וכיצד ניתן לכתוב על משפחת חתולים בימים הרי גורל אלה????
אלא היחסים המשפחת החלולים משקפים חיי אדם
נאמר "כי האדם עץ השדה" ואני אומרת - כי האדם חתול הבית, כמוהו גדל - עומד בשיא אונו - מזדקן, נדחק פינה ומושלך ככלי אין חפץ בו
ןכאן מתחיל הרומן "ההיסטורי רחב היריעה" שלי -ההגדה לבית( פורסייט -זוכרים?) ז'וטקלה
בתחילה בא אדון זוטקלה - גור קטן חששני וחרד , לאט לאט גדל התפתח והיה חתול לתפארה
בהמשך מצא לו בת זוג - את גברת נגרו, והם קיימו יחסי מין לאור השמש ותחת כל עץ רענן בגינתי
כפרי יחסים אלה נולדה/ הומלטה ז'וטקלה הקטנה .תחילה נמלטה בראותה אותי, אבל אחר הפכה לבת שעשועי מכוסי תשתה ומפתי תאכל ותהי לי כבת (משל כבשת הרש ספר שמואל ב' פרק י"ב )
אולם "וישמן ישורון ויבעט" (דברים פרק ל"ב פסוק ט"ו) זו'טקלה גדלה ויירום לבבה, ורע הוא - רע מאוד. כאשר היתה גורה האב הזכר הניף את כפו הכבדה עליה וגרשה מקערת האוכל, שלא לדבר על גברת נגרו העלובה שעמדה כקבצנית בפתח הקערה, והוא אפילו לא הסתכל עליה
חלפו הימים בהם חיזר אחריה וביקש חסדיה
ועתה הושב לו כגמולו - גלגל חוזר בעולם, יוצאת חלציו - זוטקלה הקטנה גדלה ובימים אלה היא מגרשת את אביה, מרימה עליו את כפה והודפת אותו מקערת האוכל
וכאשר אני מתחכמת , ומניחה שתי קערות מלאות מזון, היא הקטנה אוכלת מקערה אחת ומשקיפה ושומרת על הקערה השניה - רצה ומדלגת בין שתי הקערות ואינה מאפשרת לאביה לאכול
התהפכו היוצרות - הקטנה סוגרת מעגל, משיבה לזכר הגאה כגמולו , ונהוא האחרון רובץ עלוב ומביט בה בעינים כלות/כנועות אולי תחמול עליו ותותיר לו מפירורי קערתה
אני הדינוזאור, מנסה להישאר עדכנית ורלוונטת, ושמרת על גישה חופשית ל"קערת האוכל" שלי