לפעמים יש את הרגע הזה, של השקט בשיחה.
לעיתים הוא נעים, ונעים לשתוק יחד.
אבל.... כפי שמחקר חדש מוכיח – לזרימה נכונה של השיחה יש השפעה חיובית על מצב הרוח, ושתיקה קצרה (אפילו של ארבע שניות!) מספיקה כדי לעורר רגשות של חרדה ופגיעה בהערכה העצמית.
במחקר הולנדי שכלל שני תסריטים, הוברר כי שתיקה בשיחה משפיעה על התחושות של המשתתפים בה.
בחלק אחד של המחקר, 102 נבדקים (סטודנטים לפסיכולוגיה, כפי שקורה ברוב המקרים, אבל זה עניין לדיון אחר...) קראו שני סיפורים בהם הופיעה הערה מעליבה בשיחה:
"אני חושב שאנשים שמנים צריכים לשלם על שני מושבים באוטובוס". לאחר ההערה, בסיפור אחד תואר כיצד השתררה שתיקה מביכה, ובסיפור השני תואר המשך רציף של שיחה. הנבדקים התבקשו לדמיין שהם אלו שהעירו את ההערה, ואת הרגשתם לאחר מכן. הם תיארו כיצד הרגישו הרבה יותר רע כשדמיינו את עצמם מעירים הערה שמיד אחריה השתררה שתיקה מביכה. בין השאר, אמרו שבדימיון שלהם הם רגישו דחויים חברתית, וחרדים הרבה יותר מאלו שדמיינו את עצמם מעירים הערה כזו בתוך רצף של שיחה.
בחלק השני של המחקר, 60 נבדקים (סטודנטים בקולג', כמובן) צפו בסרט שנמשך רק 6 דקות, ובו שיחה בין שלוש סטודנטיות על מערכות יחסים. אחרי 4 דקות, אחת הסטודנטיות העירה הערה עליחסי מין בין מרצים באוניברסיטה וסטודנטים, וליתר דיוק "שהיא שמעה משהו בעניין יחסי מין בין מרצה לסטודנטית ולדעתה זה אסור, ואת המרצה צריך לפטר". בקרב חצי מהנבדקים השיחה "זרמה" מיד אחרי אותה הערה לנושא לא כל כך קשור, וחצי מהנבדקים צפו ב4 שניות של שתיקה מביכה בדיוק, ואחריה השיחה המשיכה באותו אופן. מעניין לציין שהחוקרים בדקו שכאשר יש שתיקה של 4 שניות, הנבדקים אפילו לא מודעים לכך. למרות זאת, מי שצפה בגירסה "השותקת" של השיחה, דיווח בצורה מובהקת על רגשות שליליים, למשל על כך שהדוברים נפגעו, הוטרדו או חשו "מחוץ לקונצנזוס".
כלומר, גם כאשר אנחנו לא שמים לב במודע לשתיקה בשיחה, יש חשיבות לזרימה נעימה של השיחה, בלי רגעים "מביכים" של התעלמות. יכול להיות שהסיבה היא אבלוציונית – כאשר חיינו פעם בשבט, והתעלמו ממה שאמרנו – המשמעות הייתה הרחקה חברתית או יציאה מתוך הקונצנזוס של הקבוצה – מה שבתקופת האבן סימן אולי גם הרחקה אל מחוץ למערה....
אבל – חשוב לציין כי במחקר שתואר הללו מה שגרם לשתיקה היו הערות "רגישות" או שליליות מראש, וכי כמובן מדובר רק במחקר אחד שנערך על תלמידי קולג', תוך צפייה בסרטים וקריאת תסריטים, ולא בחיים האמיתייים.
מעבר לכך – לא תמיד שתיקה זה רע.
כבר אמרו חכמים: "סייג לחכמה שתיקה" (אבות פ"ג י"ג), וישנם בהחלט מצבים בהם נעים לשתוק יחד.