אלו החיים...וסיומם...

 

 

 

חברים , הייתי רוצה מאוד לספר לכם שנעלמתי בגלל דברים משמחים...

אבל לצערי לא כך הדבר.. 

אומנם התבקשתי לא לפרסם בפייסבוק 

אבל החלטתי שהבלוג שלי הוא ברשותי 

וגם קיבלתי רשות בכל זאת מרפי בעלי 

 

בלילה שלפני יום הבחירות ,

בעצם בשעות של לפנות בוקר בין ה-16- ל17 למרץ יום ג' האחרון 

השתנו לנו החיים....

אביו של רפי נפטר עקב סיבוך של דלקת ריאות 

אכן בריאותו הייתה לקויה והוא סבל במשך 19 שנים מדום נשימה בשינה 

אבל הוא תפקד די טוב  כשהוא מחובר ומסתובב בבית עם חיבור צינור משקפי חמצן לבלון חמצן

שהיה בבית במקום מרכזי , לאירועים הוא הגיע עם מה שהוא קרא "כלב" (בלון חמצן נייד) 

בלילה הוא השתמש במסכת לחץ חמצן -סיפאפ

כמובן שכל מחלה של שפעת או דלקת באיברי הנשימה הקשתה עליו

אבל מעולם זה לא היה  עד כדי כך שהיא גם סיכנה אותו.

 

במהלך השבוע הקודם הוא סבל מדלקת ריאות שלא אובחנה נכון ע"י הרופאים לצערנו 

ומצבו הלך  והחמיר  ,  ביום שני בבוקר רפי ואחיו ואחותו  שכנעו אותו ולקחו אותו לבית חולים

 

לצערנו  הרופאים לא טרחו  מיד להכניס אותו למחלקה בכלל  עד שעה מאוחרת בערב

גם לא הכניסו אותו לטיפול נמרץ כפי שכנראה היה צריך

 

הם רק אמרו לילדיו שמצבו מתייצב ושאין טעם שישארו , שיגיעו לבית חולים למחרת בבוקר ...

 

למחרת ב17 למרץ.. רפי היה אמור לנסוע בשעה 8 בבוקר לבקר את אביו 

כבר בשעה 6 בבוקר התקשרו אל אחותו שכדאי להם להגיע מהר כל האחים ביחד כי מצבו התדרדר

למעשה הוא כבר הלך לעולמו בזמן הזה , אבל זו הייתה דרכם להודיע בעדינות..

 

אחרי 20 דקות שהם נסעו.. רפי התקשר אליי מבית החולים והודיע לי  בבכי ש"זהו ..."

שעה מאוחר יותר נפגשנו אצל אמו בבית להודיע לה.. 

 

ההלוויה נערכה  רק יום למחרת כי חברת קדישא לא עבדו ביום הבחירות 

 

 בד"כ רפי הוא זה שאחראי על הקבורות וסידורי הקבורה במושב..

גם הפעם הוא סידר את הכל  מלבד בהלוויה עצמה

משערת שזאת דרכו להתמודד.. ככה הוא ..

מעדיף תמיד לעשות משהו ולא לשבת בחיבוק ידיים משתאה ..

 

היה כמובן עצוב וקורע לב.. 

והיום הייתה הקימה מהשבעה...

 

מלבד הסיבה שרפי לא הרשה לי לפרסם הודעה בפייסבוק 

אני משערת שממש לא היה לי חשק להיכנס למחשב  בכלל בשום דרך

 ולכן אני מתנצלת שלא ממש הגבתי ..

מה גם שכשניסיתי כן  להגיב הייתה  בעיה חמורה בתגובות בבלוגים ובמסרים אישיים..

אז אתכם הסליחה, מקווה לצמצם פערים בשבת הקרובה או מתי שיהיה זמן...וחשק.. 

 

באותו יום  עצמו הודעתי  על מה שקרה רק לשניים מחבריי לבלוגיה ולפייסבוק ..בלבד

באיזה שהוא מקום חשבתי שאולי הם יודיעו לאחרים ...

