סיפור לילדים בחרוזים

פעם לפני שנים רבות

(כך מתחילות כל האגדות)

בארץ רחוקה, בין נחלים וגאיות

ליד ההרים ובתוך השדות

היתה ממלכה פורחת וירוקה

וארמון גדול ובו מלך ומלכה

ומסביב לארמון גרו בשמחה

כל שאר תושבי הממלכה

יום אחד, בשעה טובה

נולדה בארמון תינוקת חביבה

כולם התרגשו והצטופפו מסביבה

ואמרו "זו אכן סיבה למסיבה"

לתינוקת הזו, המכוסה בשמיכה

קראו כל העם "הוד מעלתה הנסיכה"

ורק הוריה – המלך והמלכה

קראו לה "חמודה" או "ילדה מתוקה"

מיום ליום גדלה הנסיכה

תמיד צחקה או לפחות חייכה

וממנה למדו כל התושבים בממלכה

 עד ששינו את שמה לממלכה השמחה

והנה בוקר אחד קרה דבר נורא ואיום

איש אינו יודע מדוע פתאום

הנסיכה לא צחקה ולא חייכה כל היום

ואפילו לאמה המלכה לא אמרה שלום

ומאותו היום, כך בלי להודיע

על פניה חיוך יותר לא הופיע

וכשליצן החצר סיפר לה בדיחות

הנסיכה אפילו התחילה לבכות

המלך והמלכה היו מאוד מודאגים

ולארמון המלוכה הזמינו רופאים

ויחד איתם גם פיות וקוסמים

מכל הממלכה וממקומות רחוקים

וכולם נתנו להם עצות טובות

כיצד לגרום לנסיכה להפסיק לבכות

אלה אמרו – "ספרו לה בדיחות"

ואלה אמרו – "לא, תנו לה לשתות"

והיה שם  קוסם ששמו רשף-כשף

שטען שמוכרחים לערוך לכבודה נשף

ולעומתו הרופא שקראו לו אפרים

אמר שהנסיכה פשוט צריכה משקפיים

לבסוף, לאחר כשנה, אולי קצת פחות

התכנסו כל המומחים מכל המקומות

ואמרו שכנראה אין עוד מה לעשות

והנסיכה כל ימיה לא תפסיק לבכות

ומאז אותו היום כבר לאיש לא היה כוח

במסיבות או בחתונות לאכול ולשמוח

ואיש לא העז בזמר לפצוח

או אפילו ברכות ליום הולדת לשלוח

* * * *

באמצע הסתיו הגיע לעיר סבא זקן

ורצה בחדשות מיד להתעדכן

הוא שמע את הסיפור על המלך המסכן

ואמר "אני יודע מה צריך לתקן"

הלך הוא למלך והמתיק אתו סוד

הוא אמר לו שירפא הנסיכה מן היסוד

ושכל מה שצריך כדי שהנסיכה לא תבכה עוד

הוא חצי תפוח אחד אדמדם או וורוד

התפוח אותו הזקן מבקש

גדל על עץ מיוחד, מאחורי הר האש

אך אסור לנוח ואסור להתייאש

כי כשיגיע הקיץ התפוח ינשור והעץ יתייבש

המלך קם מכסאו ולכיכר העיר ירד

וציווה על הכרוז להודיע מיד

שמי שיביא את התפוח המיוחד

הוא יהיה חתנו המיועד

כן, מי שילך אל מאחורי הר האש

ויגיע לשם לפני שהעץ יתייבש

ויביא את התפוח ולא יתייאש

יוכל את ידה של הנסיכה לבקש

שמעו זאת נסיכים ובני מלכים

וכולם התחילו להביא תפוחים

מכל עצי התפוח הפורחים

אפילו ממקומות מאוד רחוקים

המלך כבר התחיל לחשוב ולשמוח

שבמהרה יוכל את העצב לשכוח

ושהנה לנסיכה שוב יהיה כוח

והיא תפסיק כל היום לבכות ולגנוח

אך מה גדולה היתה האכזבה

כשהתברר לו שזה לא כמו שהוא קיווה

ושכל הנסיכים שהגיעו לסביבה

לא הביאו את התפוח שהזקן ציווה

אף אחד לא העז להתקרב אל ההר

שמאחוריו צמח התפוח המובחר

כי בדרך אליו זרם בחוזקה נהר

ומאחורי הנהר, כל ההר באש בער

* * * *

לא הרחק מן הארמון בפרברי העיר

גר עם משפחתו נער צעיר

עיניים כחולות ושיער בהיר

ידיים חסונות ומוח מהיר

הוא זכר שפעם ראה את הנסיכה

(זה היה בזמן שהיתה עוד שמחה)

