בקיצור: אם כך ואם כך – הנזק גדול. $$$ [3961]
אל רשימת התגיות המסודרת ( <- קליק על)
אל רשימת הפוסטים המסודרת בבלוג שלי ( <- קליק על)
אל רשימת הנושאים שלי ( <- קליק על)
זה הסיפור להיום. אם זה מוצא חן בעיניכם, תבואו גם מחר. אם לא יקרה משהו בלתי צפוי, יחכה לכם סיפור חדש.
לא קל להבין מה קרה באום אל חיראן. אנסה להבהיר קצת את הפרשה המצערת הזאת, שבה נהרגו שני אנשים.
רקע הסטורי: בתקופת המנדט
בתקופת המנדט חזרו הערבים שוב ושוב על ההאשמה שהציונים באו לארץ לא להם והם מנשלים את התושבים, כדי להתיישב במקומם. הטענה הזאת לא היתה שקר מוחלט. השטחים הראויים למגורים ולחקלאות היו די מעטים. גואלי האדמה, שאנו משתבחים בההם ובפועלם, לפעמים היו קונים אדמות מן האפנדים, שיושבים בביירות, או במקום אחר, רחוק מן השטח שניקנה, ואז היה צורך לסלק מהמקום את האריסים המסכנים המעטים שחיו בשטח. זאת היתה נקודה שעלתה מפעם לפעם לחדשות.
רקע הסטורי: במדינת ישראל
בשנת 1956 היה פלג מבני אלקיעאן, הבדואים, בסיכסוך עם שכניהם. ב-1956 היו הערבים תחת מימשל צבאי, ולא היו חופשים לבוא ולצאת כרצונם. הם פנו למימשל הצבאי, בקשתם התקבלה, והמימשל הצבאי העביר אותם למקום בו הם חיו עד לאחרונה, לא רחוק מחורה. הם הועברו למקום החדש ונאמר להם: פה תשבו. כמיטב הביורוקרטיה הישראלית, לא נערך עימם הסדר. לא ניתנו להם חלקות אדמה, ולא נרשם דבר בטאבו. הבדואים הללו, כמו רבים מן הבדואים בנגב, התיישבו במקומות שאליהם הם הגיעו, הקימו אוהלים, הפכו אותם לפחונים, וגרו במה שנקרא "ישובים בלתי מוכרים", בלי חשמל, בלי אספקת מים, בלי מרפאות, בלי בתי ספר ולעיתים גם בלי כבישים. השטחים של כל ישוב כזה לא היו מוסדרים בתוכנית בינוי ישובית. עם השנים, ועם גידול האוכלוסיה התרחבו הישובים, כאשר הבנים התיישבו בקרבת הוריהם.
המצב הזה איננו טוב, לא לבדואים ולא למדינת ישראל. כיוון שכך הוכנו תוכניות להעביר את הבדואים לישובי קבע. לא אבוא להזכיר את כל הוועדות והתוכניות שבאו לתקן את המצב הזה. בכל פעם היו כמה בדואים שקיבלו את המוצע להם, קיבלו אדמה בישוב בדואי מוסדר, קיבלו פיצוי על כך שהם ויתרו על אדמה, שמעולם לא נרשמה על שמם בטאבו, ולרוב גם עברו למקום החדש. כמה בדואים. אבל רוב הבדואים לא קיבלו את המוצע להם, ומדינת ישראל גם לא טרחה לשכנע אותם להסכים. הבדואים סברו שמציעים להם פחות מידי, ואילו בצד הימני של המפה הפוליטית, שהוא הצד הדומיננטי בישראל, סברו שמציעים להם יותר מידי. לכן דור הולך ודור בא, והבעייה הבדואית - בעינה עומדת. זה הרקע ההסטורי.
