לילי (שם בדוי) הייתה תמיד אדם של לילה. זה לא היה בגלל השם שלה (כי הוא היה בדוי), אבל השם הבדוי שלה היה בהחלט יכול להיות הכינוי הלא בדוי שלה בשל אהבתה ללילה.
בבוקר תמיד היה לה קשה לקום. גם לאחר שהיא קמה היא לרוב לא ממש התעוררה. נדרשו שתי כוסות קפה לפחות וכמה שעות מחוץ למיטה כדי שהיא תוכל להתחיל לתפקד.
אבל בלילה היא ממש פרחה.
בכל ערב, בסביבות תשע, היא התחילה לתכנן מה לעשות באותו לילה. לפעמים היא יצאה לפאב, למסעדה או לסרט. במקרים אלה היא לרוב לא יצאה מהבית לפני אחת עשרה בלילה. היא אהבה את הכבישים הריקים (יחסית) ואת האפשרות למצוא חניה (לפעמים) בלי יותר מדי סיבובים.
לפעמים היא בחרה לבלות לילה שקט בבית. היא הייתה אוכלת ארוחת ערב קלה בסביבות עשר ואז ארוחת לילה קלה פחות בסביבות חצות. פעמים רבות היא בילתה חצי מהלילה מול הטלוויזיה במרתונים של סדרות איכותיות (או לפחות מהנות).
כשהיא סוף סוף הלכה לישון היא הייתה מצטערת על כך שהלילה קרב לסופו ועוד מעט (לעיתים עניין של דקות ספורות) יעלה הבוקר.
לקראת סוף דצמבר שמעה לילי על כך שהיום הקצר בשנה יגיע ב-21.12. בתחילה היא לא ייחסה חשיבות רבה לידיעה הזאת, כי מה לה וליום? אבל אחרי שהרהרה מעט בדבר היא הבינה שאם זהו היום הקצר בשנה ואורך היממה נשאר קבוע (כ-24 שעות), הרי שבהכרח יחד עם היום הקצר בשנה מגיע הלילה הארוך בשנה!
המחשבה על הלילה הארוך המצפה לה מילאה את לילי שמחה. היא התחילה לתכנן את פעילויותיה ללילה זה (אותו חייבים לנצל עד תומו) ואז היא הבינה שבעצם קיימת שאלה לא פתורה: האם הלילה הארוך בשנה הוא הלילה שלפני היום הקצר (כלומר בין 20 ל-21 בדצמבר) או שמא זהו הלילה שלאחר היום הקצר (כלומר בין 21 -22 בדצמבר)?
למרות שהשאלה נראתה לא מאוד חשובה, היא הייתה גורלית עבור תכניתה של לילי: מתי בדיוק היא תבלה בלילה הארוך בשנה?
חיפוש קצר באינטרנט גילה שהלילה הארוך בשנה הוא הלילה של ה-21.12. זה בסה"כ היה הגיוני ולילי כבר חזרה לתכניותיה במלוא המרץ כשלפתע היא הבינה שהפתרון עדיין לא שלם: ה-21.12 מתחיל בחצות הלילה (זמן מצוין להתחלת מסיבות) ומסתיים ב-23:59 למחרת בלילה. המשמעות היא שקיימים שני לילות (או שני חצאי לילות) נפרדים המתאימים לתאריך הגורלי של ה-21.12 (שבמקרה או לא במקרה הוא גם תאריך סוף העולם).
האם הלילה הארוך ביותר מתחלק בעצם לשני חצאי לילות? לילי חשה אכזבה קלה מעצם המחשבה על כך. מדוע לא יכלו לחלק את היום הארוך ביותר לשני חצאי ימים ולהניח ללילה הארוך ביותר להישאר בשלמותו? מדוע הימים הארורים נדחפים להם בין הלילות?
לאחר האכזבה התחילה לילי לשקול את האפשרויות העומדות בפניה: האפשרות הראשונה הייתה כמובן להתחיל לחגוג בחצות הלילה של הלילה שבין 20.12 ל-21.12, לעשות הפסקה לצורך שינה עם זריחת השמש (שתזרח מאוחר למדי) ולחזור לחגוג ב-21.12 בערב עד 23:59.
האפשרות השנייה הייתה לבחור באחד הלילות: לחגוג בלילה שלפני 21.12 או בזה שאחריו. בדיקה קצרה גילתה שלמעשה האורך שלהם די קרוב זה לזה (ושניהם ארוכים).
לאור הידיעה החדשה הזאת בחרה לילי כמובן באפשרות ההגיונית מכולן: היא החליטה לחגוג בשני הלילות (ולנצל את היום הקצר בשנה למנוחה קצרה, אך לא בהכרח הקצרה בשנה).
לאור הידיעה החדשה הזאת בחרה לילי כמובן באפשרות ההגיונית מכולן: היא החליטה לחגוג בשני הלילות (ולנצל את היום הקצר בשנה למנוחה קצרה, אך לא בהכרח הקצרה בשנה).
מוסר השכל: אין לילה שהוא קצר מדי לחגיגות
שבת שלום!
תודה לעננת שהזכירה לי ש-21.12 הוא היום הארוך בשנה
והרשומה המומלצת היא –המראה – בבלוג של L Weaves Words
התמונה באדיבות אתר Pixabay