אבל לא קיבלתי שום הודעות השתתפות מאף אדם..

אז אני מבינה שהם לא שיתפו אף אחד בעניין..

בלי קשר שוב תודה להם על הניחומים והמילים החמות .

 

אני גם לא הודעתי את זה לאנשים מסוימים

מסיבות של חוסר רצון להוסיף להם עוד עול  , בגלל עניינים אישיים שלהם עצמם...

בכלל מי רוצה לשמוע דבר כזה..

אני במקרים כאלה לא יודעת את נפשי מרוב צער ורצון לחבק את האדם האבל  

זה מצב קשה

 

 

בקיצור  לנו זה היה שבוע ממש נאחס

ועכשיו שנגמרה השבעה מתחילים החיים האמיתיים

עם ההתמודדות עם אמו של רפי , שאביו השאיר מאחור 

 אני מאחלת לה כל הטוב שבעולם , אישה מדהימה , אמיצה  ונפלאה ,

שקלטה הכל ולרגע לא איבדה את זה 

אני גאה בה כל כך! 

המזל שלנו שכולנו (כל הילדים שלה , הכלות והחתן )

גרים במושב וכמובן שנעשה הכל לעזור לה  ואחד לשני בהמשך !

מקווה שלא נאבד את זה יחד עם האובדן 

אושר 
מילים: ויניסאוס דה מוראס
לחן: אנטוניו קרלוס ז'ובים
תרגום: אהוד מנור



העצב אין לו סוף, 
לאושר יש ויש. 
אושר הוא נוצה קלה ברוח 
שרגע מעופפת באויר - 
על כנף הרוח, 
נשאת עד שתנוח, 
קלים חייה וקצרים כמו שיר. 

אושר הוא דבר חולף 
וכבר איננו, 
כמו האשליה של קרנבל. 
עובד איש בפרך, 
לרגע של פרח. 
פושט יד, עני והלך 
הם עכשיו נסיך ומלך. 
הנה, הנה הם שם על אם הדרך, 
שלושה ימים הכתר לראשם. 

העצב אין לו סוף, 
לאושר יש ויש. 
אושר הוא כמו אגל טל בדשא, 
שקוף ומתנוצץ באור חמה. 
זוהר בדשא, 
בכל צבעי הקשת, 
יורד כמו דמעה בנשמה. 

 

 

 

 

 

ניסים חמי היקר

 

לאחר אבי שנפטר לפני 19 שנים

אתה היית לי אבי השני

 

ביום הולדתך האחרון , איחלתי לך נחת ... מהילדים מהנכדים ומכולם

אבל לא העליתי על דעתי את האפשרות שתנוח על משכבך לעולם

 

איש חכם , בר דעת , שטמון בו ידע נרחב

איש חידות ובדיחות  עם חוש הומור רב

 

היית שנון וקצת ציני בדרך משעשעת

ואתך להתווכח היה צריך לדעת 

 

אותנו כאן השארת מאחור

עם לב פתוח ובור שחור

 

נשתדל לחזק את לבנו עם זכרונות יפים אודותיך

ותמיד תמיד נזכור את מילותיך ועצותיך

 

...כבר לא תספר לנו מההתחלה

"פעם כשאנחנו היינו בתעלה"....

 

....כבר לא תתבדח שוב על המצב

ולא תספר על תחילת דרכך במושב....

 

....כבר לא תשתף אותנו בכל קורותיך 

על דברים שקרו לך בצעירותך....

 

.....כבר  לא תחייך לנכדיך האוהבים

לך על משפחתיות ושמחת חיים ,תודה אנו חבים!

 

בזכותך ובזכות רעייתך המסורה כולנו כאן ביחד

כי רק הצלחה בחינוך גורמת למשפחה להישאר מאוחדים בנחת

 

אליך נתגעגע ,ותמיד נזכור אותך

בכבוד, בהערכה ,באהבה , צביה , כלתך 

 

יהי זכרך ברוך