מעשה ברבי עקיבא ורבי אלעזר ורבי אליעזר ורבי ששון ורבי שמחה ורבי יוסף בעל הנס ורבי שמעון בעלה של רינה ורבי יהושע ורבי בוריס שהיו מסובין בבני ברק והשוו את המצב במצרים למצב בסוריה.
אמר רבי עקיבא: "קראתי כי בסוריה נהרגו מאות אנשים לא עלינו, אך נראה שלא היה בהם יהודי אחד".
אמר רבי אלעזר: "ואני קראתי כי במצרים נהרגו מאות אנשים לא עלינו, אבל לא רק שלא היו ביניהם יהודים אלא שרבים מאותם הרוגים היו שונאי ישראל"
אמר רבי אליעזר: "אינני אוהב את כיוון השיחה הזה. קוראי הבלוג עלולים לראות בנו גזענים ולהדיר עיניהם מאיתנו!"
הסכים איתו רבי ששון והוסיף: "לא רק זאת, אלא ששמעתי שקוראי הבלוגים אוהבים חדשות טובות וברור כי הרג אנשים (אפילו אם אינם יהודים) אינו יכול להיחשב לחדשות טובות. הבה נשיח בחדשות טובות"
הסכימו כל הרבנים עם רבי ששון והחלו לחשוב על איזה חדשות טובות ניתן לדון. שתקו וחשבו, חשבו ושתקו עד שלפתע שאל רבי שמחה: "האם שמעתם על הקיצוץ בקצבאות הילדים?"
שאל רבי יוסף בעל הנס: "כיצד יכול קיצוץ בקצבאות הילדים להיחשב כבשורות טובות?"
אמר רבי שמעון בעלה של רינה: "אם ירדתי לסוף דעתו של מכובדי רבי שמחה, רומז הוא לכך שהקיצוץ בקצבאות הוא בחזקת 'חבלי משיח' המבשרים את בואה של הגאולה – כלומר נפילתה של מפלגתו של לפיד וחזרת ש"ס ודגל התורה למקומם הטבעי בממשלה"
התפלאו הרבנים על הנאום הארוך של רבי שמעון ועל בקיאותו בפוליטיקה ורבי יהושע שאל בקול רם את מה שכולם חשבו: "גם אם נניח שאתה צודק, כיצד אלה יכולות להיות חדשות טובות בהתחשב בכך שנתניהו יישאר ראש הממשלה?"
השתתקו כל הרבנים לזמן ארוך יחסית עד שהבלוגר התחיל לחשוש שמא יסתיים הסיפור לשבת בטרם עת ובטרם יגיעו לנושא כשלפתע קרא רבי בוריס: "יש לי חדשות טובות! בשבוע הבא מתחילה שנת הלימודים!"
אמר רבי עקיבא: "אכן סיום החופש הגדול הוא חדשות טובות להורים שהתעייפו כבר מהחופשה הארוכה, אבל אינני בטוח כי ילדינו יסכימו עם כך. ייתכן מאוד שהם יראו בבשורה הזאת בשורה לא טובה כל כך."
שאל רבי אלעזר: "כיצד זה ייתכן? כשאני הייתי ילד תמיד אהבתי ללמוד ואני בטוח כי כולכם תסכימו איתי שלימודים – ובלבד שמדובר בדברי תורה – הם הדבר הטוב ביותר שיכול לקרות לילד יהודי!"
הנהנו הרבנים בהסכמה ורבי אליעזר אמר: "זכורתני שכילד שובב נהגתי לעשות מעשי קונדס רבים. פעם אחת גדשתי את הסאה בכך שהחלפתי את כפפותיו של אבי בכפפותיה של אמי וכעונש נגזר עליי לא ללכת לחדר במשך שלושה ימים! אלה היו שלושת הימים הקשים ביותר בחיי!"
אמר רבי ששון: "ואני זוכר שכילד התחצפתי פעם לאחותי הגדולה ונענשתי בכך שלא אלך לחדר במשך ארבעה ימים! התחננתי בפני אבי ואמי ולבסוף הם הסכימו להמתיק את עונשי לכך שלא אכין שעורי בית במשך שלושה ימים!"
אמר רבי שמחה: "ואני דווקא הייתי ילד למופת וכפרס על כך שלא התחצפתי ולא עשיתי מעשי קונדס שלחו אותי ההורים לישיבה גם במהלך החופשות"
אמר רבי מאיר בעל הנס: "סיפורים מאוד יפים יש לכם, אך זכרו נא כי גם ככה נתוני הצפייה בבלוג אינם מרשימים ואם נתחיל להפיץ פה שקרים ינוסו על נפשם גם מעט הקוראים שנשארו"
אמר רבי שמעון בעלה של רינה: "רינה אשתי סיפרה לי כי בלוגים מלאי שקרים הם דווקא פופולאריים למדי!"
אמר רבי יהושע: "אני מצטער מאוד, אבל נשמע לי כי סיפור זה שקרי הוא! לא סביר שיימצאו שקרים בבלוג כלשהו!"
אמר רבי בוריס: "חברים, הבה וננסה להתמקד. הנושא הוא כפי הנראה השבת האחרונה לפני החזרה ללימודים ואנו צריכים פשוט לומר כמה משפטים על כך ואח"כ נוכל לפרוש לעיסוקינו."
הסכימו כל החכמים עם דברי הטעם של רבי בוריס והתייעצו ביניהם עד שמצאו את הדברים הנכונים לומר.
אמר רבי עקיבא: "ואהבת לרעך כמוך זה..." עצרו אותו חבריו ורבי ששון אמר: "ברכות לכל ההורים לרגל חזרת ילדיהם ללימודים ולתלמידים – אל ייאוש: חופשת ראש השנה היא במרחק של שבעה ימי לימודים בלבד!"
מוסר השכל: ימי הלימודים הם רק אתנחתא בין החופשות
שבת שלום!
והרשומה המומלצת – שקיעה – בבלוג של shi1957