קצת לפני ט"ו בשבט חגגה קומונה שאני חברה בה את ערב היצירה הגדול. אני לא מרבה להפגש ליצירה משותפת. לא מרבה זה ממש אנדר סטייטמנט. אפס יצירה משותפת, יהיה הרבה יותר קרוב למציאות. והנה הפתעתי את עצמי והודעתי שאני מגיעה, וכדי שלא אוכל להתחרט גם התנדבתי להדריך ( הכרטיס שאותו ראיתם בהדרכת חודש ינואר).
מאחר והערב היה בסמיכות זמנים לט"ו בשבט, התבקשנו להכין למפגש "החלפת תבלינים". גם בענין ההחלפות אני סרבנית. יוצרת לעצמי בלבד וכמתנות לקרובים אלי . אני לא נוהגת להשתתף בהחלפות שגוזלות הרבה זמן יצירה (שאין לי). אבל הפעם, אם כבר החלטתי להמיר לערב אחד את הלא בכן ולהפציע למפגש, הייתי פוליטקלי קורקט עד הסוף. השתתפתי בהחלפה וברוח ט"ו בשבט, גם נתתי כבוד לטבע, או בשפה הרווחת בימים אלה - מיחזרתי . וזה מה שהכנתי -
ראשון - קופסת שימורים שהתרוקנה מתוכנה
לופפה עם חוט שפגט (עבודת פרך) והפכה לכלי המכיל את עציץ הנענע .
הכנתי את האופציה הראשונה שלא היתה מושלמת בעיני, והיא נגנזה
לפיכך הוכנה האופציה השניה (ותודה לאלוהי הבולונז שהכיל את כל העגבניות מהקופסאות שרוקנתי) . הפעם, צבעתי את המיכל בצבע אקרילי קודם שליפפתי את החבל. כך במרווחים הקטנים שנוצרו כתוצאה מהליפוף, מבצבץ צבע אחיד דומה לצבע החבל. למודת סבל השפגט השתמשתי בחבל יותר עבה, שנתן אפקט שונה. אהבתי את התוצאה וזו נמסרה כחלק מההחלפה
בנוסף רכשתי זרעים של תבלינים שונים. את הזרעים ניתן לשתול בגינה או כמו אצל עירונית כמוני, באדנית שיושבת לה על אדן חלון המטבח. בכל מקרה ההנאה מתבלינים טריים וזמינים מובטחת.
שקיות הזרעים הוכנסו אחר כבוד לשקית נייר מקפה גרג, שהגיעה עם ארוחת הצהריים של אחד מהחבר'ה במשרד. כבר מזמן הרגלתי את החבורה במשרד שלא זורקים שום דבר לפני שזה עובר דרכי. קופסאות, סרטים, שקפים. הכל הולך. אבל עד עכשיו לא חיטטתי לאף אחד בארוחת הצהריים. גם זה נגמר ביום שראיתי את השקית מקפה גרג.
השקית הבסיסית היתה גדולה מאוד ואחרי שטופלה על ידי, גודל הכרטיס-שקית שהתקבל היה 71/4 על 73/4 אינץ'. השתמשתי בדף ותיק שנבחר בשל שמו : פפריקה. אמנם, חוץ ממני איש איננו יודע את שמו (עכשיו גם אתם שותפי סוד), אבל ביני לביני השתעשעתי במחשבה שגם הדף עצמו עומד בכללי ההחלפה.
אחרי שהכנסתי את שקיות הזרעים לכיס העליון, השקית נסגרה בסרט, בקשירת פרפר. קשירה יפה היא חלק מיופיו של כל כרטיס. מצרפת לכן קישור להדרכה קצרה ושימושית לקשירת סרט.
כרטיס הברכה שלי צורף לשקית והוכנס לכיס התחתון שלה. הכרטיס הוכן כך שצידו האחד הוא מאותו דף מדוגם וכך משתלב בעבודה כולה. בצידו השני נכתבה הברכה.
את הכרטיס - שקית השארתי נקי וחף מכל קישוט נוסף, בתקוה שמקבלת ההחלפה תמשיך עם נושא המיחזור ותמצא לו שימוש נוסף (למשל - כחלק ממיני אלבום? תעביר אותו הלאה? ).
בקומונה נהוג להביא למארחת משהו קטן. משיטוט בבלוג ובפינטרסט של המארחת למדתי שיש לה 3 צאצאים, חיבה מיוחדת לקופסאות (או ככה זה רק נדמה לי) ולצבע הכתום. ט"ו בשבט, קופסאות, ילדים וכתום הביאו אותי להכנת קופסא דמוית קרטון חלב ובה טמנתי את פירות החג שילדים אוהבים (פרי עץ הקקאו - שוקולד, ברור).
לא מצאתי בסטוקים שלי קארדסטוק כתום מספיק מעניין ולכן החלטתי על דף חיצים צבעוני ועליז מאוד (שיש בו גם כתום) ועל תגית קטנה כתומה עם הקדשה שצורפה לקופסא. ההדרכה המצויינת להכנת הקופסא נלקחה מכאן.
בכך תמה ונשלמה ההפקה.
מוסר השכל - כדאי להשתתף בערבים כאלה, גם נהנים וגם יוצאים פוסטים לא רעים בכלל!
ט"ו בשבט שמח לכולם, אש