שלום לכולם.
כעת 03:40 בלילה\לפנות בוקר.
סיכום הלילה. סיכום השבוע, סיכום השנה, סיכום העשור.
מאיפה נתחיל? וגם מצב עכשוי.
סיכום 2019 :
בעבודה היה שינוי השנה, חברת תקשוב קנו את המערך של ביפר במוקד.
היה לי שימוע, והיתה לי תקופת מבחן. גם עכשיו חייב לתרגל לקום מוקדם\בזמן לעבודה, ולהגיע בזמן לעבודה. לא להחסיר, ולא לאחר.
למרות שינויי הבעלים והחברה, אני עובד יותר מ3 שנים באותו מקום, נכון לעכשיו.
בנושא הבריאות, היתה איזה פרשה של צ'יסטה גבינתית, עם ניתוח במרכז הרפואי מגדל המאה בכללית.
אבל סך הכל אני יחסית בריא. עברה שנה, ואני כבר בן 43 וחצי פלוס, בן רבע ל44. 43 ושלושת רבעי.
בדירה , דיור מוגן קידום בקרית שלום, עברנו עוד שנה, כרגיל, הרבה הוצאות, ויש גם הכנסות, שנה עברה מאז שא' נכנסה לדירה,
שנתיים לעוד דייר, ואני כבר כמעט 8 שנים בדירה, דיור מוגן, עם שותף שלי ח'.י'. השנה נפרדנו מהעו"ס אורן לוי, שהיה איתנו כשנתיים ו3 חודשים.
היתה לי ועדת סל שיקום שיזם ליאור, הרכז תעסוקה שלי מחברת צ'יימס, או עמותת צ'יימס. והשבוע היתה פגישה עם מנהל קהילת בית השחר, בהדר יוסף. השנה בדירה היה שיפוץ של המטבח. הגיעה השנה, עו"סית חדשה בשם מיקה, שהיא העוס"ית ה5 שלי בדירה, וכפי שאני רואה, היא העוס"ית שהתפקיד שלה היא להוציא אותי מהדירה הזאת סוף סוף. כולם מעשנים, וטיפוסים שיכולים להיות יותר קשוחים באישיות. ויש תחושה של מיצוי המקום והפורמט, למרות שאין לי אופציות יותר טובות. אולי ירידה לשם עליה. אני כבר מיואש.
ויש את המועדון החברתי במסריק, שגם שם השנה, היתה חלופה של רכזת, ע' עזבה, בסביבות פורים-פסח, ונ' הגיעה למועדון, וב' עדיין מדריך.
ויש שם הרבה פעילויות. ואנשים, גם שם כל מיני טיפוסים, אבל סך הכל מרגיש שם בבית, ונחמד. ואתמול, יום ה' , הגיעה מישהי חדשה.
ויש את החברים, אנונימוס בסוף שכחתי ממנו לסכם את השנה והעשור. אבל נפגשתי בליל חמישי עם חברים, לא לילה לבן, אבל בילוי אחרי חצות.
יועד חזר מפינלנד, והביא לי שוקולדים משם. והשבוע בהזדמנות, יצא לי לפגוש איזה נזיר שמכר לי ספר פילוסופיה על הודו , משהו שקשור בקרישנה. אבל לא ממש, הבהגד משהו. הבגהד קרתא? יכול להיות בערך. ונתתי ליועד את הספר מתנה, כי יודע שיש לו תחביב ספרים רציני, במיוחד ספרים על פילוסופיה.
וחברים, ומשפחה, חברים: יום ב', יועד, יום ד' אבנר, יום ה' אנונימוס. והשנה אלכס יצא מביתו, לאיכילוב, ולבית חולים סיעודי בנס ציונה, ולא מצליח באורח חיי לבקר אותו. אלדד ביקר אותו ביום ה', וטילפן משם, ובזמן האחרון, בימי שישי קם מאוחר, ולא מצליח לטלפן אליו, עד שהוא כבר הולך לישון, סביבות 20:00 בערב.
ומשפחה, אמא שלי עוזרת לי הכי הרבה, גר אצלה בעצם, חצי שבוע, בשבוע עבודה רגיל.
