יש הורים שחושבים שתפקידו של בית ספר לחנך את ילדם. אבל כשיש כבר איזו מורה שאכפת לה, הם יוצאים להגנה מיותרת. ומה שקורה שההורים לא מחנכים, המורים לא יכולים לחנך, וכך גדל לו ילד פרא.
משהו שהמופלאה הגדולה סיפרה.
ג' היא ילדה מאוד שאפתנית, היא לומדת קשה ומשיגה ציונים גבוהים. אמא שלה, אישה די פשוטה, כנראה לא מבינה מהיכן נפלה עליה ילדה כזאת, והיא סוגדת לה.
יום אחד התקשרה אליה אחת המורות וסיפרה לה שהילדה שלה מאוד מפריעה בשיעורים.
אני יודעת שאם אני הייתי מקבלת טלפון כזה הייתי מקשיבה, מסיימת את השיחה בהבטחה שאדבר עם הילדה וזה מה שהייתי עושה, מדברת עם הילדה ומבקשת ממנה להיות יותר רגועה בשיעורים.
ומה עשתה אמא של ג'?
תקראו טוב!
היא הודיעה למורה שהבת שלה מלכה!!!
המורה לא התבלבלה (גם אצלה בבית יש לפחות שתיים כאלה) והשיבה שזה לגמרי בסדר שהילדה מלכה בבית, אבל כשהיא מגיעה לפגישות הפסגה עם המלכות האחרות שתהיה יותר שקטה.
"הבת שלי היא המלכה היחידה בכל מקום שהיא מגיעה אליו".
עם המשפט הזה הסתיימה השיחה המיותרת.
אצל כל אחד מאיתנו גדל לו נסיך או מופלאה וזה לגמרי בסדר שאנו מתייחסים אל ילדנו כאל אדם מיוחד, טוב, ואהוב, אבל להכניס לו לראש שהוא הגדול מכולם...
ג' כבר יודעת שהיא טובה יותר מאחרים. היא מזלזלת בחברותיה ומתקשה "לרדת אל העם". מאחר והיא כוחנית, ילדות חלשות יותר נגררות איתה, האחת כסגנית השאר כמשרתות.
מעניין אותי לראות את התהליך שהמלכה ושפחותיה עוברות. כמובן שאדווח על התפתחויות ושינויים, גם אם זה סוג של רכילות, לפחות זו רכילות מאירת עיניים, אני מקווה.