גביע האש: הספר VS הסרט

^{זה לא סוד שכמעט כולנו מעדיפים את הספרים על הסרטים, בעיקר כשמדובר בסדרה כמו הארי פוטר. גם הדיון על כך נמצא אצל רובנו כמה שנים טובות אחורה, וכך גם אצלי. אחרי זמן מה שלא קראתי את הספרים, החלטתי לקרוא אותם שוב ולהתחבר מחדש. בפעמים הקודמות שקראתי את הספרים וראיתי את הסרטים, חשבתי שזה סתם פחות טוב. שהאווירה הקודרת והכול סתם הרסו את זה. אבל כשהפעם קראתי את גביע האש ולאחר מכן צפיתי בסרט, לא יכולתי שלא להתחיל לבכות על אבדן העלילות הרבות. אני קודם כל אתחיל בספר. הספר הוא פשוט יצירה אומנותית. נקודה. כל כך הרבה קווים ונקודות מתחברים מרמזים לעלילות ודברים שמרמזים על מה שעומד לקרות בספרים הבאים שתולים בחכמה רבה. הספר רווי בעלילות ובאקשן, כפי שצריך להיות. ישנה העלילה של הארי שמנסה לצלוח את המשימות. ישנה העלילה של וולדמורט שמנסה לחזור לחיים שמופיעה מדי פעם בספר ובסוף מתחברת לרבות מן העלילות. ישנה העלילה על ברטי קראוץ' הבן שהוא בעצם עין הזעם מודי. ישנה העלילה של הרמיוני ומאבקה למען זכויות גמדוני הבית. ישנן עלילות רומנטיות סמויות של הארי וצ'ו ושל רון והרמיוני. ישנה העלילה של ריטה סקיטר. פרד וג'ורג שמנסים להשיג את הכסף שלהם מלודו בגמן. לודו בגמן שמנסה לעזור להארי על מנת לזכות בהימור. אני מניח שיש עוד כמה שאני לא מצליח להיזכר בהן. כל העלילות הללו שמשתלבות אחת בשנייה, בנוסף למכתבים מסיריוס, יוצרות תחושה שקשה מאוד ליצור אותה, שאכן עוברת לה שנה שלמה בין עמודי הספר. הספר הזה ממש קסום. הייתי מצפה מיוצרי הסרט לנצל בשמחה את העלילות הרבות ולבנות מהן סרט ארוך ואיכותי. קשה לי להבין למה, אבל היוצרים בחרו להתמקד באופן מלא אך ורק בהארי וולדמורט, ואכן הסצנות בכיכובם מעולות - מהחלומות של הארי עד למפגש הסופי ביניהם שבו קם וולדמורט לתחיה. על החלק הזה אין לי אפילו הקטנה בטענות. נוצר בצורה מדהימה. הבעיה היא ששאר העלילות הוזנחו. בעצם הוזנחו זוהי לא מילה טובה. הושמטו או ננטשו היא מילה יותר מתאימה. ריטה סקיטר מקבלת את הפוקוס רק באיזור המשימה הראשונה ואז בקושי מוזכרת. בוודאי שלא מוזכרים הקטעים בהם היא מוצאת סיפורים מלוכלכים על הרמיוני ועל האגריד, על כך שהרמיוני מנסה למצוא את הדרך לתפוס את הפעילות הבלתי חוקית שבה היא משיגה סיפורים, ועל כך שהיא בכלל אנימאגוסית. כן מוזכר באופן סמוי הכתבה שלה בשבועון למכשפה על הארי והרמיוני, אך בסרט זה לא נמצא באיזור הנכון של העלילה, לא נעשה כלום עם הכתבה, וכמובן שסנייפ לא מקריא ברשעות חלקלקה את הנוסח המזוויע של הכתבה בזמן שיעור שיקויים. גם בעקבות כך שעלילת ריטה סקיטר נעלמה, גם העובדה שהאגריד הוא חצי ענק מושמטת, איומי ההתפטרות שלו מושמטים, כמובן שמכיוון שריטה היא לא אנימאגוסית אז לא מתקיימת גם השיחה בגן הורדים בין האגריד למדאם מקסים ובכלל לא מוזכר הרומן ביניהם. עוד משהו שמעיק