יום חורפי כמו שאני אוהבת.
עננים ופה ושם טיפות גשם, הם התפאורה האולטימטיבית לטיול לאגמון החולה.
מה יותר כיף מלרכב (יודעת שאומרים "לרכוב". לא רוצה להגיד "לרכוב"..) על אופניים בתפאורה ארופאית קרירה ויפהפיה וכל זאת במרחק סביר מהבית. (כן, שעתיים נסיעה לטיול זה מרחק סביר).
הרשומה הזו כבר היתה גמורה ומוכנה לפירסום. בחרתי תמונות שאני אוהבת, העליתי אותן לכאן.. ואז גיליתי שיש עוד תמונות... ושגם אותן אני אוהבת...
מכאן היה ברור שאני צריכה לחלק את התמונות מהטיול הזה לשתי רשומות.
הרשומה הזו היא אל האגמון ובאגמון.
אני כ"כ אוהבת להיות שם.....
טוב, נו, במקום לחפור, אתן לתמונות לדבר....
כשנוסעים צפונה רצוי ומומלץ לעצור, בין אם אתה אדם או ציפור, לקפה ולנוף בכחל.
הנוף מטריף בכל מזג אוויר ולאוהבת חורף כמוני המראה היה מ ו ש ל ם !
ממשיכים בדרך,
אני מאד אוהבת כבישים כאלה. צרים ועם עצים בשני צידי הדרך.
אני חוגגת עם העננים המבטיחים האלה...
בכניסה לאגמון אני מתפוצצת מצחוק מהאופניים האלה.
זה כ"כ כיף כשנוסעים עם קטנים או עם מי שלא יודע לרכב.
שוכרים אופניים ומתחילים להנות מהדרך.
קריר, אבל לא יותר מדי.
מדי פעם איזו טיפת גשם מגיעה לבקר, אבל לא יותר מדי.
פשוט מושלם!
כל כך יפה כאן...
האווירה כ"כ אירופאית.
תורם לזה בעיקר מזג האוויר, אבל גם העובדה שממש ריק כאן. בכל הטיול (גם כאן וגם אח"כ) נתקלנו אולי ב 10 אנשים.
כדי להוכיח לנו שזה ממש כמו בחו"ל הטיפות הקטנות מתרבות ומתחיל לרדת גשם אמיתי. לא סופה אבל בהחלט גשם שלא ניתן לרכב בו מבלי להרטב לחלוטין.
מדוושים למחסה הקרוב שתפקידו לשמש מסתור לאנשים שרוצים לצפות בציפורים מבלי להפריע להן.
עד שהגשם יפסק אנחנו מצלמים ומנשנשים בו זמנית.
שילוב מעולה...
זום על החברים ששטים להם בשלווה,
כמות העגורים כאן עצומה, הרעש שהם מפיקים מחריש אזניים ומצד שני נעים כמו מוזיקה טובה.
השבוע נספרו כאן למעלה מ 32000 ציפורים. כן, למעלה משלושים ושניים אלף!
הגשם לא מפריע לחבר`ה לבוא לזלול...
בזמן שאני מצלמת מתוך המחסה, אני מבינה שזה יהיה נחמד אם בתמונה יופיע חלק ממנו.
הגשם פסק וממשיכים בטיול.
מגיעים לגשרון חמוד ועוצרים לצלם.
את המים....
כל מיני נוטריות מסתובבות חופשי, בהמון ביטחון, וזה משמח אותי.
ראיתי, ולא הספקתי לצלם גם אמא נוטריה עם ילד קטן, נוטריון ילדון
התמונה הבאה נראית מצויירת....
אני כל כך אוהבת שמיים חורפים!!!!
לנשום עמוק ולהתרגש מהחורף ומהטבע.
השעה מתאחרת לה והרעב מתחיל לדגדג בבטן,
נפרדים מהאגמון המופלא הזה,
עד הפעם הבאה....
ברשומת ההמשך,
נוסעים לאכול.....
תאריך עברי