שלום חברי ,
אני ממעטת לכתוב כי עדיין איני מקבלת עידכונים וגם רשומה שלי שפרסמתי
התקבלה רק אצל אלה ששלחתי להם באופן יזום. אני מאד מתגעגעת לימים הטובים
(טוב, יחסית) שלפני החלפת השרתים . הדברים זרמו פחות או יותר וכעת אני מרגישה
ניתוק. אז למה אני כותבת היום ? כי יש לי רצון לשתף אתכם בטיול נפלא לדרום שבו
השתתפתי. אנחנו חברים בארגון יוצאי מרכז אירופה בעצם "ארגון היקים" שבמסגרתם
יצאנו בט"ו בשבט לטיול "דרום אדום", אחד האזורים הכי מטויילים כעת בשל
פריחת הכלניות. אכן מרבדים מרבדים של כלניות אדומות מקשטים את האיזור
של יער שוקדה ובארי . מראה מרהיב עין, כל כך משמח ואביבי. תמונות ?
ופרחים על שתיים בין פרחי הבר היפים
קשה היה לצלם כי היו שם המון אנשים, וחלק מהכלניות כבר "עייפות" מהחום.
הידעתם שכלנית שבבסיס העלה יש פס לבן היא כלנית שהופרתה ואילו כלנית
שבסיס עליה אדום נקראת "כלנית בתולה" ? לי המידע הזה היה חדש.
ראינו גם פרחים אחרים : דמומית קטנת פרי , פרח די נדיר שנים שלא ראיתיו.
ואת הדמומית הקיפו פרחי צנון הבר או בן חרדל מצוי - בכנות אני לא בטוחה. אשמח לקבל
עדכון מכם. ראינו גם פרחי מקור החסידה וורודים - סגולים, וכתמה עבת שורשים שפרחיה צהובים.
אחרי שפרחי החצב "הלכו לישון" את שנת החורף, נותרי בשדות העלים המרשימים:
ואני מאד אוהבת את "ציפרני החתול" פרח צהוב - כתמתם קטן וצנוע שפעם מילא את
חצרות הבתים לפני שהפכו למגרשי חניה. זה הקטן עם האבקנים החומים.
וראינו המון פרחי חרדל וחוביזה עם עלים ענקיים ועסיסיים, חבל שלא
קטפתי קצת מהם כדי להכין קציצות טעימות.
ואת "מצעד הצמחים" אסיים עם עצי השקד שפרחו בהמון חן בקיבוץ אור - הנר.
ועוד אחד
ולא אזכיר את שדות השעורה הירוקים והנרחבים ?
ותמונה לא כל כך טובה אבל חייבים להזכיר שבאיזור המון פרדסים מניבים
ועובדה שהיתה חדשה לי : כל שדות הנגב מושקים במים ממוחזרים ומטוהרים ממי
השפדן שפעם היה "אגני החימצון" המבאישים והיום בזכות פיתוח ישראלי המים
מטוהרים עד כדי איכות של מי שתיה ורק מטעמים פסיכולוגיים הם משמשים כמי
השקייה וצובעים את הדרום הצהוב כפי שזכרתיו בירוק משובב נפש. ועוד מילה על
יישובי עוטף עזה שכל כך סבלו בקיץ האחרון. ליד כל בית יש מקלט או חדר ביטחון
צמוד, לי נקרע הלב לחשוב לשם מה צריך אותם אבל טוב שישנם. ויש גם תחנות
אוטובוס ממוגנות:
שמעתי שאמרו : " תראו איזה בתים מפוארים בשדרות". אז אומר כך : אני מפרגנת
להם מכל ליבי. הם היושבים בקו הראשון וחייהם אינם פשוטים. הם אנשים אמיצים
ואני מאד מעריכה את עמידתם הגאה.
ברשומתי הבאה אביא משהו מתחום האמנות בדרום. ובינתיים שתהיה שבתכם שלווה
ונעימה.