לאחרונה, כנראה בשל מזג האוויר הקר מאוד בוורשה, אני מרגיש צורך בלאכול משהו מתוק בין ארוחת הבוקר השנייה לבין ארוחת הצהריים.
בימים הראשונים שחשתי בצורך הזה ניסיתי לענות עליו באמצעות תה מתוק קצת יותר (הרופא שלי טוען ש-3 כפיות סוכר בספל תה הן די והותר לכן אני משתדל לא להוסיף יותר מעוד שתי כפיות סוכר שמהוות לכל הדעות כמות סבירה), אבל גיליתי שהצורך שלי הוא לא רק בסוכר אלא גם במשהו מוצק.
ניסיתי להגביר את אכילת העוגיות הנמצאות כמעט תמיד במטבחון התחנה, אבל טעמן לא עמד בסטנדרטים הגבוהים שלי וגם הכמות שלהן היא לרוב קטנה למדי.
כידוע לכולם אני אדם רב תושיה ולא פלא הוא שמצאתי פתרון מעולה לבעיה: בדרכי לעבודה אני נוהג לעצור בקונדיטוריה מוצלחת למדי ולקנות בה עוגה. לרוב עוגת שוקולד, לעיתים עוגת פרג, לפעמים עוגת לימון ופעם אחת אפילו קניתי עוגת תות (הרופא שלי ממליץ לי לאכול יותר פירות).
את העוגה העטופה היטב אני מניח על שולחני ובכל פעם שעולה בי הרצון לאכול משהו מתוק אני פורס לי פרוסה מהעוגה ונהנה ממנה בפרטיות חדרי.
ביום שלישי האחרון בסביבות השעה אחת עשרה אחז בי לפתע הרצון בפרוסת עוגה. הושטתי את ידי אל העוגה שחיכתה לי על השולחן ולפתע היד קפאה באוויר. לא בגלל הקור אלא בגלל התדהמה: מישהו הקדים אותי, פתח את עטיפת העוגה ופרס ממנה פרוסה מכובדת שבלטה בחסרונה.
האם אין גבול לחוצפה האנושית? הכיצד יכולים בני אדם (אם הם בכלל ראויים לתואר "בני אדם") לגנוב פרוסת עוגה מבלש בכיר בתוך תחנת המשטרה???
פתחתי מיד בחקירה מזורזת על מנת למצוא את הפושע ולדרוש ממנו עוגה חליפית (אולי עם קצפת).
החשוד המידי היה הסמל שנוהג להיכנס לחדרי פעמים רבות במהלך היום במסגרת תפקידו. אמנם הכרתי אותו כאדם אמין ואחראי שגם לא אוהב יותר מדי מתוקים, אבל היו לי כמה ראיות נסיבתיות נגדו: הוא ידע שיש לי עוגה, הוא נראה יוצא מחדרי לפני עשר דקות והוא אדם רזה (מה שתמיד חשוד בעיניי. שמתי לב שאחוז ניכר מהפושעים שתפסתי במהלך השנים היו אנשים רזים).
קראתי לסמל, רחרחתי את שפמו וחיפשתי כתמי שוקולד על חולצתו או על אצבעותיו. הסמל המתין לי בסבלנות חשודה כשחיוך חשוד על שפתיו.
הצגתי לו שאלה ישירה: האם הוא לקח פרוסה מהעוגה שלי?
ראיתי על פניו שהוא הופתע מהשאלה. הוא הכחיש בתוקף והחלטתי להאמין לו. ביקשתי ממנו לסייע בחקירה ולתת לי את רשימת האנשים שנראו נכנסים לחדר שלי הבוקר.
הרשימה הייתה קצרה למדי: שוטר מקוף אחד שהניח על שולחני מספר ממצאים מזירת פשע (אחרת, לא זאת של העוגה) והמפקח שבא לבדוק אתי את התקדמותי בתיק החקירה המפורסם של הרצח המשולש בכיתת הגיאומטריה.
חשדי נפל על המפקח, אך מחמת הנימוס החלתי להתחיל בחקירת שוטר המקוף. כאן חלה תפנית מפתיעה בחקירה: הסתבר שהשוטר המדובר לא נמצא בתחנה! אין ספק שזה גרם לו להיראות חשוד יותר. בהחלט ייתכן שהוא חטף פרוסת עוגה ונמלט מיד מזירת הפשע.
ביקשתי לאתר אותו בדחיפות וחזרתי למשרדי כדי להמתין לו תוך כדי שתיית תה ואכילה מהעוגה שנותרה לי.
השוטר החשוד הגיע לאחר כחצי שעה. לטענתו הוא לא נמלט אלא יצא לסיור שגרתי. בדקתי עם הסמל והסתבר שיש מן האמת בדבריו: במסגרת תפקידו הוא אמור להמצא בעיקר ברחובות העיר ולא בתחנה.
ערכתי עליו בדיקה שגרתית ולא מצאתי כל עקבות של עוגת שוקולד. (אמנם ברגע הראשון חשבתי שאני מריח ריח שוקולד משפמו, אבל ברחרוח שני הסתבר שהריח מגיע מהשפם שלי שהיה ממוקם קרוב יותר לאפי).
אמנם היה לו מספיק זמן לרחוץ ידיים ולהעלים ראיות, אבל בחקירה המילולית החלטתי שהוא לא הטיפוס שיעז לגנוב עוגה מבלש בכיר. הוא נראה ברנש שומר חוק החרד מכל אפשרות של ביצוע פשע.
אם כן, האשם היה המפקח. התיישבתי בכיסאי והתחלתי לתכנן את אסטרטגיית החקירה. בהיותו מפקח ומפקדי הישיר זה לא יהיה קל לסחוט ממנו הודאה.
עלו בדעתי כמה אפשרויות אך לא הייתי בטוח באיזה כיוון חקירה לנקוט.
לפתע ראיתי משהו שגרם לתפנית מפתיעה נוספת בחקירה: על התיק שלי שהיה מונח לצד מתלה המעילים הבחנתי בשקית נייר מהקונדיטוריה! מיהרתי לבדוק את תכולת השקית החשודה ואכן היא הכילה עוגת שוקולד שלמה, אותה קניתי הבוקר.
בתעלומה שכזאת לא נתקלתי כבר זמן רב. האם מצאתי דרך לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה?
אחרי מחשבה מאומצת הצלחתי לפתור את התעלומה (בקלות): הבוקר שכחתי להניח על שולחני את העוגה שקניתי. בצירוף מקרים מדהים וחד פעמי, אתמול לא גמרתי את העוגה. מסתבר שהעוגה שמצאתי על השולחן הייתה העוגה מאתמול ומי שפתח את האריזה ולקח ממנה פרוסה נדיבה היה אני בכבודי ובעצמי.
שמחתי על פתרון התעלומה המהיר וכפרס לקחתי לעצמי פרוסה נדיבה מהעוגה של היום.
מוסר השכל: אי אפשר לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה, אבל אפשר לאכול את העוגה ולהשאיר עוגה אחרת שלמה
שבת שלום!
תודה לחברי דידייה שנתן לי את הרעיון לסיפור.
והרשומה המומלצת היא – פגישה במדבר – בבלוג של dyona
התמונה באדיבות ויקיפדיה