גם אבא עוזר לי. נפגשתי איתו השנה כמעט כל שבוע, ביום ג', אבל הפגישות האלו הפסיקו לפני איזה חודש או חודשיים.
היה באמת מפגש משפחתי בסוף נובמבר 2019, אצל אחותי א' ברמת צבי.
וזהו בערך. בטח יש עוד מלא פרטים ששכחתי. אבל זה מה שאני זוכר כעת.
היו עוד כל מיני אירועים ואנשים, ויש מתנדבים ומתנדבות חדשות וחדשים במסריק. ויש עוד אנשים, חברים של חברים, גם אתמול, גם החודש, וגם השנה בכלל. וגם בעבודה יש כל מיני אנשים ואירועים, בעיקר כח נשי, ותיקים וותיקות, וגם חדשים וחדשות.
וזה בערך סיכום שנת 2019 . במישור הרחב יותר, לא רק חיי האישיים, שנת 2019, היתה שנת בחירות, וגם התקיים האירויזיון בתל אביב, שאני התנדבתי באותו שבוע, ליד עיריית תל אביב. ובחרתי פעמיים, היו 2 בחירות, ועומדים להיות בחירות פעם 3, שומע בעיקר אקטואליה, שידורים חוזרים בעיקר, אצל אמא שלי ברדיו 103 fm .
זהו בערך סיכום 2019. שנת החזיר.
שומע ברקע יו טיוב שירים של שלמה ארצי. שהשנה היה בן 70 שנים.
-
כמו לפני עשור, סיכום העשור:
בדצמבר 2009 הייתי חודש חודשיים אחרי פרידה, שנפרדתי מהאקסית שלי ע', חזרתי לגור במרכז תל אביב באופן זמני,
דיור\עבודה\זוגיות, תמיד היו קשורים אצלי.
מבחינת דיור, מבחינת עבודה, התחלתי לעבוד במסעדה בתל אביב, ביולי-אוגוסט 2009, פיטורין לשבוע באוקטובר 2009, ואחר כך חזרה לעבודה.
והיה תחילת 2010, ועברתי לגור אצל הבוסית שלי לשעבר, ב2 למאי 2010, בעזרת אחותי א' שהיתה אז בהריון עם בתה ה2, י' שכיום בת 9 כמעט וחצי. וגרתי כשנה וחצי ב2 דירות אצלה, עם בתה, שהיתה אז בת פחות משנתיים, עד גיל 3, וכיום בת 11. לא קיבלתי אישור לפרסם את שמה, כשגרתי אז כתבתי בבלוג, ר', ולא קיבלתי אישור לפרסם את שם המסעדה שעבדתי בה. וגם הייתי בייביסיטר לבתה.
פוטרתי בינואר 2011, ואחרי חודש חודשיים, חזרתי לעבודה. בפברואר 2011 בערך, ואני בעצמי התפטרתי אחרי קושי גדול בחודש מרץ 2011, סוף חורף 2011, ובכל זאת המשכתי להיות מידי פעם מועסק, במהלך 2011, הייתי גאה בעבודה שלי.
הייתי בעיקר שליח, עם עזרה, במוניות, ברגל, ובאוטובוסים, ובמכוניות.
בעיקר במהלך 2010, שהמסעדה היתה נמצאת במרכז תל אביב.
ב 12 לנובמבר 2011, עזבתי את הדירה, לסאבלט אצל אחותי ה2, למשך חודשיים וחצי, בפיקוח אמא שלי, עד סוף ינואר 2012 , ואז נכנסתי ליחידת הדיור מוגן הנוכחית, קודם בבירנית, רח' ליד פארק דרום, וב 29 למאי 2012, עברנו לכאן, לקרית שלום, ליד הרחוב הראשי,ישראל גורי. עברנו הרבה דיירים, עזבו, הגיעו. וגם הצוות התחלף. גם השנה.
זה מבחינת דיור, עברתי כ 6 דירות, אבל ב4 מסגרות. בוסית לשעבר, סאבלט קומבינה משפחתית, ודיור מוגן של קידום.
