עלילותיו של צב
(לא מבוסס על סיפור אמיתי)
על הר נישא בגובה רב
הרחק הרחק מכל אזור מיושב 
בין שני עצים שהוא מאד אהב 
בשקט ובשלווה שכן לו - צב. 
כל בוקר הוא קם, נשא למרום את עיניו
ובלחש- נשא תפילה אל אלהיו 
אחר כך ניגש אל העץ הקרוב ואסף את עליו 
והתיישב לאכול, שלא ימות מרעב
את רוב יומו בילה בטיולים במרחב
את ראש ההר הוא חרש ממזרח למערב 
יום אחד, אל מקום חדש לקחוהו רגליו
והוא נדהם לגלות את מה שראה תחתיו 
בשעה שהשפיל עיניים אל הגיא שלפניו
הוא ראה מחזה שבלבל את חושיו 
כדי להיות בטוח ולא להישאר מאוכזב
הוא נטל את המשקפת שקיבל מהוריו 
מבט אחד אישר לו את אשר ראו עיניו
צבה נפלאה עם שריון מוזהב
ליבו הלם בחוזקה ורעד עבר באיבריו 
הוא הביט שוב ושוב וחש מאוהב 
בלי לחשוב הרבה, אסף מהר את חפציו 
אל תוך תרמיל אותו נשא על הגב
ולראשונה אחרי שנים רבות את מקומו עזב
נחוש ללכת אחר ליבו ותחושותיו 
עברו לילות וימים , חורף וסתיו 
עוד צעד ועוד מאמץ, הגוף כבר כאב
אך צבנו לא ויתר, כמחפש אחר זהב 
והנה בא היום, הוא הסתכל לאחוריו
הוא עומד בגיא וההר נישא מעליו
בתחושת סיפוק וגאווה הרים את ידיו 
וצעק לשמיים, אכן, אין כמוני צב!
אך איה הצבה עם השריון המוזהב 
זו שלשמה הוא יצא אל המסע של חייו?
הוא חיפש וחיפש ולא מצא עד עכשיו... 
התכנס בשריונו וליבו כה נעצב 
ישב לו הצב וחשב וחשב
מה עליו לעשות עכשיו?
האם יעלה חזרה לביתו שם ימשיך את חייו
או שמא , ימשיך בחיפושים אחר אהובתו עד סוף ימיו?... 
ואתם ילדים חברים- מה לדעתכם יעשה הצב?
אשמח שאת תשובותיכם תעלו על הכתב! 
סיפור זה נכתב בשעת "מוזה" בלתי ניתנת להסבר...
אזהרה: יתכנו תופעות דומות בעתיד! 
תראו איזה יופי! מנורה כתבה המשך לעלילותיו של הצב!