אדם בישראל, אדם שאינו שומר מצוות, מה הוא רואה? הוא רואה את:
- המאבק על הגיור, שמטרטרים את כל הרוצים להתגייר, שמבטלים את הגיור לאחר מעשה, לאלפי גרים.
- המאבק נגד גיוס לצבא, כאילו בשם היהדות, ובמיוחד במהומות של תלמידי הרב אוירבך נגד התייצבות בלשכת הגיוס לקבלת פטור.
- המאבק על הכשרות, שבמונופולין של הרבנות, ששולחת משגיחים (רק גברים), שאינם משגיחים כהלכה, שמקבלים שכר עבור 27 שעות ביממה, שסוחטים את בעלי העסקים, שמחייבים את בעלי העסקים לקנות מוצרים יקרים ממי שקרוב לרבנים, או ללא "ספק תולעים".
- גם עצם הכשרות, ההפרדה בין בשר וחלב, בין כלים בשריים וכלים חלביים, נראית מוזרה בעיני מי שלא חונך על זה ולא מצא את זה בתורה.
- ההימנעות מקטניות בפסח, קטניות שאינן דגנים ואינן מקבלות חמץ, משום שפעם היה שק של קטניות, שנמצאו בו שאריות של חיטה משימוש קודם.
- המאבק על הנישואין, שמונעים נישואין מחצי מיליון אנשים שמוגדרים ברבנות כ"פסולי חיתון", בנים לאב יהודי, מוכחשי יהדות ועוד.
- השחיתות של הרבנים, פרשיות חדשות לבקרים (הרב מצגר, הרב בקשי דורון).
- ההטרדות המיניות של אדמו"רים ומורי הלכה.
- סיבלן של "מסורבות הגט" שנדרשות לחיות בבדידות בלי ילדים, כי הן בחזקת "אשת איש" והאיש הוא השונא שלהן, אישורי אישה שניה, איסור "אסורה לבעלה ולבועלה" באופן שרירותי.
- סיבלן של אלמנות ללא ילדים, הנסחטות כדי לקבל חליצה.
- תופעת העגונות, שבעליהן ברחו, או הפכו צמח.
- מצבם של ה"ממזרים", שאין להם דרך להיחלץ ממנו.
- ההחלטה שבן להורים חילוניים, אם יהודיה ואב נוכרי ייחשב יהודי, אבל בן להורים חילוניים, אב יהודי ואם נוכריה ייחשב לא יהודי.
- המאבק של רשות ההגירה לגרש מהארץ ילדים קטנים, ולנטוש אותם בארץ זרה, רחוק מהוריהם, משום שאינם נחשבים יהודים.
- הפגיעות של יהודים דתיים בעולים מרוסיה, שריפת חנויות בלתי כשרות.
- הפגיעה בעולי אתיופיה, שהרבנים אינם מכירים ביהדותם, מגיירים אותם ע"י הקזת "דם הברית" ומונעים מן הקייסים שלהם לתפקד כרבנים.
- הפגיעה בילדי עולי אתיופיה, שהוצאו מבתיהם, הועברו לפנימיות דתיות, ונאמר להם כשיוצאים לשבת לבית, לא לאכול בבית כי שם לא כשר.
- הפגיעה בהורים מזרחיים, שהרב עובדיה (ע"ה) ציווה על בניהם, כשבאים הביתה למנוע מההורים (בריב) לקיים את המיצוות כמו שהיה נהוג בקהילותיהם, מינהגים שהרב עובדיה פסל.
- הפעולות של "תג מחיר" שפוגעים במסגדים וכנסיות ובסתם ערבים (הרצח בכפר דומא).
- המהומות בירושלים כל פעם שחרדי או חרדית נתפס בפגיעה בילדיו.
- הדרישה של הרבנים החרדים מכל הצעירים לשבת בכולל וללמוד תורה כל חייהם ולא לפרנס את משפחותיהם, גם אלה שזה לא נכנס להם לראש.
