מסתובב בבלוגייה שרביט חדש המוקדש לצילומים.
אני לא זוכרת מי הגה אותו. האם היה זה עופר ידידנו או אולי בלוגר חביב אחר?
כך או כך, יזקף לזכותו של ההוגה שהצית בי את הרצון להעלות רשומה חדשה בבלוגי.
מאידך, מבקשת סליחתו על שאינני ממלאה באדיקות אחרי ההוראות שנתן ....
הצילומים אינם שלי, אבל קשר אישי לי לפרויקט ולצלם מיכה רגב.
בעלי עין חדה יזהו פריט או שניים שכבר הובאו כאן בעבר בהקשרים שונים ואני מקווה שעובדה זו לא תחבל בהנאתם.
ועכשיו נפנה לתצוגה:
האוסף בתמונה שבראש הרשומה, תחילתו תמיד בהתלבטות והתבוננות, בחירה ובדיקה
תחילתה של עבודה
כאן מתמזגות שתי אהבות: האחת לציור והאחרת - לספרים
ואם חששתם שיגרע מקומה של האהבה לתקשורת שבמחשב על שלוחותיה, אין מקום לדאגה. גם לאהבה הזאת יש סביבה ידידותית ונוחה שמזמינה התמכרות שלא תמיד רצויה.....
והנה האהבה שימיה ארוכים כמעט כימי חיי. אמנם בשנים האחרונות מוקדשת לה תשומת לב פחותה מאשר בעבר אבל פינה חמה ורגשית שמורה לה בלבי. מעת לעת אני נגשת לכלי הנהדר הזה ומלטפת אותו לצלילי באך או "ל`אליס" של בטהובן.
ומה אפשר לומר על המתנה הזאת? רק איחולי אושר ובריאות ולהוסיף ליתר בטחון:
"בלי עין הרע"...
והבית שאוגד בתוכו סיפורים וקורות חיים וכל פינה בו מדברת - הוא אהבת נוספת שלי
ולאחר ההצצה ההגונה והרחבת הצוהר, אני לא מתכוונת להוסיף מלה על הצילום הזה...