כיום באותה הדירה יותר מ7 וחצי שנים. כאילו חתמתי קביעות.
מבחינת עבודה, כבר התחלתי, עבדתי במסעדה, כבר התחלתי לכתוב, אוקטובר 2009, עד ינואר 2011, והמשכתי להיות מועסק במהלך 2011,
אחרי זה עזבתי את הדירה, והייתי מועסק בבייביסיטר, אולי בערך עד שבאתי לדיור מוגן.
שכחתי גם לכתוב על מסגרת אחרת שהייתי בה, מהפכה של אהבה, מיולי-אוגוסט-ספטמבר 2011, עד הפירוק בתחילת 2013, ואחר כך בחצי הראשון של שנת 2014, בקמפוס הליבה, ו4 חודשים של תחילת 2015, בדור ה1. ואז עזבתי, קשור גם לזוגיות, וחברות. התארגנות של רוחניות אקטיבית, שרוצים לשנות את העולם לטובה, אהבה, ואקיטביזם.
אז הגעתי לדיור מוגן, ועבדתי באביב קיץ, ממאי 2012, עד יולי? 3 חודשים, יולי 2012, או אוגוסט 2012, בטלסקר במגדלי התאומים ברמת גן.
עזבתי מ2 סיבות: גם יחסים מתוחים עם דייר עצבני בדירה, שעזב בדצמבר 2012, ואז תפסתי את החדר שלו, כדי להיות מרוחק יותר מח'.
אז אני בחדר הזה כ7 שנים. וגם בגלל מהפכה של אהבה, שנתנה הוראה לעזוב עבודה, כי היינו לקראת איזה פעולת גרילה סודית, כתבתי על זה בזמנו בבלוג גם. פעולת מחאה, בשם האהבה.
בסוף מהפכה של אהבה, בתמיכה ויעוץ וגורל, בינואר 2013, עבדתי כ3 חודשים, עד סוף מרץ 2013, במוקד סקרים כמו טלסקר, שנקרא שילוב,
היתה תקופה מיוחדת מאוד, היה בחור בשם ליעד שרצה להיות חבר שלי בפייסבוק, ולא הצליח. היה גם שם פאן חברתי. פוטרתי כי לא עמדתי בתפוקה. ממרץ עד יולי? 2013, אמא שלי מצאה לי עבודה בטעימות של סלטי שמיר. עבדתי כמה משמרות, בעיקר בימי רביעי וחמישי אחר הצהריים, ועזבתי בתחילת אוגוסט 2013, גם בעיקר כי המצב בדירה היה לא טוב, ש' גר עם חברה שלו, ועם גורה כלבה, היה הרבה בלגן בבית, והיה לי קשה מאוד. אז עזבתי את העבודה.
עברתי מאז כמה חברות תעסוקה נתמכת, ממשה צ'רני לא נפרדתי כראוי, הייתי באנוש, עם מדריכה נוראית, היו ניסיונות למצוא לי עבודה, ולא הצליח, אחרי אנוש, במאי 2016, אמא שלי מצאה מודעה בעיתון, שנפתח מקום בבית קלקא, "רבדים", מכון לקריירה לבעלי מוגבלויות. אז הלכתי , פתחו לי תיק, והתמדתי, ואחרי חצי שנה, התחלתי תהליך, מ 9 לנובמבר 2016, עברתי תחילת תהליך מיונים והכשרה, ב 23 לנובמבר 2016, התחלתי הכשרה, וב 21 לדצמבר 2016 הוכשרתי, נמצאתי מתאים, היה לי מאוד קשה, אז היממה הזאת, עברו 3 שנים מההכשרה שלי, אבל בשכר, אני עובד כבר יותר מ3 שנים, למרות שהחלפתי חברה, עובד באותו מקום. את רבדים עזבתי, והתחלתי טיפול אצל ליאור, מעמותת צ'יימס.
זה בתעסוקה\עבודה\פרנסה .