- הלחץ על נשים לפרנס את הבעל ואת כל הילדים, למרות שבכתובה התחייב כל גבר "לזון ולפרנס" את האישה.
- ההתנגדות ל"לימודי ליבה", כדי לדון את בוגרי החינוך החרדי לחיי עוני.
- הנכונות של הציבור החרדי להימנע ממלאכה ולחיות על חשבון הציבור, בניגוד למשנה, לרמב"ם ולרבנים אחרים.
- שנת השמיטה, הדרישה להימנע מגידולים חקלאיים ומשתילת פרחים בשנת שמירה, ההזדקקות למוצרים של גויים, האיסור של הרבנים על ירקנים למכור ירקות שאינם מותרי שמיטה, ע"י מניעת אישור כשרות.
- הדרת נשים, אוטובוסי "מהדרין", מדרכות נפרדות.
- "קול באישה – ערווה", איסור על נשים לשיר, גם במופעים ציבוריים כלליים. איסור על נשים להרצות בכנסים מדעיים וללמד במכללות חרדיות. מאבק גם של רבנים דתיים לאומיים ושל תלמידיהם.
- "שיער באישה – ערווה", קרחת לאישה נשואה, פיאה נוכרית, וגם זאת פסולה אצל כמה רבנים. דרישות מוגזמות על נשים להתלבש בצניעות.
- האיסורים החמורים בחסידות גור, שאסור לבעל ולאישה ללכת יחד ולקיים אינטראקציה כלשהי.
- מקומה של האישה בבית הכנסת, המחיצה, הישיבה מאחור, איסור על חזנית, על דבר תורה מאישה, אין רב אישה ואין דיינות בבתי הדין הרבניים.
- המאבק של הרבנים הדתיים לאומיים נגד שירות בנות בצבא, כולל השמצה של הבנות ושל צה"ל.
- המאבק על השבת, לאסור על פתיחת בתי עסק ומרכולים בשבת, כך שמי שאינו שומר מצוות יהיה חייב לסבול אם נשאר בשבת בלי מוצר חיוני.
- איסור הפעלת חשמל בשבת, שהופך את החיים בשבת לקשים, כולל איסור כניסה לבית הכנסת לנכה על כסא גלגלים חשמלי.
- איסור השימוש במעלית רגילה בשבת, השימוש במעלית שבת, שעולה ויורדת כל הזמן. ויש רבנים שאוסרים גם על מעלית שבת כזאת.
- איסור השימוש במכונית בשבת.
- איסור התחבורה הציבורית בשבת.
- מסעדה שפתוחה בשבת - אינה כשרה.
- המאבק למנוע קבורה בבתי עלמין יהודיים של מי שאינם נחשבים יהודים, כולל הוצאת גוויות מקבריהן.
- האיסור לקבור אנשים בארונות קבורה.
- ההתנגדות לכך שבנות יאמרו "קדיש" על אבותיהן.
- האיסור על שימוש באמצעי מניעה, גם כשהאישה סובלת, גם כשאין פרנסה למשפחה מרובת ילדים.
- האיסור על לקיחת איברים מן המת לצורך הצלת חיים, המאבק הקשה והלחץ על משפחות הנפטרים שלא להסכים לתרומת איברים.
- הגזענות של החרדים האשכנזיים כנגד יהודים מזרחיים, עד כדי נכונות ללכת לבית סוהר.
- הכיתתיות והפילוגים בתוך היהדות הדתית, גם בין החסידויות השונות וגם בין הליטאים.
- הכשרויות הנפרדות של הכיתות השונות שאינם אוכלים מכשרות הרבנות הראשית, לא מכשרות של עיר אחרת ולא מכשרות של רב אחר.
- השנאה של החרדים לרפורמים ולקונסרבטיבים, מניעת תפילה מקבוצות תיירים רפורמיים וקונסרבטיביים במלונות, קריעה של הסידורים שלהם ויריקה עליהם.
- המאבק נגד נשות הכותל ונגד תפילה של רפורמים וקונסרבטיבים בכותל הדרומי, תוך פגיעה ביהדות ארה"ב.
