מהי השריטה שלך? (:
ביום הפעילות לכבוד שנת העבודה החדשה, בין שאר הסדנאות, העיון והמשחקים, כשהאווירה נהייתה נינוחה וחומות והגנות הושלו בחינניות ונועם, נתבקשנו לפי הסדר, 'להתוודות' על שריטה אישית. כן, אחת זה מספיק...אני יודעת שיש לכל אחד ואחת מאיתנו מגוון עשיר.
רוב הנשים התוודו על שריטות בתחום הניקיון, במיוחד במקומות ציבוריים אבל גם בבית עצמו, והן הלכו והתפתחו והגיעו לרזולוציות ופרטים שדי הופתעתי, למרות גילי המופלג. לא נכנסות למקלחת בלי כפכפים, לא משתמשות ב"סקוץ' -ברייט" לניקוי כלים, שמישהו כבר השתמש בו, לא יכולה לקרוא עיתון שנייה, לא נוגעת במטלית ניקוי בלי כפפות ועוד ועוד, מרגע לרגע הן הלכו ותפסו לוק של או.סי.די שאין לו גבולות, כלומר,הגבולות שלו היו מאד נחרצים: ממש "לא לדרוך על הקווים" כי הגועל מאיים למוטט.
אני הודיתי בהתמכרות לפיסבוק (הכי קל) אבל העברתי בראש לעצמי, עוד כמה וכמה שריטות אישיות, אף אחת מהן לא מתחום הניקיון. ואולי זו כבר שריטה בפני עצמה... אז כעת אני מתוודה מול עם ועדה : כשאני יוצאת מהבית אני משאירה לחתול מוסיקה פעילה (רדיו או טלויזיה) ווינטילטור תקרה עובד למשך יום שלם. ש"ירגיש בבית". שריטה, לא? (אבל...עם סוג של הגיון בתוכה. אני לא רוצה שירגיש בודד, וגם שיהיה לו נעים. אלמנטרי,לא?)
טוב.צחקו, צחקו, אבל ... מהי השריטה שלכם/ן ? יאללה, לכו על זה.
* פרס מובטח למי שיתוודה כאן על שריטה אמיתית (אחת בלבד לכל אחד/ת) שתיבחר למקורית ביותר ע"י וועדה מיוחדת ושרוטה במינה. עוד כמה כללים מכוונים:
אז אמרנו רק אחת בלבד. לא לעשות "קופי פסט" מאחרים, למרות שמאד נוח ו"מדבק" להזדהות כי יש תחושה של אחווה בטוחה ב: "להיות כמו כולם", אז הפעם לא.
ו: חייבים לאמר אמת, ולא ללעוג כאן על השריטות, להפך! לתת להם ולהגיון שמקופל בהן (זה הגיון זה?) את הכבוד המגיע. ומגיע...הנה, הן חזקות מאיתנו. בהצלחה...ומשהו שמתחבר לנושא, בעיני לפחות. כי עמיחי מתחבר לכל...
