את הרגעים המרגשים בחיי איני רוצה לשכוח.
אחד מאלה היה בהצגה "התשמע קולי"!
צירוף של השם שתמיד נקשר לעולם באילן רמון ז"ל...
השירים של אריק איינשטיין שרק עזב אותנו לפני שבוע...
http://www.youtube.com/watch?v=gP6PS-poyMg
הנושא ! הנושא החשוב הזה!
עם רגשות אין מתווכחים!!!
הייתי מצומררת בכל גופי במהלך כל ההצגה
דמעות זלגו מעיני.
האולם היה מלא בתלמידים וצוותי בתי"ס.
לכל אלה שאינם מצויים בתחום החינוך חשוב לציין
שהנושא השנתי שנבחר הוא "האחר הוא אני" "קבלת השונה".
במסגרת סל התרבות נבחרה ההצגה הזו לדבר אל ליבם של הילדים.
מאז ומתמיד חיפשתי משמעויות להצגות תיאטרון.
משהו שיעורר מחשבה כשעוזבים את האולם.
משהו שיהדהד עוד ימים רבים, שיעסיק את המחשבות
שיעורר שאלות ויגע ברגש.
כזו היתה ההצגה "התשמע קולי".
מפגש מרתק בין שחקן חרש ובין שחקנים שומעים. אנה היא ילדה חירשת המבקשת לממש את חלומה, וללמוד בבית ספר לאומנויות.
בדרכה יהיה עליה להתגבר על פחדיה, ובעיקר על פחדי הסביבה ודעות קדומות ולהילחם על מקומה בעולם, שבו כולם שומעים, אך מעטים מקשיבים.
בתוך מארג אומנותי המשלב שחקן חירש-אילם ושחקנים שומעים, במרחב של אנימציה, מחול, שירה ונגינה מצליחה אנה ליצור קבלה הגשמה והקשבה.
"התשמע קולי" זכתה בפרס ההצגה, המחזאי והשחקנית בפסטיבל חיפה להצגות ילדים 2013
מחזה ובימוי: גדי צדקה
יעוץ אומנותי: דדי בראון
מוסיקה: ארז יולביץ`
תפאורה: זאב לוי
תלבושות: יעל חדד
כוריאוגרפיה: ג`יל דמתי-פינגולד ואמנון דמתי
שפת הסימנים: יפעת זיו בן זאב
עריכת וידאו: אריק בועז
תאורה: אורי מורג
מנהלת הפקה: יעל חדד
שחקנים: שובל בן זאב, עידית טפרסון, רינת מטטוב, מור ענטר ויהונתן שוורצברג
אנה נלחמת על זכותה להיבחן כמו כולם לבי"ס לאמנויות.
מנסה לשכנע את מנהלת ביה"ס המסרבת לקבלה לבחינות הכניסה.
האב החירש המוכר צפורי אוריגמי למחייתו בתחנת הרכבת
אנה אינה מוותרת, היא מוכיחה נחישות! מוצאת חברים מתקשרת עימם.
מגלה אושר, בטחונה העצמי עולה. אינה נכנעת!!! היא מלמדת את חבריה
את שפת הסימנים וגם את הקהל.
הלא מוכר - הופך מוכר.
"הכרת האחר" פרק חשוב כל כך ב"כישורי החיים."
האב, מוכר הצפורים למחייתו.
פגישה עם המנהלת.
אב תומך ואוהב.
"התשמע קולי " זוהי זעקה לחברה.
זוהי במידת מה, אצבע מאשימה.
זוהי בקשה לשוויוניות.
עוד יומיים אנחנו מציינים את יום הכרזת זכויות האדם ב-1948 באו"ם.
בואו נתחיל מקטנות!
נביט סביבנו, נכבד, נקשיב, נחבק את האחר!!!
לא יהיה נעים יותר?
הם השמיעו.....האם הקשבנו?