקציב הוחלט בצה"ל שלא לעסוק בכך. לא צפו שציר פילדלפי יהפוך לאוסף של מאות מינהרות. לא צפו שמוצב טרמיט ומוצבים נוספים יעופו באוויר. לא צפו שגילעד שליט ייחטף בעזרת מינהרה. גם פה הסכום שנחסך בתקציב המדינה הוא פרומיל מהנזק שניגרם למדינת ישראל.
- מלחמת יום הכיפורים: הנזק הגדול במלחמת יום הכיפורים ניגרם בעיקר ע"י הביטחון העצמי של אלי זעירא שהתעקש שלא תהיה מלחמה, גם כשהיו הוכחות ברורות שהולכת לפרוץ מלחמה. זה הנזק הגדול, אבל חלק מהנזק ניגרם בשל קיצוצים בתקציב הביטחון, שגרמו לכך שמחסני החירום לא היו מצוידים כהלכה, והחיילים שיצאו לקרב, לא עמד לרשותם הציוד הנחוץ למלחמה.
אז מה, מפקדי צה"ל הם "פרה קדושה" ואסור לערער על דיבריהם? כמובן שלא. לשם כך מונתה "ועדת ברודט", שהורכבה מאנשים מהימנים, גם אנשי מערכת הביטחון וגם כלכלנים, והיא היתוותה את המסלול לטיפול בניגוד שבין צורכי הביטחון לבין הצורך לצמצם בתקציב הכולל של מדינת ישראל. ואם נתעוררו בעייות בלתי צפויות, כגון המשבר הכלכלי וכגון הצרכים שמחייבים היום את הגדלת תקציב הביטחון, ניתן למצוא צוות שיוכל לדון בכך באופן רציני, ולא בהתבטאויות של פוליטיקאים.
אסור להגדיל את התקציב?
אז אין ברירה אלא לקצץ קיצוץ רוחבי בתקציבי כל המשרדים, כולל תקציב החינוך ותקציב המשטרה? לא ולא. "נערי האוצר" מכניסים אותנו לסד של אי הגדלת התקציב הכולל של מדינת ישראל ביותר מאשר 1.7% . מאיפה בא הסד הזה? בשנת 2002 סיכם ביבי נתניהו עם האמריקאים שיתנו לנו ערבויות להלוואות שניזקקנו להם, ואז הם דרשו שממשלת ישראל תתחייב לסד הזה של 1.7% ולא יותר. הסיכום הזה היה מטופש מלכתחילה שכן הבעייה אינה התקציב הכולל והגידול בו, אלא הפער בין הכנסות הממשלה לבין הוצאותיה. אם הממשלה מוציאה יותר כסף ממה שהיא מקבלת – זה דבר שלילי. אבל התקציב הכולל, אפילו אם הוא גדול, אם הוא קטן מההכנסות – אין בו נזק. ולהיפך, גם תקציב מצומצם, אם הוא עולה בהרבה על ההכנסות – זה ביזבוז, זה נזק. אגב, האמריקאים עצמם כבר שכחו מן הסיכום הזה והיו מוכנים שנחרוג ממנו לצורך מימון ההתנתקות ולצורך כיסוי הוצאות מלחמת לבנון השנייה. לתוך המישוואה צריך להכניס גם את החוב הלאומי. בשנים הטובות שהיו מאז, היו לממשלה הכנסות גבוהות, והכסף עבר להקטנת החוב הלאומי, שירד מ-113% ל-73% מהתל"ג. זה באמת יפה, אבל כשהמחיר הוא ירידה בחינוך, משטרה שחסרה אמצעים להילחם בפשיעה, טילים על ערי ישראל, מפלה במלחמה וכו` – דומני שזה חיסכון גרוע. למה הדבר דומה? לאדם הניזקק למכונית לצורך עבודתו והוא נוסע בה בלי לעשות טסט שנתי ובלי טיפולים חיוניים. אכן חיסכון, אבל מזיק.
איזו ממשלה
האם אני מסכים לפעולות ממשלת ביבי? לא כל כך. שר החינוך גדעון סער סיפר ברדיו כי על הקיצוץ המתוכנן בתקציב החינוך הוא קרא לראשונה בעיתון הבוקר. בהמשך השיחה נאלץ גדעון סער לשלוח מסר לביבי ולאיים עליו כי אם אכן יתבצע הקיצוץ, הוא עלול להתפטר. גדעון סער איננו קשקשן. הוא אחד מאנשיו הנאמנים של ביבי. זה לא מכובד. זה לא רציני. לא אני בחרתי בממשלה הזאת, ש"ס היא זו שהביאה עלינו את הממשלה הזאת.
האם אני צודק? אל תסכימו אתי.
מה אתם חושבים? מה אתם מרגישים?
יוסף רגב
-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-
המונה היומי: עד היום היו 196,781 כניסות לבלוג שלי, וזאת מאז שהתחלתי ב-22.2.2006
אם בהמשך הקטע (הפוסט) הזה יש תגובות, קראו גם אותן. כשאנשים מתווכחים אתי, עולות נקודות חשובות, שלא נכנסו למסמך המקורי שכתבתי.
אם הדברים שכתבתי פה מעוררים אצלכם מחשבות, והרי לשם כך אני כותב אותם, אנא, הגיבו לדברי בבלוג עצמו, ע"י קליק על "הוספת תגובה", כדי שאדע שקראתם וחשבתם עליהם. אין צורך להיות בלוגר רשום. אין חובה לתת כתובת דוא"ל. כל אחד יכול להגיב.
את רשימת הנושאים בבלוג שלי וגם את הוראות השימוש, ניתן לראות בכתובת:
http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=897416
תגיות: אקטואליה, נערי האוצר, תקציב הבטחון, תובנות, מחשבות והגיגים, פוליטיקה, ביבי, שטייניץ, גדעון סער, מלחמה, לבנון, מלחמת יום הכיפורים, ש`ס, גוגל, אונ` בן גוריון, , Google Earth