את יומינו השלישי ביוסימיטי בילינו ב Mirror Lake. השלולית הענקית יבשה לגמרי וזו הזדמנות נפלאה לחזות בתצוגה הגיאולוגית שמרכיבה את כל האתר כאן.
אחד הנופים המרהיבים בדרכו של כל מטייל במעלה הדרך לMirror Lake הוא כמובן אפיקו המרהיב של Tenaya Creek השוכן לכל אורך הדרך שבעונה הרטובה מלא במים הזורמים במורדותיו ומתנקזים אל המרסד ריבר. השנה בגלל שהגענו ליוסימיטי בסוף הקיץ מצאנו את הנחל יבש לחלוטין ובכך ניתנה לנו ההזדמנות לחזות בצורתו הגיאולוגית באופן יסודי.
השעה הטובה ביותר לביקור והמאפשרת צילום נהדר היא כמובן שעת הבוקר המוקדמת כשהאויר צלול וקריר והאור אחיד. השמש אמנם הפציעה אולם עדיין לא נמצאית בשיא זריחתה וכך האור אחיד ואין ניגודים שיערימו קשיים על הצילום ויאלצוני לתמרן ולתקן את התמונות אחר כך. מספר המבקרים בשעה כה מוקדמת אפסי, ראינו עוד שלושה אשנים שכמונו נהנו מהשקט הפסטורלי והקרירות באויר.
באפיקו החרב של הנחל ניתן לחזות בסלעים ענקיים בעלי צורות וגוונים שונים נחים בתחתיתו וכך ניתן להבין איך למעשה זורמים המים, מה מכוון אותם, מה עומקם במיוחד ליד כל אותם סלעים ובאופן כללי מה עומקו של הנחל שבעונה הרטובה מלא וכל מה שניתן לראות זה את פני המים הזורמים בשאון באפיקו.
הצמחייה משני צידיו עבותה וירוקה ומכילה מספר רב של עצי מחט, שיחים ועשבים. מפאת העונה המאוחרת לא נראו כאן פרחים רבים אולם בטוחני שבאביב כל האזור כאן פורח ומלא בצבעים מרהיבים. פה שם קיימות כמה שלוליות שמפאת הצל שורדות את ההתאיידות ולכן הצמחייה בסביבתן יותר ירוקה ואם לקחת בחשבון שרוב הדרך לאגם מוצלת היטב אז אין פלא שהאזור ירוק ברוב ימות השנה.
הקליקו על התמונות להגדלה
הדרך ל Mirror Lake הינה למעשה כביש סלול לאורך של קילומטר וחצי המוביל את המטיילים מתחנת השאטל עד לשלולית הגדולה שניקראית "אגם". הכביש מוצל בעזרתם האדיבה של מאות עצי מחט המזדקרים משני צידיו ומשרים את צילם עליו, ממש נפלא לטייל בצל הרחק מקרני השמש הלוהטות. החוויה גדולה יותר כשמטיילים עליו בשעות הבוקר המוקדמות וניתן גם לפגוש בדרך איילות שמלכחות עשבים ועלים, ציפורים מרהיבות שמשמיעות את זימרתן השמחה כאילו לברך את המטיילים בברכת "בוקר טוב" וסנאים שמתקרבים ומחכים לנדבות אוכל. ממש אוירה נהדרת ומעט מסתורית של טיול בוקר מוקדם ביער.
אחד השיחים שראינו בדרך נראה כשיח רגיל עד שהתקרבנו מעט אליו. בין ענפיו ועליו נגלו לנו פירותיו וצורתן המוזרה ריתקה אותי אליו במשך מספר דקות. ניסיתי לזהות אותו מטיולים אחרים בהם חזיתי בשיחים דומים אולם אינני בטוח בזיהוי ולכן השארתי את מלאכת הזיהוי לעננת שאולי תוכל לעזור לי בכך.
אין לתאר במילים את ההנאה מצעידת בוקר על דרך כה מוצלת וקרירה, שקט פסטורלי והאזנה לקולות הטבע. ציפורים מקננות במעלה העצים הגבוהים מצייצות כאילו לומר לגוזליהן: "מיד מגיע האוכל" וגורמות לנו להרים ראש מעלה ולהתבונן בהם. התנועה על הציר אפסית ולמעט מספר קטן של משכימי קום שכמונו הכל כאן שקט, ממש צעדה מעניינת ומהנה.
במקומות ממש בודדים בתחתית הנחל עדיין קיימות מספר שלוליות מים שבעקבות הצל נמנעה התאיידותם. הצבעים המרהיבים מעידים על המינרלים בתוכם והשפעתם על הסובב, בנוסף לכך הם משמשים כמקורות שתייה לחיות כאן.
גושי סלע ענקיים ניצבים לצידי הכביש כאילו להזכיר לנו היכן אנו נמצאים. זו ממש תפאורה הולמת לאזור ומוסיפה עניין רב ומגוון. הדרך זרועה בגושים כאלה לכל אורכה המשלימים את התפאורה בצורה נפלאה.
אפיקו של הנחל יבש לחלוטין ומסמל על כך שאנו נמצאים בעונה היבשה ביותר כאן ביוסימיטי, זהו סוף הקיץ. באופן כזה מתאפשר לחזות במרכיבי האפיק המכיל חלוקי אבנים בגדלים וצורות שונות דרכם זורמים כאן המים בחורף לעבר נהר הMerced למטה. אבני הנחל מצטיינות בצורתן העגולה והחלקה אותה יצרו המים בזרימתם במורד וצבעיהם משתנים בהתאם למינרלים הנמצאים במים.
במקומות מסויימים גושי הסלע שקועים ברובם בתוך המים וניתן להבין עד כמה הנחל עמוק בקטעים אלה, הזרימה כאן בעונה הרטובה עזה ביותר וזה ממש מדהים להיווכח בחוזקם של הגושים הללו ששרדו את הזרימה העזה במשך עשרות ומאות שנים ונשארו עומדים על כנם, המים גרמו לקצוותיהם להיות חדים ביותר והסכנה לרחצה בהם גדולה ביותר (מי מתרחץ כאן?)
המצלמה עבדה רבות ומאות תמונות צולמו כאן. צורתם המרהיבה של אבני הנחל וגושי הסלע הענקיים סיפקו מראות נהדרים, לא כל יום יוצא לי להגיע ליוסימיטי בעונת השפל, מראה הנחלים ומרכיבם עיניין אותי במיוחד השנה. ברשומה הבאה אתאר את השלולית או אם תרצו האגם שמושך אליו מספר כה גדול של מבקרים מידי שנה.