טוב, נתחיל במפגש הבלוגרים שהיה מדהים ומרגש, נהנתי מכל דקה, להכיר בלוגרים מאחורי הניק התפוזי, את שלומי מנהל הבלוגיה, את דן חן ולפגוש שוב את מיטל, לפטפט קצת ולפגוש בלוגרים שכבר פגשתי קודם כמו ליידי סנו היקרה.
לאחר מכן דן חן מנכ"ל תפוז נשא נאום, חולקו תעודות למיליונרים בצפיות ולעוד מליונרים בכדוריות אדומות, (ותודה שוב 
) ולאחר מכן, במאי הסרט "לצוד פילים" רשף לוי המשעשע, נשא דברים מעניינים של מאחורי הסרט הזה, היה מרתק והכל מתובל בהומור נהדר. כל כמה זמן הוא שאל אם אנו משתעממים והאם לקצר, ואני רק רציתי שימשיך וימשיך, מזמן לא צחקתי כך ועל הדרך למדתי המון דברים מעניינים וגם האינטראקציה עם הקהל היתה נפלאה.
ואז החל הקרנת הסרט.
התאהבתי בסרט הזה מהסצנה הראשונה. קודם כל, צוות שחקנים נפלא, מוני מושונוב (אהוב לבי האפלטוני מאז שעליתי ארצה), עם משחק כמו שרק הוא יודע לשחק, גיל בלנק הנער המוכשר שהוכיח שיש לו עתיד על הבמה, ששון גבאי, כאיש קשה אך בתוכו רך ואוהב, פטריק סטיוארט הנפלא כהדוד האנגלי, יעל אבקסיס כדורית, צביקה הדר, משה איבגי התחמן (בסרט), תיקי דיין, שושיק שני ועוד..
הסרט מגולל את סיפורו של יונתן, נער מתבגר אשר מאבד את אביו באירוע טראומטי. הוא ואמו דורית חיים מהיד לפה, בגלל שהבנק בו עבד ונפטר אביו, מסרב לשלם לאלמנה פיצויים. בגלל משהו זניח שכתוב באותיות הקטנות של הביטוח.
וכאשר המצב לא יכול להיות מדכא וקשה יותר, דורית משאירה את יונתן בבית האבות שבו חוסה סבו מצד אביו. יונתן מעולם לא הכיר את סבו עד לרגע זה. שם הם לומדים להכיר אחד את השני, תוך מצבים בלתי צפויים, כמו למשל כאשר נראה שהסב אפטי ולא מזיז כלום למה שקורה לנכד, הוא מפתיע בזה שהולך לביתו של בריון הכיתה אשר הרביץ ליונתן ומראה לו מאיפה משתין הדג.
יונתן נסחף לתוך העולם של החברה הישנה, ביניהם אנשים שבנו והקימו את המדינה ושכבר נשכחו. אך אנשים אלה עדיין מלאי תשוקה, שלמרבה הצער הפכו לבלתי נראים בחברה של היום.
במקום מגוריו של הסב הנער מכיר דמויות מעניינות מאוד ויחד הם יוצאים למסע נקמה פרוע נגד הממסד והבנקים.
זהו סרט עשוי מצוין, יש טרגדיה אך היא מתרככת לאור ההומור השופע בסרט, אפשר לומר שבעת צפיית הסרט הרגשתי את עצמי ברכבת הרים רגשית שהובילה אותי לכל צבעי הקשת של התחושות.
נער מתבגר לצד שלושה מבוגרים שמגלים את האמת על אהבה, משפחה, נקמה והקרבה.
פנינה ישראלית שחובה לראות!