קשה להאמין. האם אנו במאה ה 21?
מסמך מזעזע בנוגע לגוף הקורא לעצמו "המרכז הישראלי לנפגעי כתות"
חשיפה בידיעות אחרונות מגלה שהמרכז הישראלי לנפגעי כתות היא בעצם ארגון חרדי במסווה, שמטרתו היחידה היא מחיקתם מעל פני האדמה של כל תנועה, זרם, רעיון או דעה שלא מתיישבת עם הדעות שלהם.
יש להם רשימה שחורה, כמו בימי ציד המכשפות, של דתות וזרמים רוחניים שביניהם אפילו יהודים רבים.
את המרכז הישראלי לנפגעי כתות לא מעניינת העובדה שהגישה שלהם מזכירה מר אחד היטלר... 
...לא מפריע להם כלל.
מתוך הכתבה בידיעות אחרונות- "חרדים לכתות" החושפת את פעילות המרכז לנפגעי כתות:
המונח "כת" מעורר בתודעה הישראלית קונוטציה שלילית אוטומטית: בעיני רוחנו עולה מיד דמותו של גורו כריזמטי, חמדן וציני, המנצל את מאמיניו מבחינה כלכלית ואולי גם מינית. מהי ההגדרה של "כת", - זו שאלה שלא הוכרעה מעולם בארץ, גם לא מבחינה משפטית. אבל זה לא מפריע לפעילותו הנמרצת של גוף בשם "המרכז הישראלי לנפגעי כתות", שחרת על רגלו את המאבק בכתות.
תחקיר "7 ימים" חושף כאן לראשונה, כי מאחורי פעילותו של "המרכז הישראלי", המגדיר את עצמו "גוף חילוני ששם לו למטרה לסייע לנפגעי כתות מיסטיות בישראל ולבני משפחותיהם", ניצב מיום הקמתו ארגון חררי: "המשרד לענייני חסר"
שמו. ארגון זה, כך עולה מהתחקיר - מממן כ-98 אחוז מסך התרומות של המרכז הישראלי לנפגעי כתות 1,030,0001 שקל מתוך 1,048,738.80 שקל ב-2007).
עוד חושף התחקיר שמי שעומר מאחורי המשרד לענייני חסד הוא המיליונר ואיש העסקים החרדי רמי פלר, המממן כ-80 אחוז מסך ההכנסות של הארגון ובמספרים: 9.4 מיליון שקל מתוך 7. 11 מיליון שקל באותה שנה).
וזה לא הכל: לפלר ולרכזת הפעילות של המרכז לנפגעי כתות, רחל ליכטנשטיין, יש מכנה משותף: שניהם עברו בעבר בארגון החרדי "יד לאחים", המנהל עשרות שנים מאבק במיסיון ובכתות, במקביל לזה של עמותה הררית אחרת בשם "לב לאחים".
ולמה השם החרש "המרכז הישראלי לנפגעי כתות"? אולי מפני ששתי העמותות הקורמות סבלו מתרמית גרועה הקשורה בכפייה דתית ובהחזרה בתשובה. מאבק בכתות במסווה של מרכז חילוני יכול להעניק להם בעיני רבים לגיטימציה לתקוף ארגונים וקבוצות.
גם מקורבים לפלר הורו באוזנינו השבוע: "להררים יש תדמית מאור בעייתית, והעובדה שמרובר במרכז חילוני עם יו"ר, מנהלת וצוות עוברים חילוניים - חשובה. אם תיצרי קשר בין המרכז לתורם שלו, תזיקי לעם ישראל".
ומי מוגדר על ידי המרכז ככת? הרשימה המפורטת באתר המרכז היא תמהיל של קבוצות ותאגידים שונים. אין להם לכאורה מכנה משותף, למעט העוברה שהם אינם מקובלים על הממסד החרדי ולא זכו להכשר בד"ץ.
דוגמאות? אפשר למצוא שם פילוסופיות וטכניקות הנחשבות לגיטימיות ומקובלות בעיני ישראלים רבים: המרכז לחקר הקבלה, קבוצות יוגה, מדיטציה, לימודי פילוסופיה,
תאגיד "לנרמרק אריוקשיין" ("הפורום") וסדנאות "הומניקיישן" לשיפור עצמי: גורמים פליליים כמו גואל רצון או הרב אליאור חן: וגם קבוצות דתיות ותיקות ולגיטימיות ברחבי
העולם, כמו יהודים משיחיים ו"ערי יהווה".
