בקיצור: ראוי היה לפרסם את כתבי האישום? ומה עכשיו? $$$ [4798]
אל רשימת התגיות המסודרת ( <- קליק על)
אל רשימת ההרצאות שלי ביוטיוב ( <- קליק על)
אל רשימת הפוסטים המסודרת בבלוג שלי ( <- קליק על)
אל רשימת הנושאים שלי ( <- קליק על)
זה הסיפור להיום. אם זה מוצא חן בעיניכם, תבואו גם מחר. אם לא יקרה משהו בלתי צפוי, יחכה לכם סיפור חדש.
יש אמת – ויש "אמת של פוליטיקאים". אמת היא מה ש-90% מהאנשים הבלתי-מעורבים, יגידו שהיא האמת. אבל בעולמנו, עולם שבו "ידיעות כזב" משייטות באוויר, ורבים מאמינים בהן - האמת היא רק אחת האופציות, ולאו דווקא המקובלת על רוב האנשים. גם האמת של התקשורת היא רק אחת האופציות, ודווקא האופציה המגונה ביותר בעיני פוליטיקאים מסוימים. ארדואן שם מאות עיתונאים בבית הכלא. פוטין זוכה לכך שהעיתונאים שיוצאים נגדו מוצאים את מותם בדרכים מסתוריות. ואילו נתניהו – אילו הייתי בא למנות את כל התרגילים שנתניהו עושה כנגד התקשורת בישראל, לא היה סיפק בידי לעשות שום דבר אחר בשבועיים הקרובים.
אמת שוות ערך
לפני הבחירות געשה כל הארץ בנושא הפרסום של טיוטות כתבי האישום נגד נתניהו. נתניהו, ועימו רבים וטובים, טענו כי פרסום כתבי האישום נועד לפגוע בסיכוייו של נתניהו לנצח בבחירות. בינתיים הבחירות התקיימו, ואנו רואים כי פרסום כתבי האישום לא הזיק לנתניהו כהוא זה. אף אחד לא נמנע מלהצביע בעד נתניהו, או בעד אחת המפלגות שהתחייבו לתמוך בו ולהחזיר אותו לכס ראשות הממשלה, בגלל טיוטות כתבי האישום. יש יסוד להניח כי בעקבות הטענות של תומכי נתניהו היו אנשים שהצביעו בעד הימין.
הטענה שאסור לפרסם את כתבי האישום בנויה על ההנחה שהאמת של נתניהו היא שוות ערך לאמת של כתבי האישום. האנשים מקבלים את הטיעון שכל השוטרים, כל הפרקליטים ואפילו היועץ המפטי אביחי מנדלבליט – כולם אינם צודקים. אולי הם רודפים את נתניהו מסיבות פוליטיות ואולי הם טועים, אבל האמת של נתניהו היא שוות ערך לאמת של כתבי האישום. אבל זה לא כך. כאשר עשרות שוטרים עוסקים בחקירה, ועשרות פרקליטים עוברים על החשדות ועל ההוכחות, והיועמ"ש משתכנע שיש פה "קייז" – זה עולה על האמת של אדם אחד, שהמשטרה והפרקליטות טוענות שיש בידיהן הוכחות לאשמתו. אומנם יש מיקרים שבהם אדם נחקר במשטרה, זו מחליטה שיש מקום להגיש נגדו כתב אישום, על סמך הוכחות מסוימות – ולבסוף מתברר שזה לא נכון. האמת היא שזה קורה בעיקר בסידרות טלביזיה ובספרי "בלשים". במציאות יש מיקרים של "סידור" (Framing), שבהם הפושעים מארגנים הוכחות נגד אדם חף מפשע. יש מיקרים שבהם קציני משטרה, שרוצים לסגור תיק מפורסם, משייפים את העובדות, כך שתוכח אשמתו של מי שנחשד בטעות. אלה מיקרים מועטים. זאת לא סיבה לא להתייחס ברצינות למה שהמשטרה והפרקליטות מחליטות. הסיכוי הוא 88% שההאשמות נכונות, ולכן אין מקום להימנע מפעולה נגד הפושעים האמיתיים הרבים, מחשש לפגוע במסכנים המעטים, שהמשטרה התלבשה עליהם. ובד"כ זה המצב. כאשר סייעת לגננת נחשדת בהכאת הפעוטות – היא מייד מסולקת מעבודתה. אף אחד לא יסכן את התינוקות, להשאיר אותם בידי מטפלת שמכה אותם. שר שיש נגדו כתב אישום – מפוטר מייד. אי אפשר להפקיד בידו את המשרד שעליו הוא מופקד. אבל מדינה שלמה, שראש הממשלה שלה נחשד בלקיחת שוחד, מרמה והפרת אמונים – תישאר בידיו, עד פסק דין חלוט בבג"ץ (לפי החוק הקיים), או עוד שנים רבות, כאשר יחליט לפרוש מהפוליטיקה (אם יתקבל חוק החסינות).