- הנכונות של יהודים דתיים לשקר בכל עניין דתי ("התרגיל המסריח", נגד "מנוחה נכונה", הפלת ממשלת נתניהו-לפיד).
- התופעה של "ש"ס", מפלגה דתית, שמוכנה לתת את השלטון למי שיתן לה יותר הטבות, מפלגה עם מספר המורשעים בשחיתות גדול מאוד ביחס ליתר המפלגות.
- הפגיעות האלימות בנשים שאינן מתלבשות לפי התקן החרדי, באנשים ששומעים מוזיקה בשבת ובאנשים שנוסעים בשבת.
- המאבק בלהט"בים, ההסתה של הרבנים, בר נוער, רצח שירה בנקי.
- המאבק בטרנסג'נדרים, שעברו ניתוח לשינוי מין.
- ההתנגדות לתורת האבולוציה של דרוין והאמונה כי העולם נברא לפני ה' אלפים.
- בתי הדין הרבניים, בהם הדיונים מתמשכים ונסחבים, ישיבות מתבטלות ואם דיין אחד חסר – הדיון אינו תקף.
- החרפות ההדדיות שהרבנים מחרפים אחד את השני.
- המגורים של חרדים ושל דתיים לאומיים בשכונות נפרדות ובערים מיוחדות.
- החינוך הנפרד של ילדים וילדות.
- איסור נגיעה, נישואין רק ע"פ שידוכין.
- איסור ייחוד, של גבר ואישה לבדם בחדר אחד.
- חמץ בפסח, מכירת חמץ לגוי.
- היחס לנצרות ולאיסלם.
- בקבוק יין שנפתח ע"י מי שאינו נחשב יהודי ע"י הרכבנות - הופך יין נסך, שאסור לשתות ממנו. כנ"ל לגבי מחלל שבת בפרהסיה, כלומר יהודי חילוני.
- איסור לאכול אוכל שהוכן בידי מי שאינו יהודי, או לא נחשב כיהודי ע"י רבנות.
- אובססיביות בהקפדה לא לאכול בלי משים תולעים שמתחבאות בתוך ירקות ופירות - כאילו זאת עבירה של רצח.
- האיסור הבלתי-אפשרי לאונן, שכל המבטל זרע לבטלה כאילו הביא מבול על העולם.
- השמדת מזון, עשרות אלפי טונות בשנה של פירות וירקות מטעמי כשרות – תרומות, מעשרות, איסור עורלה, שנת שמיטה, שבת וחגים. בפסח תשע"ז הושמדו, נשפכו לביוב, 5.6 מליון ליטר חלב שנחלבו בחג, נזק של 10 מליון שקל.
- ההתעקשות שלא להמם את הבהמה לפני השחיטה הכשרה, בניגוד לדרישות של "צער בעלי חיים"
- שריפת המודעות שבהן נראית אישה.
- העיתונות החרדית שבה אין תמונת אישה והצנזורה נגד דיווח על אירועים שהרבנים פוסלים.
- המאבק נגד בג"ץ, שדואג לזכויות האזרחים, גם החרדים.
- זריקת אבנים על מכוניות ביום הכיפורים, גם על אמבולנסים.
- התופעה של מחזירים בתשובה, עם סיפורי הגיהינום שלהם.
- היחס הפוגעני לחוזרים בתשובה.
- האיסור על הכניסה לאינטרנט, על הצפייה בטלביזיה, על השימוש בסמארטפונים. בזמנו היה גם איסור על השימוש במחשבים, בכרוז שעליו היו חתומים גדולי הרבנים.
- האיסור על אבות לצפות בבנותיהם רוקדות בגן הילדים. הדרישה ללבוש צנוע גם אצל ילדות בגיל גן.
- האיסור על בנים מאומצים לשבת שבעה על הורה מאמץ, ואיסור על הורים מאמצים להתאבל על מות בן מאומץ.
