זאביק (שם בדוי) היה זבוב ממוצע. אולי קצת קטן מהממוצע, אבל לא באופן משמעותי.
(לאלה מכם שתוהים מדוע זבוב נקרא על שם חיה טורפת הגדולה מהזבוב הממוצע פי כמה וכמה אבקש לציין שגם אין סיבה הגיונית שבני אדם ייקראו על שם חיות כמו זאב, דב ואריה. או אולי בעצם אין סיבה שלא נקרא להם על שם הברדלס, הטיגריס והכריש. וגם אין סיבה שלא נקרא לזבוב זאב.)
זאביק היה בד"כ זבוב מאושר, פרט לימים חמים שבהם היה לו קצת קשה לעוף מרוב חום, או לימים קרים שבהם היה לו קשה לעוף מרוב קור. הוא היה מאושר בכל שעה (פרט לשעות הקשות של הבוקר, הצהרים, הערב והלילה) ובכל מקום (פרט למקומות שבהם הוא היה).
היה רק דבר אחד קטן שהטריד אותו לפעמים – הגודל שלו. כמו שציינתי הוא היה קצת קטן מהממוצע – אבל קצת קטן מהממוצע לזבובים, שהם לא בדיוק בעלי החיים הגדולים ביותר בעולם.
זאביק שלנו היה שוכב ימים שלמים במיטה (לא חשוב של מי) ומתאונן על מר גורלו. לו רק היה קצת יותר גדול, חייו היו יכולים להיות יפים בהרבה!
חבריו הטובים ניסו לנחם אותו בקלישאה שהגודל לא קובע אבל זאביק ידע שזו קלישאה ושבמציאות מי שגדול יותר חזק יותר (ולפעמים גם מהיר יותר).
לאחר יותר מדי ימי דיכאון חסרי מעש, החליט זאביק לעשות מעשה: עיתוני הזבובים היו מלאים במודעות על תרופות פלא לגדילה מהירה. אמנם זאביק מעולם לא האמין שיש בהן הרבה אמת, אך במצבו הנוכחי הוא החליט שאולי יש סיכוי כלשהו – אפילו קטן – שהוא יגדל בזכותן.
"אם זה לא יועיל זה אולי לא יזיק" - הוא זמזם לעצמו והזמין מבחר נאה של גלולות הפלא.
עצם התקווה לשינוי כבר הפכה את זאביק לזבוב אחר. הוא הרבה להסתובב במרץ סביב הפחים המובחרים, התגרה בחתולים (אפילו ג`ינג`ים) והתחיל עם כל זבובה שהוא ראה.
אבל כשהוא הסתכל בראי הוא גילה למרבה הצער שהגודל שלו נותר ללא שינוי. אולי בעצם העיניים שלו קצת גדלו, אבל אמא שלו תמיד טענה שיש לו עיניים גדולות ולכן הוא לא התפעל מכך.
בסופו של דבר חזר זאביק למיטה והרשה לעצמו לשקוע שוב בדיכאון המוכר והבטוח. לאחר זמן רב במיטה הוא התחיל להרגיש תחושה משונה ובלתי מוכרת. ברגע הראשון הוא הניח שזו תחושת רעב, אבל הוא מעולם לא חש רעב ברגליו קודם לכן... אחרי מחשבה נוספת הוא הבין שהרגליים שקודם היו מונחות על המיטה בחוסר מעש, היו מונחות כעת באוויר בחוסר מעש!
זאביק קפץ מהמיטה וחיפש מסביב טורפים פוטנציאלים. הייתה לו הרגשה שעכביש לא נחמד התחיל לגרור אותו מהמיטה.
אבל הוא לא ראה שום עכביש או טורף אחר בסביבה. לעומת זאת הוא שם לב למשהו מוזר: המיטה הפכה לקטנה יותר ממה שהייתה כשהוא נשכב עליה. בעצם, כל החדר נהיה קטן יותר!
לאחר כמה רגעים הבין זאביק שהגלולות סוף סוף החלו לעבוד. לא היה זבוב מאושר ממנו בכל העולם.
הוא יצא מביתו בזמזום עליז והסתכל בזלזול על חבריו הזבובים שכעת היו קצת יותר קטנים ממנו.
אבל אז הוא פגש את גברת יקרונית התאנה... זה היה מפגש מפחיד מאוד. זאביק חזר הביתה בטיסה מהירה וזלל עוד כמה גלולות.
לאחר כמה ימים הוא כבר היה מוכן להתמודד עם יקרונית התאנה ובעצם עם כל חרק שהוא. הוא הרגיש כמו מלך.
ובאמת במשך כמה שעות בלתי נשכחות הוא שלט בשכונה ביד (או ברגל) חזקה (וגדולה).
ואז התנפל עליו חתול.
זאביק היה מזועזע כולו מהחוויה. החתול היה גדול ומצויד בהמוני ציפורניים ושיניים. ללא ספק הוא היה חזק יותר מזאביק!
זאביק הצליח להיחלץ בעור שיניו (שזה פלא של ממש מכיוון שלא היו לו עור או שיניים) ולברוח הביתה. הוא לקח מנה נוספת של גלולות ושכב לישון על הרצפה (כי המיטה כבר הייתה קטנה מדי בשבילו).
הוא התעורר גדול יותר, חזק יותר ומלא מרץ. לאחר מאבק קצר עם הדלת (הוא ניצח) הוא יצא להילחם בחתולים ובכלבים.
האמת שהחתולים והכלבים ברחו ברגע שהם שמעו את הזמזום שלו מתקרב. הם פחדו להתעמת איתו – ובצדק.
אבל לעומת זאת הסוס שהוא פגש לא היסס (שמעתם פעם על סוסים מהססים?) ובעט בו היישר לביתו ולבקבוק הגלולות שלו.
זאביק נשבע לא לצאת מהבית עד שיוכל להתמודד בהצלחה עם סוסים. מכיוון שהוא לא היה בטוח מה הגודל הנדרש לכך, הוא המשיך להלעיט את עצמו בגלולות (בעצם הוא עשה את זה גם בגלל שהוא אהב את המילה `להלעיט`) עד שהבית פשוט לא יכול היה להכיל אותו והתפרק סביבו.
זאביק יצא לרחוב והטיל אימה על כל רואיו ושומעיו. גובהו היה עתה כארבעה מטרים ומשקלו כחמישה טון. אנשים שראו אותו קראו בבהלה: "מה זה? האם זה זבוב? האם זה פיל? אולי זה דינוזאור!"
זאביק צחק צחוק שטני והחל להרוס את הבניינים שסביבו.
הוא היה כל כך מרוכז בהרס שהוא לא שם לב לטיל שנורה אליו ופוצץ אותו לחתיכות קטנות – יותר קטנות מזבוב ממוצע.
מוסר השכל: לפעמים עדיף להיות קטן מהממוצע – במיוחד אם יש טילים בסביבה
שבת שלום!
והרשומה המומלצת היא אני כבר גדולה? – בבלוג של liza26
ובאדיבות nogamoon אפשר לשמוע את השיר בביצוע המקורי של התרנגולים (ושירים נוספים שלהם)
ובזכות אפרת12 (איזה מגיבות נהדרות יש לי!) אני יכול להוסיף עוד שיר נחמד: