מדינה ללא תרבות

בסופו של דבר, מה שיגרום לי להגר מהמדינה המגעילה שלנו זה...

לא המצב הבטחוני, הגראדים, האינתיפאדות, ואובדן התקווה לשלום,

לא הפאשיזם, הלאומנות, הגזענות,

לא התהום בין ימין לשמאל, ההסתה האלימה והצנזורה המחשבתית,

לא ראש הממשלה שרואה בעצמו קיסר עריץ שאסור לערער על שלטונו,

לא שאר הפוליטיקאים האפסים שדואגים רק לשמור לעצמם את הכיסא במחיר של סטגנציה בכל תחומי החיים של האזרחים,

לא המיסים הגבוהים, מחירי הדיור ההזויים ויוקר המחייה השערורייתי,

לא הפרזיטים החרדים ולא הכפייה הדתית,

לא התפוצצות האוכלוסין הצפויה, ולא המשבר הדמוגרפי שיגיע כשהארץ תתחלק בין מיעוט מנודה למגזר שחור וחשוך,

לא החינוך הקלוקל, הפרימיטיבי, הדתי והמיושן שמתאים למדינת עולם שלישי,

וגם לא העובדה שאנחנו מפגרים אחרי כל שאר מדינות ה-OECD בכל המדדים לאיכות ונוחות החיים, שוויון ויכולת לחיות בכבוד.

לא, הדבר שבאמת יגרום לי לוותר בסוף על מדינת ישראל הוא עם ישראל. הארץ שלנו מאוכלסת בניאנדרטלים שטרם סיימו להתפתח מהשלב של "כל אדם לעצמו" לשלב של תרבות אנושית מודרנית, שחבריה מבינים שכיבוד החוק והסדר הציבורי, ובעיקר התחשבות בזולת, הן לא ביטוי ל"פראייריות", אלא אינטרס שמשרת את כולנו.

הדוגמא הבולטת ביותר היא כבישי ישראל. בכל יציאה מהבית אני נתקל בעשרות אם לא מאות נהגים חסרי התחשבות: חותכים ברמזור, מעכבים את התנועה בנתיב השמאלי, נדחפים, עוקפים כשלא צריך, לא נותנים לעקוף כשכן צריך, לא מאפשרים לאף אחד להשתלב בתנועה וכך מאלצים אחרים להידחף, בולמים או מאטים סתם כך כי קיבלו טלפון או הודעה, עומדים באמצע הכביש להתלבט, חונים על שתי חניות, או בחניית נכים... ועוד ועוד ועוד, הכל סממנים של תפיסת עולם אגואיסטית ואגוצנטרית שמתעלמת כליל מהזולת. ובכל זה אנחנו נתקלים בכל פעם שאנחנו יוצאים מהבית, בין אם זו נסיעה ממטולה לאילת ובין אם זו קפיצה קצרה למכולת השכונתית - בכל פעם אנחנו נתקלים במיצג שלם ומבחיל של התנהגות בהמית וחוסר-התחשבות בזולת, בכל שעה, בכל יום, בכל חודש ובכל שנה, כל פעם שאנחנו יוצאים מהבית, כל החיים.

משטרת ישראל היא הגוף היחיד שמסוגל, אם לא לחנך, לפחות להשליט סדר בג'ונג'ל. במקום זאת, חבורת הפדלאות הללו מבלים את זמנם ברביצה במקומות-מסתור, מחלקים דוחות על שלוש עבירות שאין להן שום השלכה על נהגים אחרים: אי עצירה בתמרור עצור (לנהגים שהאטו מאוד, ראו שהכביש פנוי והמשיכו לנסוע, מבלי להשלים את העצירה המיותרת), נהיגה במהירות גבוהה בכבישים המאפשרים זאת (ולא חלילה בכבישים המסוכנים באמת, שם לעולם לא נאכפת המהירות), ושיחה בטלפון בזמן עמידה בפקק של איילון. אלו עבירות התנועה היחידות שמעניינות את משטרת ישראל, גוף השיטור הגרוע ביותר בכדור הארץ. וגם זה, כמובן, כשהם מואילים בטובם לצאת לשטח, ולא עסוקים בהתעלמות מפניות למוקד או ביצוע עבירות מין בפקידותיהם.

לא רציתי להתעמק בהתפרעות הנוסעים בטיסה, כי זה מקרה קיצוני ולא מייצג. מה שמעניין בעיני זה כיצד הציבור כולו הזדעזע מהבהמיות והאנוכיות, כשבפועל אחוז גבוה מהעם שלנו, גם אלה שלא היו מעזים להתפרע במטוס, כן שותפים לתפיסת העולם הבסיסית של "אני מלך ואתם הנתינים שלי, מגיע לי כל מה שאדרוש, ואם לא אקבל את זה אתנהג כמו בהמה, אצעק ואתפרע ואדחוף ואעקוף ואחרבן על כל הסובבים אותי עד שאהיה ראשון, הכי מיוחס, כי אני לא פראייר של אף אחד". יאיר לפיד שאל "מה זה בשבילך להיות ישראלי" - הנה התשובה.

בסך הכל חזרתי עכשיו משעתיים של סידורים בחוץ, ובא לי להקיא. מתחשק לי להיות בכל מקום בעולם מלבד המדינה המגעילה הזו, שבין כל הצרות הרבות והקשות שלה, בסופו של דבר הצרה הגרועה ביותר היא אנחנו, עם ישראל. חי.