ראוי שהאזרחים ידעו
הטענה שאסור לפרסם את טיוטות כתבי האישום, מבוססת על אותה הנחה, שהאמת של החשוד היא שוות ערך לאמת של המשטרה, הפרקליטות והיועמ"ש. אם יש סיכוי שווה לכך שיתברר ש"אין כלום כי לא היה כלום", שווה לכך שיתברר שאכן "היה גם היה" - אז לא ראוי לפרסם. אבל אם יש ממש, האם לא ראוי שאזרחי המדינה שהולכים להצביע ידעו שיש חשש של חשד בהתנהגותו של המועמד לראשות הממשלה? האם החשש שהפושע ייבחר, וימשיך בפשעיו – אינו מצדיק את הפרסום של טיוטות כתבי האישום?
ראש ממשלה זה מיקרה מיוחד?
הטענה של תומכי נתניהו היא שראש ממשלה זה מיקרה שונה מכל שר וכל תפקיד אחר. שר שפוטר בגלל שהוגש נגדו כתב אישום, יכול לחזור למשרדו, אחרי שיזוכה, אבל ראש ממשלה לא יוכל להתפטר ולחזור לתפקידו - כי הממשלה נופלת. זה דבר הבל, שכולם שומעים ואומרים הן. ראש ממשלה יכול להתפטר - ואח"כ לחזור לתפקידו. בן גוריון התפטר והלך לשדה בוקר, ואחר חזר לראשות הממשלה. רבין התפטר בגלל חשבון הדולרים של אישתו, ואחר כמה שנים חזר לראשות מפלגתו ונבחר מחדש. נתניהו עצמו התפטר, אחרי המפלה הגדולה של הליכוד, שקיבל רק 12 מנדטים. ואחרי כמה שנים חזר לפוליטיקה והגיע מחדש לראשות הממשלה. כלומר, אין שום סיבה שראש ממשלה לא יתפטר, ואחרי כמה שנים לא ייבחר מחדש לראשות הממשלה. יתר על כן, אם יחליט נתניהו להתפטר עכשיו, כדי להתפנות לעסוק בענייני משפטו, יוכלו חברי מרכז הליכוד לבחור ממלא מקום, שימלא את תפקיד ראש הממשלה, עם הבטחה שיפנה את הכסא, ברגע שנתניהו יחזור כמנצח. במילים אחרות, הטענה שראש ממשלה זה מיקרה שונה - היא רעיון הבל.
אחרי הבחירות
נתניהו ניצח בבחירות באופן ברור. שלושת רבעי האוכלוסיה היהודית נתנו את קולם לליכוד ולמפלגות הימין. אנשי הליכוד מפרשים זאת שהעם נותן גיבוי מלא לנתניהו, להמשיך להנהיג את המדינה, בעזרת חוק החסינות ופיסקת ההתגברות. זה ניראה כאילו הם צודקים. אבל לא. אמרה לימור ליבנת, שרת החינוך מן הליכוד בעבר: "הצבעתי מחל, אבל לא הצבעתי בעד חוקים כמו חוק החסינות ודומיו". חלק מהמצביעים הצביעו בעד אנשי ימין, שאמרו כי לא יתמכו בנתניהו אם יוגש נגדו כתב אישום, אחרי שימוע. יתר על כן, נתניהו עצמו, בראיונות, אצל ניב רסקין ואצל קרן מרציאנו, התחייב שלא לעסוק בזה. אם הוא היה אומר מראש שהוא הולך על חוק החסינות, שישאיר אותו בשילטון לשנים רבות, אולי היו כמה אנשים שהיו מסתייגים ממנו ונמנעים מלהצביע עבורו.
