יש לנו את הפחדים שלנו, השריטות הפרטיות הקטנות, המניפולציות ודמי התיווך שגבינו לאורך השנים, משני הקורבנות האמיתיים, ההורים שלנו, ההורים הגרושים.
אנחנו הם הילדים של המתגרשים, היום כולנו כבר סוסים גדולים,
חלק מתוכנו עם ילדים שהבטיחו שגם יתהפך העולם, הם לא יפרקו את המשפחה של עצמם.
חלק מאיתנו רווקים שפוחדים, הם מכירים מקרוב את המחיר שמשלמים על נישואים לא מאושרים.
וחלק אחר, כבר דור המשך, דור שני של גירושים, כי מה שטוב היה להורים טוב גם לילדים.
הילדים של המתגרשים, כבר בני שלושים, ואולי ארבעים, אבל עם הרבה שנות ניסיון בלנתב בין שני הגושים, אלופים אולימפים `בלהסתדר` איך לא ליפול לתוך המהמורות הקטנות, כל אחד מאיתנו דיפלומט מהמחלקה הראשונה, אלוף בגישור, ואולי בלי משים מלבה הוא סיכסוך.
הילדים של המתגרשים יודעים איך להוציא מאבא טובות הנאה, ואיך מאימא עוד דיבידנד של רגשות אשם, איך לרוץ בין השניים כשליח המעביר מסרים, בודק דופק אחד אצל הצד השני.
ההורים שלנו?
הם לעולם לא יודו, לא יביטו במראה ויגידו, `הילדים שלנו שילמו איזשהו מחיר` גם לא מחיר קטן, כי ההורים שלנו, המתגרשים, תמיד יגידו שהיו להם גירושים מ-ק-סי-מים ובגלל אנחנו, הילדים, כל כך מושלמים.
ההורים שלנו, תמיד יגידו שגם אם היו להם גירושים אכזרים, מרירים, כואבים ונוקשים, הם תמיד שמרו עלנו, הילדים, דאגו שאנחנו נשאר שפוים, אנחנו הרי ממש לא קשורים, רק צופים מהצד, מוגנים ושמורים מכל פגע רע,אנחנו מבחינתם, תמיד מחוץ למשחק.
אנחנו הילדים של המתגרשים, אנחנו כבר בני שלושים, או אולי ארבעים, ואתם ההורים, עם רזומה של 20 שנות גירושים, עדין מכחישים ששילמנו איזשהו מחיר, אתם תגידו שבעצם יצאנו רק מרוויחים.
הילדים של ההורים המתגרשים ראו הכל:
ראינו את אימא בוכה, שמענו את אבא צועק- ולהיפך.
הצצנו בעו"ד בחליפה, נתנו מבט באישה השנייה, לאימא היה חבר ששבר לה את הלב, אבא שכח עצמו שעות בעבודה, ואנחנו נתנו כתף לסבתא שקיטרה " חבל....שלא יודעים לשמור פה על המשפחה".
עברנו דירות, ארזנו מזוודות, נסענו לסופי שבוע, היינו אנחנו ההורים והם היו הילדים.
זה לא משנה בני כמה היינו שההורים שלנו התגרשו, אנחנו באותו הרגע הזדקנו, התבגרנו, כעסנו, התמרדנו, בכינו וקיללנו.
זה לא משנה בני כמה היינו, אנחנו לנצח נכחיש, שיש קשר בין החיים שלנו בהווה, לגרושים ההם בעבר, של ההורים, אנחנו כבר בני שלושים, ואולי ארבעים, וקשה לנו ולהם לומר שלנצח נישאר ילדים להורים גרושים.
אנחנו יודעים שהיום כולם מתגרשים, סבא וסבתא, הדוד והדודה, אימא ואבא, וגם אנחנו בקטנה, מידי פעם מביאים אותה באיזו פרידה.
הילדים של המתגרשים כבר לא מתלוננים, הם יודעים שההורים עשו את הדבר הנכון, שהחיים יחד היו כמו פלשתין וישראל, סיוט מתמשך.
ההורים שלהם, ההורים המתגרשים, בטוחים שהם הילדים לא היו מודעים: לא ראו את המריבות, לא ראו את הבגידות, לא ראו את הצער והכאב, לא ראו את המשבר מתקרב.
אבל אנחנו ראינו הכל, לא תמיד הבנו, אבל ראינו, וזכרנו, לא לא שכחנו.
הילדים של המתגרשים עדין מתגעגעים, כי פעם שהיו קטנים, זה היה מאוד טבעי, לזנק בבוקר שבת עם "ארץ הצעצועים" לקרוא במיטת ההורים, ולמצוא שם את שניהם, את ההורים שלהם.
לילדים של המתגרשים, הבטיחו פרידה יפה, הגונה, עם הרבה אהבה, אבל אין כזה דבר, הבטיחו לנו שאנחנו לא ניפגע, אבל לא רק בהם תלוי הדבר, אנחנו כבר בני שלושים ומשהו, ואולי ארבעים, אבל תמיד נישאר הילדים של המתגרשים.
אנחנו הילדים של המתגרשים יודעים שאפשר להעריך אותנו כאילו הינו רכב יד שנייה: כמה מזונות אבא שילם? כמה ביקורים קיבל בתמורה? ומי נשאר בזכותנו עם הדירה? אנחנו יודענו שעכשיו אבא נלחם על כל שעה, ובעצם אנחנו רק כלי במשחק.
אנחנו, הילדים של המתגרשים קיבלנו מנה כפולה של אהבה, הרבה משפחות וקרובי משפחה, ההורים הגרושים התחתנו ויש עכשיו שתי משפחות, ארבע מאות סבים וסבתות, אלף בני דודים, והמון, אבל המון אירועים משפחתיים.
אנחנו הילדים של המתגרשים שמענו הכל : ההורים שלנו הם חברים טובים, ההורים שלנו הם אויבים אכזרים, ההורים שלנו מאוד אוהבים, ההורים שלנו מעמידים פנים.
אנחנו הילדים של ההורים הגרושים, למדנו לחיות בבועה, לא רואים, לא שמועים, לא מרגישים. הגירושים האלו הרי ממש אלינו לא קשורים, אל תשכחו ילדים, שאתם הכי חשובים, ואנחנו רק נפרדים, אנחנו בכלל חברים מצויינים, ואתכם ילדים נאהב כל החיים.
עשינו "כן" עם הראש והלכנו להכחיש לעצמנו את השריטה, להדחיק אותה הכי עמוק שאפשר, כי ככה אבא אמר, וככה אימה חייכה, ואנחנו רצינו להיות ילדים טובים, אנחנו הרי ילדים להורים גרושים.
שהילדים של ההורים הגרושים רוצים להתחתן, עולה הסאגה וצפה כמו חרא על נהר הירדן, אבל הם כבר בני שלושים והכי נכון להגיד שהגירושים של ההורים לא השפיעו להם על החיים.
אנחנו הם הילדים של המתגרשים.
ואנחנו כבר בני שלושים, אולי ארבעים, אבל תמיד נישאר ילדים להורים גרושים.