אני כל כך רוצה עוד ילד, עוד ילד מתוק, האמת אני רוצה ילדה מתוקה, מקסימה כזאת, חייכנית. אני רוצה אחות לאריאל שלי, הילד המדהים שלי, הכל כך מקסים, עם שמחת חיים שכזאת. הבעיה הכי גדולה היא, אסור לי, אסור לי להיכנס להריון, זה מסוכן לי לבריאות, כי הריון מלא בהורמונים, ואצלי הורמונים הם מזון לסרטן. לכן אסור לי, לא משנה כמה אני ארצה, גם אם אני ארצה לאמץ, אני לא יכולה, לא יאשרו לי את זה. אני כל כך רוצה גם לצאת לנופש, לנסוע אולי לצפון, לצימר מפנק. אולי לטוס לאילת, אבל הרצון הכי גדול שלי זה לטוס לחו"ל, אבל נחשו מה, גם זה אסור לי. כי מאז שחליתי, חוץ מפעם אחת שנסענו לנתניה לנופש, אגב מומלץ בחום, יש להם חוף מקסים. אז מאז שחליתי אני מבלה בנופש, אבל ישר אחר כך מהמלון כמעט, ישר לחדר מיון. הפעם האחרונה שאני נסעתי לאילת, זה היה עם חברותיי למחלה, שאגב אז עוד הייתי עם חברתי המקסימה עידית אבן חן, שלצערי הרב כבר נפטרה מאז. אז בנופש הזה נהנתי, ראיתי מופע שהפעים את ליבי, ועצר את נשימתי, נסענו גם למצפה התת ימי, הגענו לשם, מזמן לא הייתי במצפה, אני זוכרת כשהייתי עוד נערה, נסעתי עם המשפחה לשם. כאן נהנתי מאוד, אבל חזרתי, תוך יומיים בקושי, ואני בבית החולים במיון, צועקת את נשמתי לשמיים. כאבים חדים, המפלחים את גופי. לכן, כמה שאני רוצה לנסוע, לטוס, אני לא עושה זאת, ואנחנו זקוקים לזה נואשות, במיוחד בעלי, הוא חייב את הנופש הזה לעצמו, אנחנו חייבים לעצמנו קצת כמה רגעים של שקט, של חסד, אבל אי אפשר.
יש עוד כל כך הרבה דברים שאני רוצה, אני מאוד רוצה כבר לחזור לעבודה. אז נכון שהתרגלתי לשגרה הזאת, שאולי לעתים זה נחמד, אבל כמה בן אדם יכול לשכב בסלון שלו ולראות טלוויזיה ולא לעשות דבר. עבודה זה כיף, זה לפגוש אנשים, לצחוק, זה להנות. אני כל הזמן חולמת שאני חוזרת לעבודה, בחלומי אני אפילו מאחרת לעבודה, דבר שלא קרה לי מעולם, כי אני תמיד הקדמתי, לא משנה לאן הייתי צריכה להגיע, אני תמיד הקדמתי. זה הדבר שאני רוצה בעולם, להרגיש שאני שוב שווה משהו, שאני קיימת ואני לא סתם עוד רקע בחיים שלי. אני לא מלקה את עצמי, אלא אני רוצה להדגיש לך, את בת ה-25, או את בת ה-20, לכי להיבדק, אל תקשיבי לרופאים שאומרים לך, מה את עושה פה, את בכלל לא אמורה להיות כאן, את מאוד צעירה. לצערי הרב, רק השבוע אני שמעתי על בחורה מקסימה בת 27, שחולה בסרטן, ולא, היא לא גנטית, בדקו אותה. סבתא שלה אומנם חלתה בסרטן אבל עדיין לא מצאו גנטיקה. שתביני, לסרטן השד אין גיל, הוא לא בודק תעודת זהות בכניסה, תתפלאי הוא גם לא מסתכל למטה כשהוא בא, כי לסרטן השד אין גם מין, אז נכון שאולי זה יחסית נדיר שיש לגבר סרטן השד, אבל כן, גם גברים עלולים לחלות בזה.
אני מבקשת ממך ללכת להיבדק, כי אין דבר חשוב יותר מהבריאות שלך. בין אם את אמא או לא, עדיין חשוב שתיבדקי, כי לעולם את לא יכולה לדעת, כי גם אם הכירורג אומר לך שהוא לא מרגיש כלום, זה עדיין לא נגמר בזה, לכן מומלץ לשלב עם הבדיקה גם בדיקת אולטרה סאונד שד. את תמיד דואגת לבריאות המשפחה שלך נכון? בין אם את נשואה ובין אם לא, בתור ילדה בטח דאגת כשאמא שלך הרגישה קצת לא טוב. גם היום אם היא קצת מרגישה לא טוב, את מבקשת ממנה ללכת לרופא, אז תעשי כמו שאת מבקשת, לכי להיבדק. בכדי שאת כן תוכלי להביא עוד ילד, שתוכלי לטוס מתי שבא לך, שהתענוגות האסורים היחידים שיהיו לך זה קוביית שוקולד מדי פעם. תני לעצמך מתנה, כירורג שד פעם בשנה. את עושה לאוטו שלך טסט פעם בשנה נכון? הרי חשוב לדאוג לבטיחות הרכב, כי הרי איך תסעי ככה ברכב, זה מסוכן. ככה מסוכן לנהוג ברכב הכי חשוב בעולם, הגוף שלך, ערנות, מודעות עצמית, מביאה לתוצאה אחת טובה, הבריאות שלך. לכן בבקשה, תדאגי לו.