בגזרת המועדון החברתי, בדצמבר 2009, הייתי במועדון, ושרון רגב עדיין היתה, המשכתי להיות פעיל במועדון, בלהקת המחול, והשיא היה בשנת 2010, גם עוד סרט, הסדנה התחילה בפברואר 2010, והצילומים היו בלילה לבן 2010, עם הבמאי רם נהרי, לסרט קראו "אוטובוס הלבבות השבורים". עם הלהקה ,להקת מחול, הופענו גם בכרמיאל 2010, וגם בכרמיאל 2011, ביולי בדרך כלל. אחרי שהתחלתי לגור אצל הבוסית שלי, וגם עבדתי אצלה, התחלתי להתנער מסל שיקום, ופחות הגעתי למועדון, השיא היה ב אוקטובר 2010, גם עזרתי בהרכב המוסיקלי, וגם הופעתי עם תמי במופע עשור לסל שיקום, במסגרת להקת המחול, ריקוד רק של 2, אני, אלון ארד, ותמי, יחד בשיר של עילי בוטנר, וקובי אפללו, ריקוד עם השיר שווים, של עילי בוטנר.
כשעברתי לגור במרכז תל אביב, ממש קרוב למועדון, אז הפסקתי להגיע,
נזכרתי גם שהתחלתי להתנדב בכיוון הרוח מהמעבר התקשורתי למנדלימוס, ב13 ליולי 2010, יחד עם אלדד מרון, חברי לשעבר. ידידי לשעת מוצא,
הכל מתערבב, ופיטרו אותי אחרי שימוע, ואחרי שהתחלתי ברבדים, פיטרו אותי אחרי כמעט 6 שנים.
והפסקתי לבוא למסריק במיוחד אחרי שהתחלתי לגור כאן ביחידת דיור.
האמת? מבחינת הדיור, שנכנסתי ליחדית דיור, בעצם עברתי משבר נפשי מאוד חמור, כתוצאה מפגישת האדם, השותף אח ורייע, והצלחתי להשתקם משם.
עשיתי קאמבק למועדון מסריק, באיזור סביבות אוקטובר נובמבר 2013, שהתחלתי לישון אצל אמא שלי, לצרכי ניסיונות תעסוקתיים, בלילה שבין שלישי ורביעי, וימי רביעי הוקדשו למציאת עבודה, אמא שלי לקחה אותי לסידורים, בעיקר בלשכת התעסוקה הממשלתית בבניין היובל. ואחר כך בימי רביעי חזרתי למסריק. והתחלתי לבוא בכל הימים, וימי שני קריוקי. וכעת מפספס יום 1, כי בשבוע רגיל, חייב לעבוד 3 משמרות ערב. ובמסריק יש גם 3 ימי פעילות. ויש רק 5 ימי עבודה רגילים, לא כולל שישי.
וזהו בערך. הרבה קבוצות, הרבה מתנדבים ומתנדבות, ואחרי ששרון רגב עזבה, אחרי חתונה ולידה, אז הרכזות מתחלפות כל פחות משנתיים,
כולי תקווה שהנוכחית תחזיק מעמד יותר זמן, לפחות שנה שנתיים.
בנושא זוגיות, אפשר לסכם את העשור עם האקסית האחרונה שלי ש', ב 2010 הייתי לבד, וכשגרתי עם הבוסית, הייתי צעיר, הייתי בן 34, והלכתי ברגל כשעה כל ליל שבת, למרכז תל אביב, לבלות עם חברים, וב 14 לינואר, היה שישי, היה יום הולדת לאחי שבדרך כלל לא חוגג, וש' היתה ידידתי, והייתי מטלפן אליה כל יום חמישי להזמין אותה למועדון מסריק, וטלפנה אלי, והזמינה אותי לבית שלה, בית הוריה, ושם החליטה שניהיה חברים, חברים ידידים, כי פחדה להיפגע ממני, ובאמת בסוף נפגעה. היינו חברים ידידים כחצי שנה, במערכת יחסים פתוחה, עד שעזבתי אותה ביולי 2011, זה קרה סמוך להופעה של להקת המחול בפסטיבל כרמיאל 2011, חזרתי הביתה, והשותפה הבכירה שלי סיפרה לי שש' היתה אצלה, ובכתה. מאז הגירושים שלי, גרמתי ל2 אקסיות שלי לבכות, ואני בכיתי גם בפרידה מגרושתי, אבל זה היה כבר לפני יותר מעשור.
