היי קוראים יקרים,
אחרי הפסקה שעשיתי לטובת גמר הכוכב הבא, גם את הפוסט של היום אקדיש למנהרת הזמן של הבועה האירוויזיונית. היום אציג חמישה שירים מקסימים ששווה לכם להכיר מאחד העשורים המוצלחים של האירוויזיון: הסבנטיז. רבים יגדירו את העשור הזה כ"תור הזהב" של התחרות ואני מסכימה איתם. בסבנטיז קבלנו שירים אדירים כמו ג'ינג'ס חאן, Tu te reconnatiras, Su cancion ועוד רבים וטובים. הכי חשוב, זכינו פעמיים - פעם אחת עם שיר האירוויזיון המוצלח ביותר והאהוב עליי, הללויה. אז היום לא תקבלו את כל הלהיטים האלו. כמו בפוסט שהקדשתי לסיקסטיז, גם היום תכירו חמישה שירים שלא זכו לתהילת עולם - אבל ממש שווה לכם להכיר.
The new seekers- Beg, steal or borrow (בריטניה 1972, מקום שני)
נפתח עם מעצמת האירוויזיון של הסבנטיז - בריטניה. לבחור מהעשור האדיר הזה רק שיר בריטי אחד זו משימה קשה ואכזרית, כי הבריטים עשו עבודה נהדרת בשנים הצבעוניות ההן עם להיטים עדכניים ומקסימים. רב השירים ששלחו ספקו גאווה רבה למלכה, ואלו שלא - פשוט קופחו בצורה מוזרה ולא מוסברת. מבין עשרת השירים הבריטים הנהדרים (שרובם דווקא מאוד הצליחו מסחרית בזמנו), החלטתי להביא את אחד השירים הבריטיים האהובים עליי ביותר. השיר המקסים הזה, שהביא את הבריטים לסגנות רגע לפני שהצטרפנו לתחרות, הוא שיר אהבה שבו הגבר מבטיח לאהובתו שיעשה הכל כדי להראות לה כמה הוא אוהב אותה. הביצוע המקסים, המתקתק והשובב לשיר הזה קונה אותי שוב ושוב ומזכיר לי למה השיר הזה הוא אחד הבריטים האהובים עליי והזוכה שלי לאותה שנה.
Wess & Dori Ghezzi- Era (איטליה 1975, מקום שלישי)
ממעצמת סבנטיז אחת לאחרת. 1975 הייתה שנה חלשה ומשעממת. באמת, שנה בינונית להחריד, מזל שלפחות הזוכה ההולנדי שלה מדהים. במקום השלישי דורג השיר האיטלקי הקלאסי והנוגה הזה. אין בו משהו מלהיב, להפך, הוא שיר פשוט מאוד - וזה מה שהופך אותו לכל כך מדהים. בזמן שרב השירים באותה שנה היו בלדתיים ומשעממים, אפילו פשוטים מדי, השיר האיטלקי היה מדהים בפשטותו. הוא פשוט בא עם הלחן המדהים והסוחף שלו - וזה הספיק. מדהים אותי כל פעם מחדש.
Ambasadori- Ne mogu skriti svoj bol (יוגוסלביה 1976, מקום 17)
אחרי שהסתכלנו על הטופ ועל שתי נציגות המערב, בואו נרד בדירוג ונגיע אל אחת המדינות הפחות מצליחות עד שנות ה- 80. בתחילת דרכה נחשבה יוגוסלביה למעין עוף מוזר באירוויזיון: נציגת המזרח הקומוניסטי, בעלת שפה מוזרה שלא דומה לאף שפה מערבית וסגנון מוזיקלי שונה ואמיץ. בשנת 1976 היא שלחה נציגות מרהיבה שהגיעה מבוסניה. השיר הזה השתלב נהדר באירוויזיון המקסים והדיסקואי שהיה באותה שנה, ואיכשהו נדחק למקום השני מהסוף. מניחה שהסיבה לנפילה הזו נעוצה בעיקר בחוסר הפופולריות של המדינה באותן שנים, כי בעקרון מדובר בשיר פשוט מצוין. מבחינתי, מדובר באחד הנציגים היותר מוצלחים של יוגוסלביה.
Jose Velez- Bailamos un vals (ספרד 1978, מקום 9)
הספרדים היו מצוינים בסבנטיז. עם לא פחות מ3 סגנויות ומיקומים נהדרים בעשירייה הפותחת (שהגיעו להם), הם ללא ספק עשו את שלהם. בשנה בה זכינו לראשונה, הם שלחו את אחד השירים המיוחדים שלהם. שיר הוואלס המקסים הזה (שללא ספק הייתי מוכנה לרקוד וואלס לצליליו!) הוא אחד השירים הנוגים והמקסימים שהשתתפו בשנה ה... מה אגיד לכם, לדעתי די משעממת (ורבים יחלקו עליי, אני יודעת). בזמן שרב השירים באותה שנה היו שירי דיסקו או בלדות, השיר הזה הביא משהו אחר, יותר קלאסי. אין לי מושג איך הוא לא דורג בחמישייה הפותחת בשנה שכזו.
Guy Bonnet- Marie-Blanch (צרפת 1970, מקום 4)
כדי לחתום את הפוסט הזה בצורה המיטבית, אבחר לחזור אחורה בזמן - לתחילת העשור. את העשור הצרפתי (המשובח!) פתח אחד האמנים הצרפתים שהכי מזוהים עם צרפת בתחרות ואחד השירים הצרפתים היפים ביותר שהתחרו בתולדות התחרות. בונה חיבר כמה שירי אירוויזיון וייצג פעמיים את צרפת כזמר (בכבוד!). זוהי נציגותו הראשונה כזמר (אך ממש לא כיוצר, הוא כבר היה מעורב בשירי אירוויזיון צרפתיים לפני). השיר המדהים הזה הוא... יצירת אמנות. בלדה כל כך יפה, נוגה, כל כך צרפתית. יש בלדות ויש שנסונים מרהיבים - וזה בדיוק מה שמגדיר את השיר הזה. זה לא "עוד בלדה", זה שנסון מרהיב. אם האירוויזיון אמור לייצג מוזיקה לאומית, השנסון המרהיב הזה ללא ספק מייצג את צרפת במלוא הדרה. הוא נבחר לחתום את הפוסט כי הוא כל כך מושלם ורב השירים יתגמדו אחריו. צריך להיות אמן אדיר כדי לחבר שיר כזה.
בפוסט הבא אמשיך את סקירת השירים ששווה לכם להכיר, והפעם - מהאייטיז!
שיהיה אחלה שבוע!
נית.