- המאבק נגד עבודות תחזוקה בשבת והדרישה שיתבצעו בימות החול ויגרמו הפרעות גדולות לציבור.
- הדרישה שהאוטובוסים יגיעו לפני כניסת השבת ויצאו אחר יציאת השבת, תוך פגיעה בחיילים שיוצאים מהבסיס וצריכים לחזור אליו.
- ההעדפה שהחינוך הדתי מקבל, בו הכיתות קטנות ויש ארוחת צהריים ויום לימודים ארוך.
- המעורבות של רבנים מסוימים ברצח רבין, כשהכריזו עליו "דין מוסר" ו"דין רודף".
- התפילות לחידוש הקורבנות בבית המקדש.
- הקיפוח של הגננות בגנים החרדיים ושל הבלניות במקוואות שמקבלות שכר זעום ואסור להן, בפסיקת הרבנים, להילחם על זכויותיהן.
- היחס למחזור של האישה, ההקפדה על "שבעה נקיים", הטבילה במקווה, גם במקרים של "עקרות המקווה", כשהביוץ חל בתוך שבעת הימים, על ההגזמה באיסור חציצה במקווה (ניקוי הציפורניים לחלוטין), על פנייה לרבנים להחליט על סיום שבעה הנקוב ע"י הרחת תחתוני האישה.
- ההקפדה על כיסוי ראש לגברים, למרות שזה לא כתוב בשום מקור שלפני הקמת מדינת ישראל.
- ההימנעות של חרדים מלהתחתן עם בני משפחה, שיש בה מיקרי שיגעון, או מיקרי יציאה בשאלה.
- הדחייה של ילדים מבתי ספר חרדיים, של בני משפחות של אלה שהתגייסו לצבא.
- מותר לעשן, שזה בניגוד מפורש למיצווה "ונשמרתם לנפשותיכם".
- איסור קעקוע.
- הערצת "צדיקים" ואדמו"רים חסידיים.
- "דבר תורה", ההתייעצות עם רבים בנושאים שאין להם ידע בהם, וההישמעות להחלטות שלהם.
- עלייה לקיברות "צדיקים", כדי למצוא זיווג, בנים (לעקרות) והצלחה בעסקים.
- צידוק הדין, צידוק אלוהים הטוב, גם אחרי אסונות, גם אחרי "השואה".
- סיפור "התכלת" שבטלית, שהמדענים גילו את הדרך ליצרה בימינו, אבל לא נתקבלה, משום "מנהג אבות", שלא השתמשו ב"תכלת" האמיתית.
- התמיכה של המפלגות החרדיות בימין, למרות הפסיקה של הרבנים שהימין מתגרה בגויים.
- ההישג של ההתנחלויות להביא להתיישבות מעבר לקו הירוק, התיישבות שגורמת נזק לישראל בעולם.
- "לא תחונם", האיסור לוותר על אף שעל מאדמת ארץ ישראל.
- התקציבים האדירים שעוברים כל הזמן לחרדים ולדתיים לאומיים.
- המאבק נגד הפלות ואיסור הפרייה מלאכותית לנשים שלא הציגו כתובה שהתחתנו ברבנות, לא רווקות, לא חילוניות, לא רפורמיות, לא קונסרבטיביות, לא נשים שהתחתנו בנישואין אזרחיים בחו"ל.
- המאבק על צורת לוחות הברית, שיהיו מרובעים, ולא מקושתים.
- הגראפיטי "נ, נח, נחמן, נחמן מאומן" בכל המקומות.
- האמונה ב"עין הרע", שדים ורוחות, שטן. השימוש בקמיעות וב"חמסה".
- ההתנגדות לפיקדון ולמיחזור בקבוקים גדולים של משקה, משום שאלה נמצאים בשימוש של משפחות חרדיות.
- ההתנגדות של החרדים לתוכנית "נטו משפחה" של שר האוצר כחלון, שבאה לעזור למשפחות עם שני הורים עובדים, משום שאצל החרדים יש מעט משפחות כאלה.