אז ש' בכתה, ואחרי חצי שנה חזרנו להיות ביחד, כ3 חודשים, מינואר 2012, הבאתי אותה לדירה בבירנית, ובחודש המעבר, עשיתי טעות. מישהי מבוגרת בעשור מש' התחילה איתי מאוד בישירות בכיוון הרוח, ועזבתי את ש' בגללה, עשיתי טעות נוראית, ואז החדשה, א', (השם הפרטי שלה כמו השם של אחותי הגדולה ה1, א' ). היא עזבה אותי אחרי 2 דייטים. ונשארתי לבד שנתיים, ובסוף מאי 2014, חזרתי לש', וכבר הבאתי אותה לישון כאן בחדר. ובגדול היינו ביחד שנתיים ו7 או 8 חודשים, עד שזרקה אותי בתחילת פברואר 2017, שכבר התחלתי לעבוד בביפר, אני מאוד פגעתי בה, כי אמרתי לכל החברים והחבורה, שיבוא יום ואני אעזוב אותה, אז היא היתה יותר חכמה ועזבה אותי. אני עדיין רואה אותה במועדון מסריק, ותמיד מבקשת ממני סליחה, ואני מבקש ממנה סליחה, ורוצה שנחזור להיות רק בקשר ידידותי, והיא מסרבת תמיד לצאת איתי שוב. כבר כמעט 3 שנים.
במישור המשפחתי, אחרי שאח שלי התחתן, גם 2 האחיות הקטנות שלי התחתנו, א' ב 13 לפברואר 2013, כתבתי על זה כאן , ובדיעבד זה היה ה 13 לפברואר, היה יום הנישואין של הורי אבי, סבא וסבתא ארד. סבתא שלי רחל ארד, נפטרה באוקטובר 2013, קיבלתי את הידיעה שישנתי אצל חבר שלי לשעבר אלדד, שעוד גר בתל אביב, זה היה אחרי מסיפלא בפלא.
וגם סבא שלי אשר ארד נפטר בינואר 2018, ולא הצלחתי לקום בזמן, להלוויתו, ולא לאזכרה שמשפחת ארד, עושה עכשיו כל ינואר, אולי בינואר 2020 אצליח.
אחותי הקטנה א' התחתנה החודש לפני 5 שנים, ב 19? לדצמבר 2014, ואמא שלי תמיד אומרת, שזה היה בנר 3 של חנוכה, בבית כנסת, בדרך לירושלים.
ומאז יולי 2010, עד ינואר 2019, נולדו לי הרבה אחייניות, וגם אחיין 1, שהצלחתי לקום מוקדם, לפני כמעט שנה, ולבוא לברית שלו, בצפון הארץ, ופוגש את המשפחה בכמה מפגשים משפחתיים בשנה, ובליל הסדר גם נוסע את הנסיעה הארוכה, בדרך כלל עם אמא שלי, לרמת צבי.
א' אחותי ומשפחתה, עברו לשם בערך בשנת 2015, ובנו להם בית במחיר של יותר ממליון ש"ח.
ובמישור החברתי, החברים, בדצמבר 2009, כנראה היו לי 2 חברים : אבנר הנמן, הסופר המהולל, שגר לידי ליד גן העיר. לפני שעזבתי אותו בתחילת 2010, וגם פגשתי חבר חדש בשם אלדד ראובן מרון, שגר בתל אביב, במרחק הליכה ממני, פגשתי אותו עוד שהייתי חבר של ע'. ג'.
ושכבר התחלתי לעבוד במסעדה בית קפה, במרכז תל אביב, במרחק הליכה מאיפה שגרתי במרכז תל אביב, קרוב לעיריית תל אביב.
זה קצת טראגי, שאלדד בעצם אחראי להכיר לי את כל חברי בהווה, ועם אלדד הקשר נחלש, וכעת הוא גר בירושלים בכלל.
