היום נסעתי ובדרך פגשתי את השלט הגדול "הספרים חזרו לכיכר"....ומיד החל הדיבור הפנימי שלי "איפה הם היו עד עכשיו? מאיפה חזרו? איך היה להם?....." ועוד כאלה עיניינים. טוב, טוב "שבוע הספר" שב והגיע אז עם כבר חגיגה וחג - של מי הוא בדיוק?
האם זה חג הספר? אולי חג הסופרים או בכלל חג ההוצאות לאור. אני חושבת שלכל חג מאלה שציינתי יש הדגשים קצת שונים ולפעמים אפילו סותרים.
לדוגמא הסופרים. אלה מתלוננים זה זמן שההוצאות הפכו את חנויות הספרים לחנויות "שוּקספר" :שלושה ואפילו ארבעה במאה.....אבל, אני זוכרת שנים רבות שהסופרים התלוננו כנגד הספריות. כי כאשר הספרים נמכרו במחיר מלא, רוב האנשים לא קנו ספרים אלא השאילו בספריות הציבוריות. גם כך נפגעה פרנסתם של הסופרים שהרי הם לא קיבלו אותו סכום על ספר מושאל כמו על ספר שנקנה במחיר מלא.
שמעתי אתמול את המשורר רוני סומק, באחת התוכניות, שאמר: "אם מבטיחים לסופר 5 ש"ח על מכירה של כל ספר, אין לי בעיה שימכרו את הספר ב- 6 ש"ח...." צודק רוני יש להבטיח את שכרם ההוגן של הכותבים. כמובן שלנו כחברה יש רצון ואף אינטרס שסופרינו יחיו ויתפרנסו בכבוד מעמל עיטם אך מצד שני חשוב שהספרים יהיו נגישים לכיסם של כלל הקוראים שהרי רק כך (+ השאלות בספריות הציבוריות), יצרכו ויקראו ציבור גדול של אנשים את הספרים שנכתבו בעמל רב. הסופרים, פרט לרצונם להרוויח את פת לחמם - רוצים שישמע ויקרא קולם.
חג ההוצאות לאור, הן אוהבות פסטיבלים! המוני אדם עם פלסטיקים בכיסם, שיעזרו לרוקן את המדפים ולמלא את הקופות במרשרשים. לא מעניינים אותם הסופרים ומצב המקרר שלהם או הקוראים וחשבונות הבנק שלהם.
שבוע שעבר הלכתי לאחת מחנויות הספרים הגדולות בכדי לרכוש ספר של אדם ברוך, יבורך זיכרו. כמובן שלא מצאתי אף ספר משלו על המדף אך לאחר חיפוש יותר מעמיק התברר שאין שום ספר ברשת ואין גם באחת הוצאות הספרים שדרכה הוצאו חלקם, גם שם אין זכר....בסוף מצאתי - דרך הרשת כמובן, יד שניה כחדש! עצוב כל כך.
הספרים? אילו החג היה רק עבורם? אני מניחה שהיו נמכרים ונקנים בעיקר ספרי יד שניה, בדוכנים של אנשים פרטיים וסוחרים. כי הרי מה שהכי חשוב מבחינתו של הספר. זה שיָצָא מעיטו של הסופר והוצא מידי ההוצאה, שיקראו בו עוד ועוד. שידיים ילטפו את כריכתו ואצבעות רבות ואוהבות יעלעלו בין דפיו. אני מניחה שאף ספר לא אוהב לאסוף אבק או להיות מעצור לדלת....... או אפילו ציור קיר .....
בעבר הייתי נוהגת ללכת עם ילדי ל"שבוע ככר הספר" וכל אחד היה בוחר לו ספרים שאהב. לצעיר שבינהם שמאוד מאוד אהב מגיל צעיר ביותר לקרוא - הייתי מקציבה סכום! כי אחרת היינו יכולים לצאת עם משאית שלמה....הוא היה נוהג לבחור ספרי קריאה וספרי מדע או אפילו אומנות. מתקשה מאוד לבחור ולוותר. כשהיה עומד בתור לקופה ומחשב.....שוקל ובודק איזה הכי כדאי לו. איזה בשום אופן לא יכול להשאיר....עונג אמיתי (שלי, כן לראות כמה הוא אוהב את המילה הכתובה). כשהיינו מגיעים הביתה היה מסדר אותם ליד המיטה לפי סדר הקריאה שאירגן לעצמו. לא אשכח איך קרא ספר עבה מאוד של תיאור תולדות האומנות לילדים. כל מילה!
אולי בכלל זה חג הקוראים! שיכולים ללכת בתוך פסטיבל הספרים הזה ולא להסתובב בקניונים אלא רק למשש ולעלעל בין דפים וכתבים?! להתענג מריחם החדש ומשלל האיורים והכריכות המרהיבות שנעשו בידי אומן ולכמה רגעים להיות שוב עם הסיפור והספר.
חג ספר מעשיר ומענג.