יהוד הנגב
לפני כמה שנים הוחלט במערכת השילטונית בישראל שצריך ליהד את הנגב, כלומר לחזק את הנוכחות היהודית במרחבי הנגב, כמהלך שנועד לעצור את ההתפשטות של הבדואים בנגב. חלק מזה היה העידוד להקמת חוות יחידים בנגב, מהלך שלווה בכך שמשרד המשפטים הגיש תביעות נגד האנשים שפעלו לפי הנחייות הממשלה. אם זה לא אבסורד – אינני יודע אבסורד מהו.
השלב השני במהלכי ייהוד הנגב היה החלטה להקים 14 ישובים חדשים בנגב. רוב תושבי הנגב (היהודים) מתנגדים לתוכנית הזאת. הם סבורים שעדיף להשקיע את הכסף בחיזוק הישובים הקיימים, ולדאוג למקומות עבודה לתושבים הקיימים. אבל בממשלת ישראל - לרצונם של התושבים אין חשיבות.
הבדואים ניסו לנהל מאבק משפטי. הם הפסידו בכל הערכאות. הם מעולם לא קיבלו קושאן בטאבו על האדמות בהן הם גרו. בישראל אנשים שגרים חמישים שנה במקום מסוים, אבל אין להם קושאן – הם מבחינה משפטית בחזקת פולשים, מסיגי גבול, ודינם אחד – להיות מגורשים בכוח מביתם. אולי זה מנחם אותכם לדעת שבישראל הדין הזה חל גם על יהודים.
אום אל חיראן
אחד הישובים המתוכננים במסגרת ייהוד הנגב הוא חירן, שיהיה ישוב דתי-לאומי. מי שתיכנן את 14 הישובים, פשוט סימן נקודות על המפה בחדרו, בלי לבדוק מה קורה בשטח. כשהלכו לבדוק, מצאו שבמקום יושבים כמה מבני אלקיעאן. מייד באו והציעו להם תנאים מפליגים כדי שיסכימו לעבור לחורה. כל גבר קיבל חלקה בחורה, עם בית – לכל אחד מנשותיו, ועוד פיצוי כספי. כרגיל, כמה בדואים קיבלו את המוצע להם וכמה סירבו. למה הם סירבו? הם דרשו שהפינוי יהיה רק כאשר הבתים שבונים להם – יהיו מוכנים. אבל הבתים עדיין לא מוכנים ולגרעין שעומד להתיישב בחירן אצה הדרך. לפיכך הוחלט לבצע פינוי בכוח.
האירוע
ביום רביעי 18.1.2017 באו 500 שוטרים כדי לבצע את הפינוי. הם באו מוקדם מוקדם בבוקר, בשעה שעדייין לא ניתן היה לראות מי נגד מי. כשראה יעקוב אלקיעאן שהשוטרים באים, לקח כמה חפצים, שם אותם במכוניתו, ויצא לכיוון חורה, אל בית אימו. הוא נהג במכוניתו באיטיות, בשל הראות הלקויה, ולא טרח להדליק אורות. הכפר היה מוקף שוטרים. ברגע מסוים, פתאום ראו השוטרים מכונית נוסעת למולם. הם נבהלו וירו. אלקיעאן לא הבין מה קורה פה. השוטרים המשיכו לירות, והפעם אל הנהג במכונית, מתוך המחשבה שיש פה פיגוע דריסה. כדור אחד פגע בחזהו. כדור שני פגע בברך ימין שלו. הפגיעה הזאת גרמה לרגל הפגועה ללחוץ על דוושת הדלק, באופן לא רצוני. המכונית האיצה, טסה על השוטרים, דרסה שני שוטרים, הרגה אחד מהם וגרמה פציעות קשות לשני.