והוא נזכר שכל כך יפה היא היתה

וחשב לעצמו – "יום יבוא ואני אתחתן אתה"

וכך הוא יצא מן הבית בטוח

שהוא שיביא לנסיכה התפוח

תפוח מתוק, לא חמוץ או מלוח

תפוח עגול ויפה, לא פחוס או שטוח

הוא לקח שני סוסים, עגלה וכפפות ומעיל

הוא לקח מעדר וסולם ודחליל

הוא לקח אתו אוכל שיספיק לו בערך

ועם כל הציוד הוא יצא אל הדרך

הוא עבר גאיות ונחלים ומדבר

והנה התקרב הוא מאוד אל ההר

אך אל ההר על סוסיו לא מיהר ודהר

כי היה הוא צריך לחצות הנהר

אך לחצות הנהר

כעת אי אפשר

כי הזרם חזק, ממש שטפון

ולשחות או לשוט בו לא בא בחשבון

הנער, שתכנן מסעו עוד מראש

ידע שמהנהר אינו צריך לחשוש

כי עוד מעט קט יגיעו שלגים

וכשקר מאוד בחוץ המים קופאים

ובעיצומו של החורף, רק במשך יומיים

ירד פה המון שלג מן השמים

ויהיה ממש קר ויקפאו כל המים

ואז יוכל לחצות הנהר אפילו ילד בן שנתיים

עבר זמן קצר והחורף התחיל

אז הנער מיהר ולבש המעיל

הוא הדליק מדורה ולבש הכפפות

הוא ידע שלשלג עוד צריך לחכות

עברו הימים, עברו כבר שבועיים

והשלג התחיל לטפטף משמים

ואחרי שעברו עוד יום או יומיים

ירד שלג כבד וקפאו כל המים

לקח הנער את המעדר שהכין בעגלה

ולערימת השלג הגדולה הוא עלה

הוא הביט לשמים וביקש משאלה

כי לפניו עמדה משימה לא קלה

לאחר שעבד שעות בלי לנוח

במקום ערימת השלג היה מישור שטוח

וכל השלג שהיה בערימה הגדולה

היה מונח כעת על העגלה

הוא מיהר והמשיך בלי היסוסים

ורתם את העגלה לפני הסוסים

הסוסים התפלאו, "הוא התבלבל" היו בטוחים

כי כידוע עגלה מושכים ולא דוחפים

אך הנער, שתכנן מראש את הדבר

סידר את היצול כך שלדחוף אפשר

עלה על סוסיו ואל הר האש דהר

וחיש מהרה עבר את הנהר

וכשהתקרבו אל הר האש הסוסים נעמדו

כי ראו את האש וממש פחדו

והנה קרה דבר שמעולם לא ראו

השלג החל לימס והלהבות לפני הסוסים כבו

הסוסים את העגלה דחפו לפניהם

והאש כמו ברחה והתרחקה מהם

והשלג שנמס את הדרך סלל 

ואל עץ התפוחים הגיעו חיש קל

ראה הנער ציפורים עפות ברוח

וחשש שגם הן רוצות לאכול התפוח

נזכר בדחליל  שהביא מביתו

ומיד באדמה נעץ אותו

והציפורים שראו הדחליל  מלמעלה

אמרו זו לזו: "בואי נעוף מפה הלאה"

וכך נותר לו הנער עומד לו לבד

ליד עץ התפוח המאוד מיוחד

ובאמת שם למעלה בצמרת העץ

צמח לו תפוח אדום ונוצץ

הציב הסולם וטיפס בשלבים

והנה מה רואה הוא? שני תפוחים!!

שני תפוחים אדומים ויפים

שני תפוחים שנראים מתוקים

ושניהם עגולים לא פחוסים או שטוחים

מה עושים? האם לוקחים את שניהם או אחד משאירים?

