בעקבות הקורונה - הרהורים
בעקבות הקורונה שאלה לחוקרים. מראש אומר אינני רופא, אינני ביולוג וגם לא אפידמיולוג. ישנם אנשים עם מערכת חיסונית חזקה. כך הם נולדו. למה לא לקחת דגימות ד.נ.א שלהם .להדביק דגימות אלה בחיידקי הקורונה, לראות מה קורה ומכאן להמשיך הלאה. יכול להיות שבדרך זו אפשר יהיה לקצר תהליכי מחקר שמטבעם הם ממושכים ויקרים. לצורך זה יש לפנות לרופאי קופות החולים, לבקש מהם רשימות של חולים שמוכרים להם כבעלי מערכת חיסונית טובה ואז לפנות לאותם אנשים ולבקש את רשותם לקבל דגימות אלה. קשה לי להאמין שיהיו מי שיסרבו לכך. כניחוש פראי יכולה להישאל השאלה האם קיימת אפשרות ולו תיאורטית להשתמש בצילום אינפרה אדום לזיהוי המקומות בהם יש מושבות של נגיפי הקורונה בגוף. יתרונה של דרך כזו יכול להיות בזיהוי מידי של מציאותם. אלך שני צעדים נוספים קדימה גם אם ישמעו מדע בדיוניים. בדיקה כזו לא תהיה פולשנית, אלא תבוצע מבחוץ ובאם התוצאה תהיה חיובית, באותו רגע ניתן יהיה להתחיל בטיפול. יתרונה של דרך גילוי זו שהיא יכולה להעשות בהיקפים המוניים ובמהירות.
מכיון שמעבדות המחקר הרפואיות עמוסות לעייפה כיום, סוג זה מחקר כדאי יהיה לתת לסטודנטים לרפואה הנמצאים על סיפם של סיום לימודיהם. מטבע הדברים הם עדיין לא מקובעים בדרכי החשיבה המקובלים(זה תהליך בלתי נמנע וגם חיוני) , הם לא יהססו לחשוב מחוץ לקופסה ויבואו עם רעיונות פורצי דרך. ומי שיבואו עם איזה שהוא פתרון יהיו מסודרים לכול החיים.
מכיון שדגימות הד.נ.א תילקחנה מקבוצות גיל שונות יהיה צורך לבדוק אם דגימה מקבוצת גיל מסוימת מתאימה מבחינת מקבלי אותה תרופה לאותה קבוצת גיל, האם כל תרופה שתמצא תתאים לכול קבוצת גיל , האם יהיו חולים שימצאו רגישים לתרופה זו ויהיה צורך "לתפור" תרופות שיתאימו רק להם. איך תרופה כזו תשפיע על גברים ואיך היא תשפיע על נשים.האם תרופה כזו מנטרלת או לא מנטרלת תרופות שהם לוקחים, לבדוק האם תרופה זו תינתן כזריקה או ככדור ובאיזה מינונים. האם יהיה צורך לקחת תרופה זו לפני או אחרי האוכל?
מספר המשתנים שיש לבדוק הוא גדול וכך גם מספר הנעלמים. צוותי המחקר שיוקמו לצורך זה יהיו חייבים לעבוד 24/7 ויש על כן לתכנן נוהלי עבודה קפדניים, כך שהחוקרים לא יפלו מהרגליים.
24.3.2020