הכדור הראשון פצע את אלקיעאן וגרם לו דימום קשה. השוטרים מנעו את הטיפול הרפואי בו, משך 20 דקות – וגרמו למותו של אלקיעאן. את הסיפור הזה, לא אני המצאתי, זה מה שקבע המכון הפתולוגי. וכך הגענו לאירוע שהפך לאירוע חמור. המשטרה טענה שאלקיעאן היה מחבל איש דאע"ש, שביצע פיגוע דריסה. הבדואים טענו שהשוטרים רצחו אותו. האירוע הזה איחד את כל הערבים בישראל נגד מדינת ישראל. הסיפור הזה הופיע בעיתונים ובשידורי הטלביזיה ברחבי העולם, כדוגמה לכך איך היהודים מנשלים את הערבים, כדי לישב יהודים במקומם, ועוד רוצחים את המסכנים.
מבחינה משפטית זה מאה אחוז. אבל שני אנשים נהרגו. הנתק בין ערביי ישראל לבין היהודים גדל בבת אחת. ניגרם נזק לישראל בדעת הקהל בעולם – אבל מבחינה משפטית הכל בסדר גמור.
אגב, ייתכן שהסיפור הוא אחרת. ייתכן שהבדואים משקרים ולמעשה זה היה תרגיל של התנועה האיסלמית, הפלג הדרומי, כדי לגרום נזק לישראל – והתרגיל הזה הצליח להם, בגדול.
עוד
את הסרט שצולם מן האוויר תוכלו לראות בכתובת:
ואת הסיפור מנקודת מבט אמריקאית תוכלו לקרוא בכתבה בניו יורק טיימס:
האם אני צודק? אל תסכימו אתי.
מה אתם חושבים? מה אתם מרגישים?
יוסף רגב
-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-
המונה היומי: עד היום היו 676,749 כניסות לבלוג שלי, וזאת מאז שהתחלתי ב-22.2.2006
תגובות
אם בהמשך הקטע (הפוסט) הזה יש תגובות, קיראו גם אותן. כשאנשים מתווכחים אתי, עולות נקודות חשובות, שלא נכנסו למסמך המקורי שכתבתי.
אם הדברים שכתבתי פה מעוררים אצלכם מחשבות, והרי לשם כך אני כותב אותם, אנא, הגיבו לדברי בבלוג עצמו, ע"י קליק על "הוספת תגובה", כדי שאדע שקראתם וחשבתם עליהם.
אם התגובות שלכם מתייחסות לנקודה מסוימת במה שכתבתי, סמנו אותה בשדה "נושא" ע"י מספר בסוגריים מרובעים כפולים, לדוגמה [[1]], ואני אכניס את המספר הזה בתוך הטקסט שלי.
כיתבו תגובות. אל תהססו. אין צורך להיות בלוגר רשום. אין חובה לתת כתובת דוא"ל. כל אחד יכול לכתוב את שמו – ולהגיב (עד 500 מילים).
אם האותיות קטנות וקשה לכם לקרוא – לחצו על מקש ה-CTRL ביחד עם מקש התו "+" (פלוס), ואז האותיות יוגדלו.
תגיות
ניתן להגיע למאמרים שבבלוג הזה ע"י קליק על תגיות כמו אהבה, אוי לנו מן הביורוקרטיה, האלפיון העליון, בדיחות, בן גוריון, דבר תורה, הרצאות שלי, חשיבה עקומה, לפעמים זה כל כך נכון, מדינת ישראל (הקמתה), מחשבים בחינוך, מחשבים - הסטוריה, מסורבות הגט, המקרה החריג, נשים, רצח ארלוזורוב, שמיטה, תורת חיים, תקשורת – שקרים.
את רשימת התגיות מסודרת לפי מספר הפוסטים תוכל לראות אם תרדו למטה.
את רשימת התגיות מסודרת לפי סדר אלפאבתי, ניתן לראות בכתובת:
את רשימת הנושאים בבלוג שלי וגם את הוראות השימוש, ניתן לראות בכתובת:
תגיות: אקטואליה, בדואים, הנגב, פוליטיקה, משטרה, תקופת המנדט, ציונות, טאבו, המקרה החריג,