מכירים את זה שכולם מתלוננים שאין להם כסף,
אבל בנתב"ג שוברים שיאי טיסות כל הזמן??
היה השבוע פוסט בקבוצת מאמזון בפייסבוק:
למה משפחה של 5 נפשות צריכה לשלם 12,000 ש"ח על חופשה באילת בקיץ??
והיו בערך 200 תגובות,
רוב התגובות הן שלא צריך לשלם כל כך הרבה ויש המון חלופות - של חופשה אחרת בארץ בזמן אחר (לא באוגוסט, אלא ביוני),
או במקום אחר (אוהלים בכנרת ולא באילת), או בכלל חופשה בחו"ל - כי הרבה יותר זול לטוס לחו"ל מאשר להיות באילת בקיץ.
היו גם תגובות שלא חייבים לצאת לחופשה ובטח לא בסכומים אסטרונומיים.
ואני חושבת....
למה חייבים כל שנה לצאת לחופשה?
האם לא יהיה נחמד לבלות כל יום עם המשפחה במקום אחר? ללכת להצגות? ללכת לגינות משחקים (עם ילדים צעירים),
ללכת לסרט? לבאולינג? לעשות הפעלות בבית או עם חברים או עם משפחה? ללכת לבקר את הדודות ולא משנה מה!
הרי החופשה לא מסתיימת בעלות הטיסה והמלון, יש גם ארוחות, אטרקציות, נסיעות, קניות.....
זה שווה להוציא על זה כל כך הרבה כסף ולראות את המינוס גדל וגדל?
"כולם נוסעים, מה, אנחנו לא ניסע?"
למה התרבות שלנו כל כך מקדשת את מה שהאחר עושה?
הרי אף אחד לא באמת יודע מה קורה אצל האחר,
גם אם הם טסים (או לא טסים), גם אם נראה שהכל מושלם, אולי לא הכל מושלם...
ולמה זה צריך לעניין בכלל מה יש לאחר?
חשוב מה יש לנו, ואיך אנחנו חיים עם זה.
האם טוב לנו עם מה שיש לנו, או שלא טוב לנו. ואם לא טוב לנו,
מה אפשר לעשות כדי שיהיה לנו טוב?
אז יש מי שבגישה של "חיים רק פעם אחת אז עדיף ליהנות ולראות עולם ולא מעניין הכסף",
ויש מי שבגישה של "אם אין כסף, לא נוסעים".
שתי הגישות הן בסדר כמובן, זה הכל עניין של גישה :)
אני מין הסתם בגישה השנייה. אוהבת לראות את החשבון שלי בפלוס,
מאשר לנסוע לחופשה ולהילחץ מהמצב הכלכלי.