Tioga Pass הינה הדרך היחידה הנכנסת ליוסימיטי מצידו המזרחי והיא ממש דרך יפהפיה העוברת בחלקה הגדול בינות יערות עצי מחט גבוהים, עצי סקוייה ענקיים, פסגות גרניט שגולפו בתקופת הקרחונים, ואגמים מרהיבים ושקטים. הקטע הגבוה ביותר בדרך זו מתחיל בסביבות אגם Mono Lake ונמשך עד כמעט לכניסה המזרחית של יוסימיטי. קטע זה הנמשך לאורך של כמעט 18 קילומטרים נחשב לקטע הגבוה ביותר למעבר מכוניות (3,031 מטרים) בקליפורניה והנוף הנשקף ממנו מהמם. כשנוסעים לכיוון הפארק כל הדרך מצידה השמאלי ירוקה ומרהיבה בצבעיה, Lee Vining Creek זורם למטה ומוביל את המים שעדיין זורמים ממרומי ההרים שממעל (תוצאה של רצועות צרות של קרח שנמס לאיטו למרות שאנו נמצאים כבר בסוף הקיץ) לשני אגמים ומשם היישר לMono Lake.
זו דרך שאני בהחלט ממליץ לכל מטייל להתנסות בה. נדרשת כאן זהירות רבה משום שזו דרך מאד מפותלת ובמיוחד בקטע שהיא יורדת ממרומי ההר לכיוון Mono Lake רצוי אפילו להוריד את המהירות ולהזהר. קיימות נקודות עצירה רבות לכל אורכה וניתן לעצור בם ולהתבונן בנוף המרהיב שנשקף מלמעלה. אה... כן, אל תשכחו כמובן את המצלמה, יש כאן המון המון מה לצלם.
הקליקו על התמונות להגדלה
לאחר שעזבנו את סביבת Mono Lake החילונו בנסיעה מעלה לכיוון יוסימיטי פארק כשהנוף הנשקף למולנו מרהיב ומדהים. ג'ייקוב נהג וממש הדהים אותי בריכוזו בכביש ושליטתו בהגה, ממש להתגאות. בזכותו יכולתי להתרכז בתיעוד הנופים המרהיבים שבדרך.
עצרנו לרגע ליד אחת מנקודות הציון שבדרך ואשר מפרטת את נתיב הכביש עד להגעתו לאגם. ממש מדהים איך האחראים על האזור חשבו על כל פרט ופרט ודאגו לאינפורמציה הנדרשת להכרתו.
כך נראה אפיקו של הLee Vining Creek הזורם למטה בדרכו לשני האגמונים הקטנים בדרך ולאחר מכן ל Mono Lake. בתמונה התחתונה ניתן להבחין במפל שמלמעלה נראה קטן ( בטוחני שהוא די גבוה) כשהמים זורמים במורדותיו ומגיעים אליו כאמור ממרומי ההרים בהם עדיין קיימות רצועות קרח שמפשירות לאיטן עקב הקור ששורר שם, ממש מדהים לחשוב שאנחנו נמצאים בסוף הקיץ ובמרומי ההרים קר, אמא טבע במיטבה!
הגשר כפי שהוא נראה מנקודת מיצפה הממוקמת בצידו של הכביש נראה כאילו מודבק לצלע ההר ונתמך משני צידיו בקירות בטון עבות ושני עמודי פלדה באמצע. צורת בנייתו מאד מעניינת. קיימים עוד שני גשרים כאלה בהמשך הכביש.
האגמון הראשון בו פגשנו בדרכנו היה Ellery Lake שמימיו הירוקים ממש מרהיבים ומעידים על כך שהוא אינו עמוק במיוחד. נראה שהוא מכיל ירקת רבה ומכאן גם צבעם של המים. ראיתי מספר מבקרים מתרחצים במים האלה ואיני בטוח שהמיים האלה ראויים לרחצה, אני בכל אופן מוותר על התענוג הזה.
האגם הבא עימו נפגשנו בהמשך הדרך צפונה נקרא Tioga Lake. זהו אגם יותר גדול מקודמו והמיים בו הרבה יותר עמוקים, זו גם הסיבה העיקרית שהם יותר כחולים. איך שר פעם שלום חנוך "מה שיותר כחול, יותר עמוק" את שמו של השיר איני זוכר כבר אולם מילותיו ולחנו הידהדו בראשי כשעמדתי על גדתו של האגם ותיעדתי.
כעבור מספר קילומטרים נוספים הגענו לכניסה המזרחית של יוסימיטי שמהווה למעשה את הנקודה הגבוהה ביותר בקליפורניה, השלט אינו משקר וניצב שם כהוכחה. כמובן שנוצר שם מעין תור קטן בכניסה משום שכל מבקר חפץ להנציח את המעמד במצלמתו ונדרשנו להתאזר בסבלנות.
מפת הציר של Tioga Pass עליו נסענו בדרכנו חזרה ליוסימיטי.
צירפתי גם סירטון בן שמונה וחצי דקות המתאר את הכביש הנהדר הזה בליווי שירים של החיפושיות להנאתכם:
הטיול לMono Lake הסתיים כאן וכך בא גם לקיצו יומנו השני ביוסימיטי. ההנאה היתה גדולה ולכן הזמן טס יותר מהר ממטוס. חווינו אתרים מעניינים ולמדנו רבות על אזור Mono Lake, הטופות ו- Panum Crater. חזרנו למלוננו בסביבות השעה שש בערב עייפים אך מבסוטים. מחר נבקר במספר נקודות ב- Mirror Lake ועל כך ברשומות הבאות.