הצבעה בכנסת
האמת היא שכל מה שקורה הוא אבסורד. כשאהוד אולמרט רק נחקר בבית המשפט, עוד לא היו כתבי אישום – כבר הוא עף מהממשלה. אבל נתניהו הולך עם חשדות איומים, כבר שנים, וכולם מתייחסים אליו כאילו הוא טהור כמו תינוק שעלה מן הרחצה. לא נראה שמישהו, או משהו, יכול להוריד אותו מהכסא, ולגרום לעם לראות ש"היה גם היה".
בן דרור ימיני
בן דרור ימיני טען לפני הבחירות שראוי ליועמ"ש שלא לפרסם את טיוטות כתבי האישום לפני הבחירות. טענתו היתה שאנשים יצביעו בעד נתניהו, אפילו שיש טיוטות כתבי אישום נגדו – ואז נתניהו יטען שהעם נותן בו אמון, למרות ההאשמות נגדו. מבתבר שימיני צדק.
הפוסט הפופולרי
הפוסט שזכה לכניסות רבות לאחרונה הוא אדמו"רים בעלי יצרים בכתובת:
מאמר מתאריך 17.3.2013 ש-85 איש קראו אותו בשלושים הימים האחרונים ו-1,351 קראו אותו בכלל.
האם אני צודק? אל תסכימו אתי.
מה אתם חושבים? מה אתם מרגישים?
יוסף רגב
-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-
המונה היומי: עד היום היו 958,261 כניסות לבלוג שלי, וזאת מאז שהתחלתי ב-22.2.2006
תגובות
אם בהמשך הקטע (הפוסט) הזה יש תגובות, קיראו גם אותן. כשאנשים מתווכחים אתי, עולות נקודות חשובות, שלא נכנסו למסמך המקורי שכתבתי.
אם הדברים שכתבתי פה מעוררים אצלכם מחשבות, והרי לשם כך אני כותב אותם, אנא, הגיבו לדברי בבלוג עצמו, ע"י קליק על "הוספת תגובה", כדי שאדע שקראתם וחשבתם עליהם.
אם התגובות שלכם מתייחסות לנקודה מסוימת במה שכתבתי, סמנו אותה בשדה "נושא" ע"י מספר בסוגריים מרובעים כפולים, לדוגמה [[1]], ואני אכניס את המספר הזה בתוך הטקסט שלי.
כיתבו תגובות. אל תהססו. אין צורך להיות בלוגר רשום. אין חובה לתת כתובת דוא"ל. כל אחד יכול לכתוב את שמו – ולהגיב (עד 500 מילים).
אם האותיות קטנות וקשה לכם לקרוא – לחצו על מקש ה-CTRL ביחד עם מקש התו "+" (פלוס), ואז האותיות יוגדלו.
תגיות
את רשימת התגיות מסודרת לפי מספר הפוסטים תוכל לראות אם תרדו למטה.
את רשימת התגיות מסודרת לפי סדר אלפאבתי, ניתן כאמור לראות בכתובת:
חיפוש מאמר, או נושא, בשדה "חפש בבלוג הזה", בפינה הימנית העליונה של החלון הזה.
את רשימת הנושאים בבלוג שלי וגם את הוראות השימוש, ניתן לראות בכתובת:
תגיות: אקטואליה, פוליטיקה, אמת, ביבי, משטרה, היועץ המשפטי, בחירות, בן דרור ימיני, שחיתות, לימור לבנת, אהוד אולמרט,