איך הזמן טס כשנהנים

כבר הספקתי להגיע לשבוע 27 ומתחילה להריח את הסוף.

לפני 3 שבועות עשיתי סקירת מערכות שניה. החוויה היתה מאכזבת למרות שבבדיקה הראשונה אצל אותו רופא הייתי מאוד מרוצה. הפעם הוא היה חסר סבלנות ופחות נחמד, ואפילו תמונה אחת לא קיבלתי.

נכנסתי להסטריה קלה כשהוא טען שלא ניתן לראות  טוב בגלל מבנה דופן הבטן (בקיצור, קרא לי שמנה) אבל באותה נשימה אמר שראה את כל מה שצריך לראות ושהכל תקין ושהעוברית הקטנה שלי מושלמת.

יום למחרת התייצבתי כבר אצל רופא הנשים שלי שאמר שאף רופא לא היה נותן לי מסמך שבו כתוב שהכל תקין אם הוא לא בטוח בזה במליון אחוזים וחסך לי את הדילמה אם לעשות סקירה נוספת בפרטי או לוותר (מה שהיה עולה לי 2400 ש"ח).

לא שלא קבעתי תור לסקירה כזאת, אבל ביום של הסקירה הצלחתי להחליק וליפול בעבודה אז את הערב ביליתי במוקד של קופת חולים במקום בסקירה. ונחשו מה? יום למחרת זה קרה שוב.. כזו אני, מוכשרת. "הרווחתי" 4 ימי מנוחה בבית על חשבון ביטוח לאומי :-)

הספקתי גם למכור את הרכב ולקנות אחר, קצת יותר חדש, הרבה יותר גדול ומרווח, ועכשיו אין לי בעיה של "איזו עגלה לעזאזל תיכנס לתא המטען הפצפון הזה". נשארתי עם הבעיה של איזו עגלה לקנות.. 

חשבתי שאני די סגורה על עגלה, אבל החלטתי לעשות עוד סיבוב ולקחת איתי את אמא ואת גיסתי כדי שייעזרו לי מנסיונן, מה שרק בילבל אותי יותר. יש מבחר כל כך גדול וכל כך הרבה פרמטרים שצריך לקחת בחשבון שאין לי מושג מה לעשות.

דבר ראשון, יש את ההתלבטות של "עם אמבטיה/בלי אמבטיה". אני יולדת בשיא הקיץ, אין שום ייתרון באמבטיה סגורה, אין רוחות או גשמים וממש לא בא לי לבשל אותה שם בפנים. מצד שני, אמבטיה נותנת תחושה שהילדה יותר מוגנת. וביננו, זה גם יותר יפה :-)

אחר כך צריך לקחת בחשבון דברים כמו משקל ונוחות קיפול, וכמובן הטיולון. ממש לא בא לי להשקיע עכשיו בעגלה יקרה ואחרי חצי שנה אני ארצה לקנות טיולון אחר כי אגלה שמה שקניתי מסורבל מדי, ומבדיקה שערכתי גיליתי ש 80% מהבנות מחליפות את העגלה היוקרתית בטיולון פשוט.

גיליתי גם שיש את האופציה של השכרת עגלה עם אמבטיה למספר חודשים. את הכסף שאחסוך אשקיע בטיולון טוב שישמש אותי לשנים הבאות.

העגלה היחידה שעונה על כל הצרכים שלי עולה בערך פי 2 יותר מהתקציב, אז בינתיים אני מחפשת אחת כזאת יד שניה במצב מצויין. 

חוץ מזה לילדה יש כבר בגדים עד גיל שנה בערך כי אמא שלי (וגם אני קצת) לא מפסיקה לקנות, אני התחלתי לגדול וכבר אי אפשר לפספס את ההריון, גם המשקל עלה טיפה (2 וחצי קילו מההתחלה, גאה בעצמי), ובגדול, כולם מסביבי מתחילים להתרגש ולהתכונן. כי ביננו, שלושה חודשים עוברים מהר מאוד..

אתמול עשיתי את בדיקת הסוכר המפורסמת.. (50 ג' של גועל נפש מרוכז), בערב הגיעו התוצאות, דקה אחרי זה הרופא שלי מתקשר אלי- את הולכת עוד השבוע לעשות את ההעמסה. (100 ג' של גועל נפש). אז מחר אני מתייצבת בקופת חולים ומתפללת ביני לבין עצמי שלא יגלו לי סכרת הריון כי הדיאטה היא בלתי אפשרית מבחינתי. סוכר ופחממות הם חבריה הטובים של כל אישה בהריון ובמיוחד שלי ואני לא יודעת איך אני אשרוד את זה.

אחרי החג מגיעה המחליפה שלי לחופשת לידה (שלדעתי תהיה גם מחליפה קבועה, אבל אני אתמודד עם זה כשיגיע הזמן) וזה הופך את הכל לעוד יותר אמיתי.

האחיינונים שלי מתרגשים ולא מפסיקים לדבר עם הקטנטנה, מלטפים לי את הבטן ושואלים כל שעה וחצי מתי היא מגיעה. שליו, שכבר בן 7 (רק אתמול הוא נולד) קורא כל שבוע על התקדמות ההריון ומגיע אלי עם שאלות לגבי בדיקות שעשיתי או לא עשיתי, ואפילו התעניין אם אני מתכוונת ללדת עם אפידורל או בלי אפידורל.

כרגע משתדלת לא לחשוב רחוק מדי (מתה מפחד מעניין הלידה), ומתמקדת בבדיקה מחר, שאני מקווה מאוד שתהיה תקינה. 

עדכונים בהמשך :-)