אבודה.

הרגע הזה שאת מבינה שעשית את הבחירות והחיים שלך לא מתקדמים לשום מקום טוב הוא אף פעם לא רגע נחמד. 

כשאת עולה על זה בזכות האנשים שסביבך - הוא אפילו נחמד פחות. 

לשמחתי אני יכולה להגיד בלב שלם שאני מוקפת באנשים מדהימים, לצערי אני יכולה גם להגיד שאני מדהימה קצת פחות. 

אני מהאנשים האפורים - 

זה אומר שאני מלאה - כן מלאה! לא שמנה ולא רזה ולא בתקן - אני שוקלת 76 קילו על 168.. 

יש מה להוריד.. אבל האמת היא שרוב השומן יושב לו בנחת בחזה ובתחת... אז אני מרגישה בנח עם עצמי...

או לפחות הרגשתי.. 

עד שהבנתי שהבנות בכתבה המזעזעת שהיתה בעובדה צודקות.. והדברים לא נכונים רק לדור שלהן..

אני בת 32 ובמרץ יגיע יום הולדתי ה33... 

אני שמה לב שהרווקים סביבי באמת מחפשים יותר ויותר את הבנות עם הרווח המדובר ברגליים - אני כבר מזמן איבדתי את הרווח הזה. 

אני לא ממש אוהבת רווחים.. אלא אם הם בבנק...

אבל בבנק יש לי מינוס מכובד - וזה אפילו שאני עובדת ומרוויחה משכורת .. 

אני מתחילה לחשוב לפעמים שאני צריכה להזכיר לעצמי לנשום - ואפילו זה לא עסק פשוט... 

כי תמיד ברגעים האלה שאני צריכה להזכיר לעצמי להתמקד במטרה -  איך שהוא מגיע אדם שחותך לי את חוט המחשבה..

ואחריו עוד כמה כאלה...

לאחרונה הם התחילו להתלונן שאני קצת מתפוצצת עליהם - במיוחד בעבודה..

אולי בגלל שלא נח לי לדבר עם כולם על המצב הכלכלי שלי או המצב האישי ואיך העבודה אחראית לשניהם... אני פשוט מתפוצצת כל הזמן 

אני לא יודעת 

אני כן יודעת שאני לא מרוכזת רוב הזמן. 

פשוט המיקוד שלי ברח..

אולי זה בכלל בגלל הניסויים בשינויי התזונה האלה... כשאכלתי המון מתוק ועוגות הייתי יותר מאושרת...

עכשיו אני אוכלת המון ירקות ואני חייבת להגיד שהם לא עושים לי שמח במיוחד

אני אוכלת אוכל שעושה לי עצוב..

מניחה שאומרת שבזמן האחרון יותר ויותר אני מבינה כמה המסביב נכנס לי לחיים הפרטיים וכמה אני לא יודעת לאזן..

לא ממש יודעת מה לעשות עם זה..

יודעת שאני בעיקר אם לא רק - אבודה. 

בהצלחה לי עם זה

ספק תמידי