הנער, לאחר מחשבה והרהור

החליט מה לעשות, אך היה לו ברור

שבגלל שהעניין סודי ושמור

לא יגלה מה החליט, עד סוף הסיפור

הגיע הנער בלילה בחזרה אל העיר

מיד ניגש אל הארמון ואת השומר בפתח העיר

"הבאתי לנסיכה את התפוח המבוקש"

אמר לשומר ללא כל חשש

אך השומר, הביט בו ואמר בתקיפות:

"אסור להכנס בלילה לארמון המלכות

הסיפור שלך, לא נראה לי פשוט

אתה משקר!" אמר ברשעות

הנער שרצה להוכיח לשומר

כי לא שיקר ורק אמת הוא דובר

הוציא מהתיק תפוח אחד

ואמר: "הנה תראה, הנה התפוח המיוחד"

הוא סיפר לשומר על תלאות מסעיו

הוא סיפר לו על כל מה שעבר עליו

כיצד התגבר על הנהר והאש

והביא התפוח ולא התייאש

והשומר, שנמאס לו לשמור בשער

חטף התפוח מידיו של  הנער

עכשיו הוא עצמו למלך את התפוח יתן

והוא יהיה הנסיך שעם הנסיכה יתחתן!

את הנער צריך להשתיק שלא יפריע

כי בבוקר לפני המלך השומר יופיע

וכדי שהנער אותו לא יפתיע

סגר אותו בכלא, כך שלא יוכל להגיע

הנער היה כל כך מאוכזב

האם כל מאמציו היו לשוא?

אם לא יצליח הלילה לצאת מן התא

מחר הנסיכה כבר תהיה נשואה

המפתח לתאו היה תלוי על מסמר

מחוץ לתא, ליד חדרו של השומר

אך המפתח רחוק והיד כה קצרה

מוכרחים למצוא דרך לצאת מן הצרה

הנער היה מאוד עייף מן הדרך

כי לא ישן כבר יומיים בערך

אך הוא לא ישן, הוא ישב וחשב

ו.... מוחו המהיר מצא פתרון למצב

הוא הבחין בבוץ שעל נעליו

ובבוץ שבתא מתחת לרגליו

הוא ראה גם תנור תלוי מעליו

לחמם את התא, כי חורף עכשיו

הוא לקח שרוך ארוך מאחת הנעליים

וגלגל אותו בתוך הבוץ והמים

וכשסיים את השרוך לעטוף פעמיים

ייבש אותו מול התנור כשעתיים

והנה לאחר שזמן הייבוש נגמר

היה בידו מקל ארוך מחימר

הוא הושיט המקל מבעד לשער

והמפתח עתה בידיו של הנער

הוא חיכה עד שהאיר האור הראשון

הוא יצא מן התא והתגנב לארמון

הוא ראה את השומר הולך קצת מתוח

ובידיו הוא מחזיק – כן את התפוח

השומר אל המלך פנה ואמר

"יש לי בשתי הידיים אוצר

הבאתי לנסיכה את התפוח המובחר

ואני מבקש להתחתן עם הנסיכה כבר מחר"

המלך שכבר כמעט התייאש

כי אף אחד לא הגיע אל מאחורי הר האש

קפץ מכסאו וכל כך התרגש

"תן, תן לי אותו" מהשומר הוא ביקש

אז נכנס הנער כולו עוד מלוכלך מן הדרך

ובלי אומר ודברים הוא ניגש אל המלך

הוא חטף את התפוח מידי השומר

והשליך אותו אל תוך האח הבוער

המלך לא האמין למראה עיניו

הוא קפץ אל הנער ואחז בו בשתי ידיו

"איך העזת לעשות זאת" הוא אמר אליו

ומיד את גזר דינו הוא גזר עליו

"בגלל שאת התפוח שרפת באש

ובגללך הנסיכה לא תתאושש

אני גוזר עליך עצים לקושש

מעתה ועד גיל שמונים ושש"

וכל אנשי הארמון שראו מה התרחש

איך שהנער זרק את התפוח אל האש

התחילו שוב כולם להתייאש

כי חשבו שעץ התפוחים כבר התייבש

והנער.. הוא הרים את ראשו ופנה אל המלך

"תגזור את דיני" אמר וכרע לפניו ברך

"אך תקשיב בבקשה לדברי כי יש להם ערך

לא נער פוחז אני ולא סתם איזה הלך"