על הסרט הוא אובדן העלילה על הצד האפל של משפחת קראוץ' והאמת מאחורי ההתרחשויות המוזרות באליפות העולם בקווידיץ', שבעקבות היעדרות הסבר לחלק מההתרחשויות בגלל השמטת העלילות, חלק מההתרחשויות לא קורות. בנו חצי עלילה מצוצה על ברטי קראוץ' הבן רק כדי להסביר מי זה האדם שהתחזה לעין הזעם. גם הראו שהוא הבן אדם שזימן את האות האפל. כמובן שלא מצוין איך הוא לא באזקבאן (למרות שכן טרחו להחליף אותו ברוקווד בזכרונות בהגיגית של דמבלדור), איך הוא הגיע לאליפות, וכמובן שבגלל שגם הדמות של ווינקי מושמטת באופן גס ביותר, לא מתרחשת הפגישה בתא העליון שבה בעצם השרביט של הארי נגנב. אני יכול להמשיך בחסרונותיו של הסרט עוד ועוד, אבל הבנתם את הפואנטה. לאחרונה שמעתי שהתכנית המקורית הייתה לצלם לספר הרביעי שני סרטים, בדומה לדרך שבה צילמו שני סרטים לספר השביעי. זה היה יכול להיות מעולה ולהכיל בתוכו את כל העלילות, ובכך גם להעשיר את הסרט ולגרום לו להיות הרבה הרבה יותר טוב. תחשבו איך היה נראה הסרט השביעי אם הוא לא היה בשני חלקים. קטעים משמעותיים היו נשמטים, העלילה הייתה מתקדמת מהר מדי. כל זה נמנע בגלל הפיצול, ובגלל זה הסרטים השביעי והשמיני הם הסרטים הכי טובים בסדרה. הספר הרביעי דומה לספר השביעי מבחינת הסיבות לפיצול: עומס עלילה, עומס דמויות, וכו'. תחשבו כמה טוב היה יכול להיות הסרט הרביעי אם היה מחולק לשני חלקים. הייתה יכולה להיראות ההגעה של הארי למחילה ובכך גם לאפשר את קיומה של עלילת המשנה של סוכריות הוקוס מוקוס של האחים וויזלי, היו מאפשרים לראות שהארי בקשר רציף עם סיריוס, והיו מאפשרים מעט הומור בגלל הבולים הרבים ובגלל הדרך שבה הגיעו הוויזלים לאסוף את הארי. ברצינות, אתם לא מרגישים שמשהו כאן חסר כאשר יש חלום מהיר של הארי על וולדמורט, בלי הרקע על הנגלטון הקטנה ומשפחת רידל (דבר שלאחר מכן גם גורם להשמטה של הזיכרון של סיפור האהבה של וואנדרולו ומרופי, ובכלל תולדותיה של משפחת גונט בסרט השישי) ומה בדיוק פרנק עושה בתוך בית רידל, וחמש דקות מאוחר יותר כבר הם מתמקמים באליפות העולם בקווידיץ'. מה רע ליוצרי הסרט? הם חסכו עמודים רבים וכאילו לא לצורך. שיהיו השיקולים שלהם מה שיהיו, אבל אני פשוט רוצה לבכות כשאני מסתכל באחד מהספרים הכי טובים בסדרת הארי פוטר, ואולי גם הטוב מביניהם, ואני רואה יצירת אומנות שכזאת מעובדת לסרט גרוע. מה שהכי מעצבן זה שהקטעים שבהם היוצרים באמת לקחו את העלילו הכמעט מלאות מהספר, יצא להם מדהים! אבל חוץ מהעלילה הראשית, הם חיברו חצאי עלילות שלא קשורות ואיבדו את עצמם בניסיון להכניס את העלילות המסובכות הללו לסרט אחד, כאשר העלילות הללו חתוכות. חבל מאוד שלא הושקעה יותר עבודה כי הייתה מתקבלת התשובה - שני סרטים עם פחות קדרות ויותר עלילות משנה היו הופכות את הסרט הזה לסרט הכי טוב בסדרת הסרטים, וגם, על הדרך, הייתה מקרבת את הסרט למקור ומשפרת אותו.}