כאשר ילדי היו פעוטים, ועתה עם נכדי - אני משחקת את משחק ההפכים: שחור -לבן, קטן גדול, עבה דק, רחוק קרוב וכו` וכו`
ועת המשחק הפך למציאות
איזה ניגוד בין הגינה הירוקה
הרוח המאוושת בעלי הבמבוק
ויונק הדבש הבוהק נוצותיו המתכתיות המרחף ומצייץ ליד הוינקה ורודה
לבין....יללת צופרי האזעקה הקורעת את השקט ומנפצת אותו לאלף רסיסים
אני ממהרת למקלט, ומיד ה"בום" המעיד באלף מונים על אפקטיביות כיפת ברזל
הוי אלוהים, אני שהישלכתי את כיפת הדת, אני שהרמתי ראשי בפני שמיים, אני מוגנת עכשו על ידי כיפת ברזל מעשי ידי בשר ודם ( ויבוא על הברכה דני גולד- ממציאה )
אלו הם חיינו בזמן האחרון...
( ואני יודעת שאני חיה בבועה...)