חלק מהגופים המופיעים ב"רשימה השחורה" הזו חושבים אחרת, חלקם תבעו את המרכז ואחרים שוקלים לפתוח בהליכים משפטיים נגדו. אבל על כך בהמשך.
העדות: "מדובר
באג'נדה חרדית"
ערות נוספת לקשר בין פלר למרכז הישראלי לנפגעי כתות מגיעה מכיוונו של יועץ התקשורת הוותיק אמיר זמורה, שעבר שם בהתנדבות בשנתיים הראשונות להקמתו.
לדברי זמורה, הוא פרש אחרי שהבין שהאג'נדה של המרכז היא חרדית. "היה לי ברור שהקו לא הולך לטיפול בנפגעים, אלא לרדיפת מה שהם קוראים כתות".
זמורה הגיע למרכז באמצעות איילת קרם, עיתונאית לשעבר והמנכ"לית הראשונה שלו. "אני מכיר את קרם עוד מהימים שהייתי דובר הטכניון והיא הייתה כתבת.
אחרי כמה שנים נפגשנו במקרה בביה"ס לתורה בודהיסטית בתל-אביב. שמחתי להתנדב למען המטרה, שנראתה לי ראויה. עזרתי למרכז בתכנון ובחשיבה אסטרטגית".
ידעת מי עומד מאחוריו?
"זה היה סוד, אבל אני כל הזמן שאלתי:
מאיפה הכסף? אחרי תשעה חורשים קרם גילתה לי שבעקבות סדרת כתבות שעשתה על כתות, פנה אליה רמי פלר והציע להיות מנכ"לית המרכז.
"היא עזבה את העיתונות ועברה לנהל את החברה בשכר. היא הסבירה שפלר לא
רוצה להיות בחזית, כי הוא חרדי, והיתרון בגוף הזה שהוא חילוני. את כל המימון, ההקמה והיוזמה - הוא עשה. אמרתי לה שכדי שאוכל לעוור לה בתכנים ובאסטרטגיה שיפוטית, כראי שאכיר אותו.
מבחינתי כל הזמן היה מדובר בטיפול "בנפגעים" ולא בכתות. היא לקחה אותי אליו למשרד, ואחר כך גם הייתי בביתו. הוא נראה חרדי ולבוש כחרדי, אבל מדבר בלשון החבר'ה. היה לי לגמרי ברור מהמפגש איתו שהמרכז זה הוא. אחר כך הוא גייס את קדם ואת כלן הצוות החילוני לעמור בחזית. לא מצאתי לנכון להמשיך איתו את הקשר. התחיל להפריע לי שנכנסו לרשימה כל מיני גופים, שאני לא בטוח שהם כתות. האנג'נדה הייתה: כל מה שהוא לא יהודי – הוא כת.
השיטה: תרומה המוכרת כהוצאה
המרכז הישראלי לנפגעי כתות הוא גוף צעיר יחסית, שנוסר באוגוסט 2006 תחת השם "קו למסלול - חברה לתועלת הצי-בור בע"מ" והחליף מאז את שמו פעמיים: ל"מרכז לנפגעי כתות בישראל" ול"מרכז הישראלי לנפגעי כתות בע"מ". החברה הצהירה שמטרותיה הן: "לפעול למען הציבור הישראלי, בנוגע לפעילותם של כתות, ארגונים וקבוצות לימור רוחניות בישראל וברחבי העולם – הפועלים באופן הפוגע בציבור ומנצל אותו, באופן פיזי, נפשי, כספי וכיו"ב". עובדתית, רמי פלר תומך במרכז הישראלי לנפגעי מראשיתו. מעיון במסמכי החברה עולה שלאורך כל שנת 2007 - השנה הראשונה להיווסדה- פלר תמך בה והלווה לה סכום המסתכם בכמיליון שקל. ואיך קיבל חלק מכספו בחורה? במארס אותה שנה העניק משדר האוצר למרכז אישור של "מוסר ציבורי" (סעיף 46 לפקודת מס הכנסה), המאפשר לו הכרה בתרומות לצורכי מס. כך יוצא שפלר תורם כספים לארגון החרדי המשרד לענייני חסר, וזה מעביר למרכז הישראלי לנפגעי כתות את התרומות, שמסתכמות בכמיליון שקל. פלר עצמו,לפי המסמכים, קיבל מהמרכז באוקטובר 2007 החור הלוואה חלקית על מחצית הסכום שתרם. בכך למעשה קיבל הכרה בתרומות האלה כבהוצאה.
תג - המרכז הישראלי לנפגעי כתות - (עלק).