עזבתי את אבנר, והייתי חבר רק של אלדד, אלדד הכיר לי את י' שגר גם במרכז תל אביב, בשנת 2010, או שנת 2011, שכבר גרתי עם הבוסית שלי.
אחרי יום הולדת 37 שלי, במרץ 2013, אלדד הכיר לי את יועד, חברי הטוב.
ובינואר 2014, אלדד וי' הכירו לי את אנונימוס, ואת אלכס הכרתי כבר מסוף ינואר 2003, אבל בזכות אלדד, הקשר שלי עם אלכס התהדק, ובאתי אליו כל יום שישי, להתארח, לאכול, ולראות סרטים ומוסיקה בטלויזיה שלו, בבית שלו, ופגשתי שם הרבה אנשים, במיוחד מאז שעברתי לדיור מוגן.
והיתה עוד חבורה, יחד עם אנונימוס, החבורה נבנתה. והתארחנו בבית של י' במרכז תל אביב. אחרי מופע "האני האחר 2013" בזכות עוד סופר מצליח, עופר ירמינובסקי, חידשתי את הקשר עם אבנר, כשהייתי במצוקה בדירה הזאת, במאי 2013, לאלדד לקח כשנה לקלוט שחידשתי את הקשר עם אבנר, וביוזמתו, כל החבורה עברה להתארח אצל אבנר, כולל י'. באותם ימים אני לא עבדתי, וברחתי מהבית כל יום, להתארח אצל אבנר.
החבורה התחילה להתפרק, שאנונימוס ואבנר "רבו", היה איזה אירוע או תהליך, ודרכיהם נפרדו, וגם בתהליך, גם יועד במיוחד השנה, הפסיק לבוא לאבנר, ורק אלדד מידי פעם מגיע מי-ם לאבנר, בתל אביב . החבורה התפרקה, ואלכס כבר לא בביתו.
וכאמור, נשארתי חבר של יועד, בעיקר בימי שני, אבנר בעיקר בימי רביעי, וביום חמישי עם אנונימוס וחבורתו.
וכאמור, יש עוד כמה אנשים ברקע.
אני מנסה להיות פתוח, אבל כבר אני בן כמעט 44, וכבר לפעמים הראש שלי כבר סגור. וקשה לי עם שינויים.
אבל אני רוצה לעשות שינוי בשנה הבאה, השנה הנוכחית, ובעשור הבא, במסגרת הדיור, וגם מייחל לאיזה דייט, שיתחיל איזו מערכת יחסים חדשה, אחרי יובש אהבה זוגית של כמעט 3 שנים.
ואם אשנה אורח חיים קלוקל של 8 שנים כרוני, הפיכת הלילה ליום, ויום ללילה, אז אולי גם אשנה לטובה גם את התעסוקה והעבודה.
אבל בינתיים מנסה גם לשמור על הקיים.
זהו בינתיים.
שיר ותמונות :
עילי בוטנר ורן דנקר - שווים :
https://www.youtube.com/watch?v=lf72w9CMB-I
צילום מסך חשבון בנק, שהפך למסורת השנה, לפני כמה חודשים, נדמה לי מאז אוגוסט 2019, נזכרתי שהשנה גם הייתי בסאבלט כמעט שבועיים, באוגוסט 2019, אצל אחי, שוב, אולי פעם אחרונה, עם החתולה שלהם, שהיו בלטביה, בטיול נופש משפחתי. והיה לי מאוד כיף : וגם באותו חודש היו לי כ9 אלף ש"ח הכנסות, מ2 משכורות ופיצויים מביפר, חד פעמי, כולל קצבה, וסיוע, וכו' :) :
עד כאן, תודה רבה על הקריאה וההקשבה, לחפירות שלי, ולסיכומים, ולהיסטוריה שלי.
שלכם, הבלוגר הותיק, שסיכם, ופתח שנה 17 בבלוג, מסוף שנת 2003,
אלון ארד,
בריאות ואהבה, שפע, וכל טוב,
אלון :)
=] ...