"אמש חזרתי לעיר מהר  האש

ואיתי  התפוח שהמלך ביקש

אך כשבאתי לארמון והקשתי בדלת

השומר לא נתן לי להכנס והראה את השלט"

"על השלט היה כתוב באופן ברור

שלהכנס לארמון בלילה –  אסור

השומר דרש לראות את התפוח המיוחד

וכשהראיתי לו – חטף לי אותו מן היד"

"הוא שם אותי בכלא כי לא רצה שאפריע

כשהוא בבוקר לפני הלך יופיע

ויתן את התפוח שממני גנב

וחשב שאותו הנסיכה תאהב"

"השומר לא חשב לבדוק לי בכיסים

ולא הבחין שהבאתי איתי שני תפוחים

לא היתה לי ברירה ושרפתי האחד

אך הנה עוד תפוח מיוחד"

את ידו הכניס לכיס המעיל שלבש

והוציא משם מן ארנק משולש

ומתוך הארנק הוציא והראה לכולם

עוד תפוח עגול בעל צבע אדמדם

כל הנוכחים מחאו כפיים בשמחה

הנה  סוף סוף תבריא הנסיכה

ואחד אפילו העז וסיפר בדיחה

וכולם צחקו וצחקו ח ח ח

הלך הנער עם המלך ובידו התפוח

לחדרה של הנסיכה, לשם הלכה לנוח

הנסיכה עמדה ליד החלון הפתוח

ושערותיה הארוכות נעו ברוח

הביט בה הנער  עם עיניו הכחולות

והיא עליו הסתכלה בעיניים עצובות

והמלך התקרב אל בתו וידיו בתפוח אוחזות

ואמר  לה  "טעמי נא, הגיע קץ לצרות"

הנסיכה הפנתה ראשה כי כבר לא האמינה

אך המלך הסביר לה והיא מיד הבינה

ראתה את מבטו של הנער והרגישה מיד

שהוא באמת הביא לה את התפוח המיוחד

הנער נטל את התפוח ועל ברכיו ירד

והיא ידה הושיטה ולקחה אותו מתוך היד

הנסיכה חשבה , הסמיקה, "אתו אחיה לעד"

ואז אמרה היא לאביה וקולה מעט רעד

"תן לי חצי תפוח, כמו שהזקן ציווה

ואז ארצה להיות לבד, בלי אף אחד בסביבה

אוכל מהתפוח, אוכל אותו עד תום

ולאחר חצי שעה תחזרו לכאן למקום"

וכששבו כל הנוכחים לאחר חצי שעה

ראו הם את הנסיכה ו.... נס.... היא לא בוכה

לא לא  בוכה היא, היא צוחקת, כן היא ממש שמחה

ושוב נשמעו קולות שמחה בכל הממלכה

הנסיך (אותו הנער) והנסיכה  החליטו להתחתן

ולמסיבה לא שכחו להזמין את הזקן

אותו זקן שאל העיר הגיע אז בסתיו

ושבזכותו הנסיכה מאוד שמחה עכשיו

ואם אני איני טועה, חושבני ילדים

שעד היום אנשי הממלכה ההיא שמחים

וכך בממלכה בין גאיות ונחלים

חיים נסיך ונסיכה חיים מאושרים

והנסיך ממשיך יום יום לומר לסובבים

שתמיד חשוב  לחשוב על כל  מה שעושים

ש"סוף מעשה במחשבה תחילה" זו לא סתם אמירה

ושאם רוצים חיים טובים זו פשוט כל התורה

* * * *

וזהו זה הגענו אל סופו של הסיפור

ומה עושים עכשיו לכולם הרי ברור

כולם צריכים ללכת ולצחצח השיניים

להכנס למיטה, להתכסות היטב ולעצום עיניים

ובלילה בלילה כשאתם ישנים

תחלמו חלומות  מתוקים וטובים

על נסיכות, על בובות או על סוסים ונסיכים

ובבוקר תקומו רעננים ושמחים

(כל הזכויות שמורות)